Lollipop16
New member
שלום לכולם.....
אני לוליפופ, מצטרפת לפורום חלומות צלולים. ברוכים הנמצאים...
אז ככה... קראתי על הנושא באחד האתרים לפני כמה חודשים. זה נורא עניין אותי, אבל הבעיה שלי הייתה שבקושי זכרתי את החלומות שלי. התחלתי לרשום יומן חלומות וזה די עזר, רק שלא ממש הצלחתי להתמיד בזה, הייתי כותבת בו רק כשהיה לי זמן ולא עשיתי את זה באופן רציני. קצת אחרי שקראתי על חלומות צלולים באתרים השונים, היו לי כל מיני קטעים קטנים כאלה שנראו לי צלולים בחלומות שלי, אבל הכל היה מאוד מעורפל ולא ברור. לפני כשבועיים היה לי ממש במקרה חלום שממש זכרתי, ואני חושבת שהוא היה צלול, עדיין לא בטוחה, כי הוא בכל זאת היה מעורפל ולא ברור, אבל זה היה החלום שהכי זכרתי והכי נראה לי אמיתי וצלול. חלמתי אותו ביום שהייתי בו חולה, וממש לא הרגשתי טוב, ושכבתי על הבטן כזה ונחתי, היה די מוקדם בערב, ופתאום העיניים נעצמו לי ונרדמתי. הסתכלתי על השעון לפני שנרדמתי ואחרי שהתעוררתי, ואני יודעת שכל החלום לקח ממש כמה דקות. בתחילת החלום אנחנו יושבים בסלון של השכנים שלי, אבל החלק הזה בחלום לא זכור לי כל כך טוב. אחר כך אני ואח שלי חוזרים לדירה שלנו. אנחנו יושבים ליד השולחן אוכל ומתעסקים עם הטלפון החדש שקיבלנו לא מזמן (במציאות אנחנו עדיין מנסים ללמוד איך מתפעלים אותו). אני מדברת קודם עם חברה שלי בקשר ליציאה שאמורה להיות בערב. אחרי שאני סוגרת איתה אני לוקחת את שני הטלפונים האל-חוטיים, נותנת אחד מהם לאח שלי ואומרת לו שאני רוצה לנסות משהו ושידבר רגע לתוך השפופרת. הוא לא עושה מה שאני מבקשת - רק מחייך חיוך ממזרי כזה, כאילו הוא יודע משהו שאני לא יודעת. בהתחלה אני מתרגזת, אבל אז אני מקרבת את השפופרת של הטלפון אל האוזן שלי ושומעת את השיחה שניהלתי עם החברה שלי על היציאה לפני כמה דקות. שומעת אותה ואותי מדברות בדיוק את אותה השיחה, בלי שאני אגיד כלום. פתאום אני קולטת שמשהו פה לא הגיוני וזה בטח חלום צלול. ככה סתם, בכזאת קלות. אז אני נזכרת שאני יכולה לעשות כל מיני דברים שבא לי לעשות, וההחלטה הראשונה שלי היא לשנות את אח שלי לגבר שאני הכי רוצה שיהיה איתי עכשיו. הבעיה היא שלא הצלחתי להחליט לאיזה גבר אני רוצה לשנות אותו. לא הייתי בטוחה מה תהיה ההחלטה הטובה ביותר ולא רציתי לגרום למצב שבו אני אתחרט אחר כך שלא בחרתי במישהו אחר. בזמן שהתלבטתי, אח שלי, שנמאס לו כנראה מחוסר ההחלטיות שלי, קם מהשולחן והלך לחדר של אבא ואמא שלי. בדיוק לפני שהוא נעלם מטווח הראייה שלי החלטתי על בן אפלק. אח שלי כנראה השתנה שם בדרך לחדר של ההורים שלי, אז אני הלכתי אחריו לחדר של ההורים שלי וקראתי לו שיבוא לסלון, ואז חזרתי לסלון. כל הדרך לחדר של ההורים שלי ובחזרה לסלון אני חושבת שלא הלכתי על הרצפה, אלא עפתי קצת מעליה, כמה סנטימטרים מעל הריצפה. בסלון הלכתי ונעמדתי מול הטלויזיה, העברתי יד על משטח העץ של המזנון שלנו כדי לראות איך מרגישים, וזה הרגיש ממש אמיתי. אבל פתאום הרגשתי שאני מתחילה להישאב למעלה, אל מחוץ לחלום. אני מתחילה להגיד "הגבר צלילות, הגבר צלילות" - כמו שזכרתי שהיה כתוב באתר של החלומות הצלולים שעושים כשרוצים להגביר צלילות של חלום (לא זכרתי עוד טכניקות, לא קראתי את הקטע הזה ממש ברצינות). אחרי שאמרתי את זה כמה פעמים שמעתי את אח שלי / בן אפלק חוזר מהחדר של ההורים שלי, ופתאום לא יודעת מה קרה לי, ונבהלתי, והפסקתי להגיד "הגבר צלילות" ולהתאמץ לחזור לחלום. עם כל הרצון שלי לחלום צלול אמיתי סוף סוף, הגיע גם חשש בלתי מובן מהמשך החלום, ופתאום העדפתי כבר לתת לו להפסיק ולא להתנגד. ואז התעוררתי, ופתאום קלטתי שחלמתי משהו שאני חושבת שהוא חלום צלול. באותו רגע הייתי די עייפה והרגשתי ממש לא טוב, אז במקום לקום ולכתוב את זה פשוט שיננתי את זה לעצמי, חזרתי על עלילת החלום כמה פעמים בראש וחזרתי לישון. כתבתי את הכל יום למחרת. אז, מה אתם חושבים? האם זה באמת היה חלום צלול? כי הוא עדיין היה די מטושטש כזה, כמו שאמרתי בהתחלה, בגלל זה אני לא בטוחה. לא היה את הקטע הזה של "הכל כל כך אמיתי ומושלם כמו בחיים האמיתיים" - כמו שהבנתי שזה אמור להיות, מאנשים שסיפרו חוויות באתרים השונים. אבל זה עדיין היה החלום הצלול הכי בהיר והכי זכור שלי. מחכה לתגובות שלכם... לוליפופ.
אני לוליפופ, מצטרפת לפורום חלומות צלולים. ברוכים הנמצאים...
