שלום לכולם

[student253]

אין עליך מג'נטה - זה כל כך נכון

מילת המפתח פה היא אגו אני חושב רק על עצמי, אני אגואיסט, אני סוגר לעצמי פינות והכי נורא, אני חופר וחופר ומכניס לעצמי מחשבות מיותרות ובלתי נסבלות במקום פשוט להתקדם עם החיים... וזה משהו שאני עושה כל חיי אבל צריך להבין אותי, אני מדבר ממקום של משהו טרי מאוד, דרכינו נפרדו רק לפני 4 ימים, זה לא דבר של מה בכך, אני צריך זמן להתאושש, להפנים, לעכל ולהמשיך הלאה. עכשיו פשוט כואב לי מדי. עברתי פרידות כואבות בחיי, אני בחור רגיש, עד שקורה לי משהו טוב בחיים, הוא נקטע בגלל סיבה לא סיבה. אני שונא את המחשבה שעליי לעבור את זה עוד פעם.

 

[magenta73]

ואני חוזרת ואומרת-

זה לא חייב להיות הסוף. תתאבל, תעשה מה שאתה צריך ותמשיך הלאה, ואז כשהיא תחזור - תראו לאן נושבת הרוח.

 

[nogaash]

../images/Emo45.gif כל מילה בסלע

 

[freakyelfgirl]

איזה צירוף מקרים!!OMG!!!!!!!!!!!

גם ישהו שיצאתי איתו אמר לי את אותו דבר והוא נוסע מחר!!!!!! לדרום אמריקה !!!! ממש הופתעתעי כשרקאתי את מה שכתבת כי זה בדיוק מה שקרה לי וגם אני לא יודעת איך להתמודד עם זה ..זה הכי מבאס שיש ..אבל אני מנסה להתגבר..למרות שזה קשה..

 

[ליידי פורטבלו]

been there...

לפני קצת פחות משנה, נכנסתי למערכת יחסים עם בחור שבדיוק סיים את התואר וכמו חברתך, גם הוא חלם על טיול ב-5 שנים שקדמו למערכת היחסים הזו. הייתה בינינו אהבה מטורפת, וכמובן שלא ציפיתי שיוותר על הטיול הזה, שעליו הוא כל כך פינטז.. אבל למרות ה"אהבה" והעובדה שהוא כבר לא ילד בן 20 אחרי צבא, עדיין הוא לא היה מסוגל להגיד לי "אני רוצה להשאר איתך, לא בוער לי לגעת בשום בחורה אחרת, ומה זה כבר 4 חודשים שה... יישאר בתוך המכנסיים.." נשברתי לגמרי כשהוא טס. כמה ימים אחרי הטיסה הוא כתב לי שהוא עשה טעות גדולה בכך שנפרד ממני, שאני אהבת חייו ושהוא רוצה שנישאר ביחד במהלך החודשים האלו. אהבתי אותו עד כדי כך שהסכמתי. לא חשבתי שזה יהיה קל, אבל באמת שהאמנתי שאהבה כמו שלנו תנצח הכל.. עוד לפני שהוא טס הוא קרא לי "האישה של חייו", נשבע שמעולם לא אהב בצורה כזו ופנטזנו על לעבור לגור ביחד אחרי שהוא חוזר.. אבל, לשנייה הבחור לא חשב שהוא צריך לעשות משהו מיוחד עם הסטטוס שלנו כ"ביחד". לא להתקשר, לא להראות אהבה, געגועים.. ונפגעתי ממנו כל כך שהחלטתי לפרק את החבילה (שכבר הייתה מפורקת לגמרי, מן הסתם). ניסיתי לגשש אם הוא מתכוון להקדים את החזרה שלו לארץ (בחיים לא הייתי מבקשת ממנו מפורשות לחזור. בחיים לא.) והוא ענה נחרצות שלא. אז ניתקתי איתו את הקשר לגמרי. זה היה קשה, נשברתי לא פעם בבכי לחברים שלי. הוא בינתיים האריך את הטיול בעוד חודש, זיין על ימין ועל שמאל, ואני התאוששתי לאיטי בארץ והתאבלתי על מה שחשבתי שהיה הקשר של החיים שלי. אחרי יותר מ-4 חודשים הכרתי מישהו, בטעות לגמרי. התאהבות מטורפת, כל מה שהקודם לא נתן לי הבחור שלי פשוט מעניק לי.. רמות מטורפות של אהבה וכנות ואמינות וחברות אמיתית. ולפני שבועיים האקס חזר. בכי, תחנונים, הבטחות, אמר שעשה טעות בזה שהאריך את הטיול, בזה שטס בכלל.. שהוא היה מקובע על חלום מטופש של טיול ולא לקח בחשבון שבחיים קורים דברים.. ושהויתור עליי היה טעות חייו. שאם היה יכול להחזיר את הגלגל אחורה, זה מה שהיה עושה. שהיה מוותר על הטיול. רצה שנעבור לגור ביחד, שנתחתן.. ואני הייתי בדילמה ענקית. כמובן שהרגשות אליו לא נשכחו לגמרי, אבל איך, איך יכולתי לחזור להיות עם מישהו שויתר עליי? שנגע בבחורות אחרות בטיול שלו (ויתרה מכך- זו הייתה הכוונה המקורית שלו??) שהאריך את הטיול, שהיה מסוגל להיות בלעדיי כל כך הרבה זמן, למרות כל המילים היפות? שרק אחרי שסימן "וי" על הטיול שלו ועל הבחורות האחרות הוא פתאום מתחרט ורוצה אותי בחזרה?.. לא יכולתי לשכוח את כל זה. ולא יכולתי למחוק את כל הכאב שהוא גרם לי. בחרתי להישאר עם הבחור שלי. עם זה שאני סומכת עליו לחלוטין שלא יפגע בי בצורה כזו, ושאני מאוהבת בו בצורה טוטאלית כל כך. כמובן שזה לא היה קל. אבל אני לא מתחרטת על כך לשנייה. הוא עשה את הבחירות שלו לפני 5 חודשים. ואני עשיתי את שלי עכשיו. אני מקווה בשבילך שהיא תתאפס על עצמה ותגיע למסקנה שאתה ומערכת היחסים הזו חשובים לה הרבה יותר מכל טיול או זיון עם גבר זר. אבל אם לא, אני מאחלת לך שתמצא את מה שאני מצאתי.. מי יודע, אולי הטיול הזה שלה יתגלה להיות הדבר הכי טוב שקרה לך.. כמו שהטיול של האקס שלי התגלה להיות הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לי, כיוון שהוא הוביל אותי לבחור המדהים שאני נמצאת איתו עכשיו

 

[student253]

לא יודע אם להתעודד או להתבאס מהסיפור הזה

אבל בכל מקרה זה סיפור קסום ואני ממש מבסוט בשבילך

 

[ליידי פורטבלו]

האמת? גם לי אין תשובה לזה ../images/Emo3.gif

אולי מה שניסיתי להגיד זה שהכל לטובה.. משפט נדוש ומעצבן.. אבל כל כך נכון. תנסה לא להישבר, ולא להיפגע מכך שהבחורה עשתה את הבחירות שלה.. מה לעשות, היא לא בוגרת כנראה, ובטח שלא ראויה לך. אם תצטרך לפרוק, או סתם להוציא עצבים, אני פה..

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

שלום

אם זה מה שהיא מרגישה, עליך לכבד את רצונה. יחד עם זה, אם הקשר חשוב לך, עליך להשקיע בו ובפתוחו. גם אם תהיו ידידים זמן מסוים, יתרום לכם רגשית ואולי אחר-כך תחזרו להיות זוג. ככל שתשקיעו בקשר באהבה, ירבה הסכוי שיצליח בעתיד ויתחזק.

 

[bioc1]

אני אספר לך את הסיפור שלי

למרות שכמעט כולם כאן מכירים אותו... גם אני הכרתי בחור בתואר הראשון שתכנן לנסוע לטיול הגדול בדרום אמריקה בסוף התואר. ידעתי מהדייט הראשון שהוא מתכנן לנסוע ובכל זאת שנינו נכנסנו לקשר כי זה היה חזק מאיתנו. אחרי 4 חודשים הוא אכן נסע והחליט שהוא לא רוצה שאחכה לו ובחר לסיים את הקשר. אני אפילו לא יכולה לתאר את הכאב ואת הגעגועים ואת הסבל שעברתי. הרגשתי שאני מאבדת את אהבת חיי...הרגשתי כאילו מישהו מת. הרגשתי שהוא רימה אותי (למרות שידעתי שהוא מתכנן לנסוע). הרגשתי שהוא ויתר עלי. נעלבתי שהוא לא ביטל או לפחות קיצר את הטיול למעני. כעסתי עליו והרגשתי שהוא מעדיף את הטיול על פני אבל המשכתי את חיי בידיעה שאני יותר לא אראה אותו. אם תחפש בהיסטוריה פה אז יש הרבה הודעות שלי (בעיקר קיטורים) על הסיטואציה. בשורה התחתונה. אחרי 3 שנים חזרנו להיות יחד ועוברים לגור יחד. אני מציעה שלא תחכה לה. תתנתק לחלוטין. תמשיך בחייך...אני יודעת שזה קלישאתי אבל אם נועדתם להיות יחד אתם תהיו בסוף יחד.

 

[שניצל תרד]

היי, במקרה נבנסתי והייתי חייבת להגיב...

אני כל כך מכירה את הסיטואציה, אני חיה אותה כל יום בחודשים האחרונים... הכרתי מישהו לפני חצי שנה. היה לנו טוב ביחד, ממש טוב. וגם אני ידעתי שהוא חולם לטוס. במקרה שלנו הוא התכוון לטוס בפברואר (מה שאומר שהוא עדיין בארץ...). בכל זאת, היה לי טוב איתו ונכנסתי איתו לקשר, בידיעה שהוא עוזב. האמנתי שבזמן שהוא שם נישאר יחד ולא חלמתי אפילו לבקש ממנו להישאר, כי מי אני שאמנע ממנו את החלום שלו... למרות שברור שהייתי מעדיפה שהוא יחכה עם זה. היינו יחד 5 חודשים, החודשים הכי יפים בחיים שלי. נהיה לי יותר ויותר קשה עם המחשבה שהוא טס אבל אהבתי אותו ולא רציתי למנוע ממנו לעשות את הטיול שלו. האמנתי שהוא יחזור תוך 4 חודשים ונחזור להיות ביחד, הייתי מוכנה לחכות את התקופה הזו... ווידאתי שזה הדדי, הוא אמר שהוא לא רוצה לוותר עליי ושנהיה יחד למרות זאת. אז מה השתבש? הבן אדם לא היה סגור על עצמו כמו שהוא אמר ולפני חודש (ויש עוד זמן עד הטיסה שלו) הוא אמר לי שהוא לא רוצה שאני אחכה לו בתקופה הזו של הטיול, למרות שהוא ידע טוב מאוד מה דעתי בעניין. גם אני כמוך חושבת שאם קיימת אהבה אז אפשר להתאפק 4 או 5 חודשים, קשר אמיתי יכול לשרוד את זה. אבל הוא החליט שלא, וניתק את הקשר. גם לי מאוד קשה לצאת מזה, אני אוכלת את עצמי... אבל אפשר לומר ששמחה, אני מעדיפה לדעת את זה עכשיו, ומעדיפה לנתק כל קשר כי העניין הזה יותר מדי מכאיב לי. אני מרגישה שאם זה היה אמיתי, הוא לא היה בוחר להתנתק, הוא היה כמוני בוחר לחכות... את ההחלטה תצטרך לעשות לבד, מצטערת שאני לא יכולה לעזור בזה... מקווה שיהיה לך טוב...

 

[Old Girl]

דעתי שונה משל רוב האנשים כאן

אני חושבת, שעדיף לך לנתק את הקשר אתה כי היא בחרה לסיים את הזוגיות. גם אם היא תכננה את הטיול הרבה שנים - היא עדיין לא הייתה חייבת להיפרד ממך. טיול זה דבר גדול וחשוב, וגם זוגיות היא דבר גדול וחשוב. לטעמי לפחות, לא סביר לוותר על חלום כל כך משמעותי - אבל אין שום הכרח לקטוע את הזוגיות. אם יש בן זוג שמוכן לחכות, מוכן להמשיך את הזוגיות בשלט רחוק -מה יכול להיות טוב יותר? אני רואה שהרבה אנשים מתייחסים לפרידה לפני הטיול הגדול כאיזשהו הכרח קיומי, כי מי שנוסע לטיול הזה חייב להיות "לגמרי חודשי". מעולם לא הייתי, לצערי, בטיול כזה - אבל אני לא מקבלת את חיוניות ה"חופש" מזוגיות במהלך הטיול. אף אחד הרי לא באמת "חופשי" - לא בהודו, לא בדרום אמריקה, לא בפיליפינים, לא באוסטרליה ולא בקוטב הצפוני. הם לא חופשיים ממגבלות התקציב - למרביתם אין מספיק חופש אפילו לקחת חדר לבד ו/או עם מים חמים ו/או ללא מקקים. הם לא חופשיים ממגבלות הביטחון האישי - אף אחד (חוץ מכמה קלי דעת...) לא עושה בטיול החלומי שלו "מה שבא לו" אלא נזהר כדי לשמור על בריאותו וחייו. רוב המטיילים גם לא מפסיקים להיות בנים, נכדים ואחים - כמעט כולם זוכרים להתקשר מדי פעם הביתה, לשלוח דוא"ל, לברך את הסבא ביום הולדתו. אז מי שהזוגיות שלו באמת חשובה לו - צריך לעשות רק עוד ויתור קטן, לגמרי רצוני, ולשמור על מחויבותו לבן הזוג/ לקשר. לא מדובר כאן במעבר מחירות לשיעבוד אלא בנטילת עוד מחויבות אחת בנוסף לאלה הקיימות, שלא אמורה להיות נטל אדיר למי שבאמת רוצה בזוגיות. אז בעיני, לא צריך לחכות למי שלא רוצה להיות אתך בזוגיות ולא צריך לשמור אתו על קשר טלפוני / בדוא"ל (כי למה לך? לשעשע אותה עד שיהיה לה מספיק אקשן?). זה כואב, זה קשה, אבל חשוב לעבור הלאה. ובכלל לא משנה האם יש לה שם סקס או אין לה שם סקס. אדם יכול לבלות בחו"ל ללא סקס עם אחרים בגלל מאה אלף סיבות, שלא קשורות למידת מחויבותו כלפיך. חבל להיאחז בפירורים (כמו המיילים שלה, שיכולים להיעלם בכל שנייה, שכן היא "לא מחויבת") או תקוות שאולי היא לא הייתה עם אף אחד (כי מה זה משנה? זה עניין של נסיבות). היא עשתה את הבחירה שלה ואתה חייב להתחיל לחיות אתה ללא אשליות.

 

[ליידי פורטבלו]

מילים כדורבנות!

תיארת פה בדיוק מה שאני מרגישה ומאמינה בו! וזו בדיוק הסיבה שאני לא חזרתי אחורה, ושהבחור שפתח את השרשור צריך, עם כל הכאב הכרוך בכך, להבין שאם היא הייתה בחורה בוגרת, ובאמת אוהבת אותו, הבחירות שלה היו שונות, ונועדות לשלב אותו בחייה. כואב, אבל הכרחי להבין את זה.

 

[שניצל תרד]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif מסכימה ומזדהה עם כל מילה

עוד לפני הפרידה, יצא לי לדבר עם האקס על הטיול, והוא אמר שהוא לא בטוח בעניין המחויבות בזמן הטיול. הוא אמר שאם כבר הוא טס הוא רוצה להיות חופשי לגמרי ולא לחשוב כל הזמן על להתקשר אליי ולדאוג מה קורה איתי, וזה דבא שלגמרי לא הסתדר עם זה שבאותו משפט הוא גם אמר שקשה לו להשאיר אותי בארץ לבד ואולי אני אבוא איתו... מיותר להגיד שלא הסכמתי לקבל את הגישה הזו ובאותו רגע אמרתי שאם ככה הוא רואה את הקשר ואם הוא לא מוכן להמשיך את המחוויבות בזמן שהוא מטייל אז אין לי מה לעשות איתו. באותו רגע הוא "הבין" אותי (ככה הוא נתן לי להרגיש) ואמר שהוא לא רוצה להפסיק, ומוכן להתחייב... חודש מאוחר יותר הוא שוב לא היה סגור על עצמו, מה לעשות בעניין הזה. באותו רגע, עם כל הקושי והעצב (שנמשך עד היום וכבר עבר חודש) הבנתי שאי אפשר להמשיך ככה. אין כזה דבר מבחינתי, וחתכנו... אז זה קשה, הכי קשה בעולם, אבל עדיף לגלות דברים כאלו ולפעול בהתאם מאשר לבנות על בן זוג ש"פתאום" לא בטוח שהמחויבות הזו מתאימה לו...

 

[SoulWandering]

צודקת.. יש לי אבל קטן

כשזה קשר ארוך כבר וקצת יותר מבוסס- זה בדרך כלל ברור ויותר קל לשמור על המחוייבות. כשזה קשר של כמה חודשים זה פחות ברור ויותר קשה לשמור עליו.. כמובן שזה גם תלוי באופי ובהחלטה של הבנאדם. שמעתי כבר סיפורים לכאן ולכאן... מי שרוצה מאוד וחשוב לו לשמור על הקשר- יוכל לטייל גם בלי לוותר על המחוייבות. השאלה היא גם מה אתה מחליט שהטיול הוא עבורך.. אם אתה מחליט שזה טיול בשביל הטיול עצמו והנופים והתרבות, או גם בשביל להיות "חופשי" ומשוחרר מכל מחוייבות לתקופה הזו.

 

[bvb6]

מין חופשי ? כתבהמ'הארץ'

העתקתי ת'לינק מפורום " אחר" , רק פרספקטיבה נוספת...לחופשה בחו"ל

 

[magenta73]

and your point is?...

 

[bvb6]

כולם נוסעים לחו"ל על מנת להשתרלל?

 

[magenta73]

ושוב-

your point?

 

[bvb6]

אההה

אני לא חושב ש*חובה* להשתרלל בכל טיול בחו"ל אפשר לטייל בעולם בלי לאמץ בחום את המקומיים קרוב-קרוב או את המטיילים סביבנו.... ואפשר לשמור על זוגיות גם אחרי 2-3 חודשים בחו"ל , לא צריך ממש להסחף. אמנם זו מדינה מאוד לחוצה אבל פרטנריות זרות / ליברליים עם רסטות אפשר למצוא גם בארץ אם רוצים. וזה מה שכתבתי פחות או יותר קודם , זו נקודה אחרת למטיילים...ולבני זוגם. אני מקווה שהבנת , שבוע מוצלח

 

[magenta73]

ברור שאפשר. אז?

עדיין לא הבנתי איך כתבה על עיר של זנות קשורה לשאלה שלו, אבל שוין. הבעיה שלו כאמור, שוב, היא מנטלית. כי הוא חושב שהיא סגרה את זה בשביל להשתרלל ולא מבין שיכול מאוד להיות שהיא עשתה את זה כביכול בשבילו, שלא ירגיש שהוא מחכה לה וכן הלאה. בכל מקרה, זה לא דבר קל, גם לאור העובדה שכשחוזרים מטיול ארוך שום דבר לא נראה אותו הדבר. ויש תקופה של הסתגלות וכו'... אבל... כבר היו מקרים, לפה ולשם. יש רק בשרשור הזה עדויות לשני הצדדים.