שלום לכולם.

[כבר לא כלה]

שלום לכולם.

כתבתי פה בעבר על נישואיי הטריים ובעיותיי הקשות. אז ככה: החלטנו לפני חודש לשקם את מה שנהרס בשניה וחצי. ניסינו,נלחמנו,אולי לא מספיק אבל נלחמנו. אתמול מישהי שנשואה חודשיים כתבה כאן ודי הזדהיתי עם ההודעה שלה (חוץ מהחודש ירח דבש...) רק שאצלנו כבר נפלה ההחלטה ,אתמול הוחלט : מתגרשים!זה נורא קשה. אין לי מושג מה ואיך עושים פה?! איך מספרים למשפחה? ולמי בכלל פונים בשלב הראשון כדי להתחיל בהליך הגירושין? ומה עושים כדי שלא יימשך יותר מידי זמן? אני כואבת מאוד. אבל כבר אין סיכוי.ניסינו באמת שניסינו.

 

[אייבורי]

כמה שאלות

1 האם יש לכם ילדים ? 2 האם יש רכוש משותף ? בכל מקרה החלק הקשה כבר מאחוריך, ההחלטה, מכאן זה די טכני. בכל מקרה את ילדה גדולה ותתגברי.

 

[כבר לא כלה]

היי אייבורי תשובות:

1.אין לנו ילדים משותפים אנחנו נשואים חודשיים וחצי 2.אין לנו רכוש משותף רק חובות משותפים. 3. אני ילדה גדולה כן,אני אתגבר כן. אבל ההתחלה היא הכי קשה. איך מספרים? לאן בכלל פונים? איך מחייכים וממשיכים כאילו כלום לא היה? כשהנפש פצועה . איזה יום עצוב לי היום. לא בא לי להיות בעבודה,לא בא לי להיות בשומקום. רק לבד ובשקט עם עצמי. ואין לי לאן ללכת כדי למצוא את השקט והלבד.

 

[אייבורי]

../images/Emo13.gif

ראשית ולמרות העצב הגדול שאופף אותך מצבך יחסית טוב. אני חושב שמתחילים לקבל תמיכה ועזרה אצל המשפחה הקרובה, הורים אחים, כמובן שחבר\ה טובה בהחלט יכולים לעזור. מבחינה פרקטית, הפרידו חשבונות, התחלקו בחובות, בהנחה שאתם גרים בדירה שכורה אזי לחפש דירה אחרת או לחזור לגור אצל ההורים לתקופה. לאחר הפרדת החלק הכלכלי, תוכלו להגיש בקשה לבית הדין רבני לבקשת גט. דר"א זה זמן טוב לקחת כמה ימי חופש מהעבודה.

 

[כבר לא כלה]

אני לא יודעת איך לספר למשפחה

כי אני לא רוצה להעציב אותם עכשיו כי אחותי מתחתנת בעוד 5 ימים אבל אני חייבת לספר כנראה כי זה יראה מוזר,חשוד ומטומטם שאני אופיע בחתונה בלעדיו. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אני ממש עצובה. האם ההליך הזה הוא ארוך?אם נגיע להסכם ופשרה בינינו?זה לוקח זמן? אני רוצה להיות מאחורי זה אני לא אוהבת תהליכים.

 

[אייבורי]

הנה לך טולסטוי במיטבו

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה" בכל מקרה תאלצי להתמודד עם המשפחה, אולי במקום להעצב הם יחליטו לתמוך בך ולעזור לך. בכל מקרה התהליך של הפרדת חשבונות ומציאת דיור חלופי יכולים להיות קצרים. בעניין החובות, אין ממש מקום להסכם ופשרה, מחלקים חצי חצי [אלא אם יש נסיבות מיוחדות] והגט ברבני, לוקח כמה שלוקח, אבל זה פרוצודרלי לחלוטין. המשמעות האמיתית של הפרידה מתרחשת בהפרדת חשבונות ומגורים נפרדים.

 

[כבר לא כלה]

האמת שהיום אני הולכת לישון אצל ההורים שלי

אני מקווה שהם ישאלו מה קורה אני לא יגמגם ויבקש מהם לעזוב אותי לנפשי. אני חושבת שהראשונות שאספר להם על כך הן אחותי ואז גיסתי אני לא רוצה לשבור להורים שלי ובמיוחד לאבא שלי את הלב כי באמת שאני ציפור נפשו. הנקודה הכי רגישה בנשמתו.

 

[אייבורי]

הנה לך התחלה טובה

תקבעי קודם עם אחותך, תספרי לה ותבקשי שתבוא איתך להורים לחזק את ידיך. ואל תדאגי ללב של אבא שלך, הוא מבוגר אחראי ויעמוד בעניין בכבוד.

 

[כבר לא כלה]

האמת שהיום אני הולכת לישון אצל ההורים שלי

אני מקווה שהם ישאלו מה קורה אני לא יגמגם ויבקש מהם לעזוב אותי לנפשי. אני חושבת שהראשונות שאספר להם על כך הן אחותי ואז גיסתי אני לא רוצה לשבור להורים שלי ובמיוחד לאבא שלי את הלב כי באמת שאני ציפור נפשו. הנקודה הכי רגישה בנשמתו.

 

[רומנteaת]

איזה משפט נהדר זה.

 

[והלאה וכאן]

../images/Emo20.gifתתחילי מהמקום שבו הכי נוח לך

תספרי לאנשים שאת מרגישה שיוכלו לתמוך בך. חברים, הורים או ווטאבר. אם יש לכם חובות משותפים תצטרכו להחליט איך מחלקים אותם (בד"כ כמו רכוש - חצי חצי). אם אתם מסוגלים להגיע להחלטות לבד - תגיעו. אם לא - קחו מגשר (יותר זול ומהיר מעו"ד). אם יש בעיה של כסף - אתם יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולנסות לקבל גישור דרך שם יותר בזול (אני לא בטוחה שהם מאפשרים את זה גם למתגרשים נטולי ילדים). אחרי שיש לכם הסכם אתם פותחים תיק בבית הדין הרבני ומתגרשים שם לפי ההנחיות שהם יתנו לכם. מעבר לעניינים הטכניים - תני לעצמך את הזמן להתאבל ולהצטער. רק אחרי שתמצי את האבל תוכלי להתחיל מחדש. בהצלחה

 

[כבר לא כלה]

אני חייבת הסכם כדי לפתוח תיק

אנחנו יכולים להגיע לפשרות לבד אני יכולה פשוט ללכת לבית דין רבני ולהתגרש? אני רוצה שזה ייגמר.

 

[והלאה וכאן]

אין שום בעיה להתגרש ללא הסכם

אבל חשוב לחתום ביניכם לפחות על מה אתם מסכמים, שלא יהיו הפתעות אח"כ (בעיקר כי יש חובות).

 

[כבר לא כלה]

לחתום הסכם עם עו"ד?

 

[והלאה וכאן]

אם אין ויכוחים וברור לשניכם איך מתחלקים

אפשר לחתום ביניכם, עם העתק לכל אחד. אם יש ויכוח או שנראה לך שהוא עלול אח"כ להגיע לטענות בעניין - פנו ביחד לעו"ד, רצוי למגשר, ותחתמו שם. עדיף להוציא כסף עכשיו על ההסכם מאשר על מריבות ובתימשפט אח"כ.

 

[מיצה נבים]

דווקא בגלל החובות הייתי מתעקשת לחתום על הסכם

ולאשר אותו בבית דין לענייני משפחה- הדרך מלסכם בע"פ ועד הביצוע בפועל... ארוכה משהו. ל-כבר לא כלה,

נורא כואב וקשה לעשות את הצעד הזה, אבל אם אין ברירה, עדיף ככה מאשר עם ילדים, משכנתא וכו'. יהיה טוב, זה בטוח.

 

[כבר לא כלה]

היי מיצה. תודה על החיבוק

זה באמת דבר שאני זקוקה לו עכשיו. לא דיברנו עוד היום בכלל אנחנו רגילים לדבר בבוקר, זה נורא קשה לי אבל גגם משחרר מאוד. היום אני הולכת לארוז את הדברים שלי מהדירה שלנו. החלטתי שאני עוזבת.אני צריכה את הקן והחום של ההורים שלי עכשיו. עצוב לי משהו והיום משום מה בגלגל"צ שמים לי שירים הכי עצובים ושל פרידות.. מרפי ואני תאומים סיאמיים...

יהיה טוב בטוח,אני מקווה ומאמינה. ושמחה שאין ילדים כי אז לא הייתי עושה את זה בפשטות שאני עושה את זה עכשיו עם כל הכאב והצער.

 

[מיצה נבים]

קבלי עוד אחד ../images/Emo24.gif

לא קל לקום ולהגיד שזה פשוט לא זה, בטח לא אחרי זמן קצר, אבל כן מכירה את תחושת השיחרור הזו שאת מדברת עליה. אני לא יודעת (אולי פיספסתי מההודעות- אז סליחה) כמה זמן הייתם נשואים, אבל נראה לי שככל שזה קרוב יותר למועד החתונה, כך זה יותר קשה נפשית (לי זה היה בכל אופן).

 

[כבר לא כלה]

מיצה יקירתי:

אני מרגישה משוחררת ואבודה בו זמנית. אנחנו נשואים חודשיים וחצי כלום זמן.. וזה נורא קשה אחרי כל כך מעט זמן לפרק את הנישואים. הנפש שלי שבורה לחלוטין. כמה זמן את היית נשואה?

 

[מיצה נבים]

הייתי נשואה שנתיים וחצי,

כשהנישואים עצמם התפרקו כ-4 חודשים אחרי החופה. (החופה היתה 5 חודשים אחרי שהתחתנו אזרחית בניו יורק). לגבי התחושה שלך- אני יכולה להבין אותך לגמרי, זה כ"כ לא קל ולא נעים, אבל הזמן עושה את שלו (קלישאה מס' 1), ואת תראי, שאם ההחלטה שעשיתם היא נכונה, הכל יהיה בסדר ואף יותר (קלישאה מס' 2). מאמינה בקלישאות האלו, אצלי הן עבדו.