הי, גרוש מאוד טרי ... והכל קרה לי כל כך מהר , שלא הספקתי להבין מה בכלל קרה הייתי נשוי בסך הכל שנה וחצי ...והופ זה קרה תגידו עוד כמה זמן בערך תעבור לי תחושת האכזבה ... העצב ..וכל הבלאגן שעובר לי כרגע בראש ,אם בכלל ? נכון שזה לא כזה נורא???
אם התכוונת לומר שתחושת האכזבה והעצב הן לא דבר נורא - אז טעית. הכאב על האובדן הוא גדול ותלוי בך איך תבחר להתמודד איתו וכמה זמן יקח עד שתגיע להשלמה ותחליט שמכאן אתה יכול רק להתקדם. אבל אם התכוונת לומר שהאירוע עצמו לא דבר נורא כשלעצמו - אז ניתן לומר שאתה צודק - רובנו כאן מודים עם העובדה שגם במקרים בהם הפרידה נכפתה עליהם - היא עשתה להם הרבה טוב. מכאן והלאה נותר לך להפיק לקחים ולקדם את עצמך למטרותיך האישיות. שיהיה בהצלחה
אני לא עברתי את ה48 שעות שאחרי.. תרגיש פזמניק!!! ולשאלות שלך: תחושת האכזבה עוברת די מהר , העצב קצת יותר זמן.. והבלאגן.. אממ.. לאט לאט מסתדר בראש. ולא.. זה ממש לא נורא.. ברוך הבא. כייף פה
באמת התגרשת אחרי 48 שעות , זה באמת מפתיעה .... האמת שאצלי שהיה סוג של הבנה, או יותר נכון להגיד , מראה מול החיים שמראה לנו לפעמים אנחנו טועים למרות שדי אמרתי לעצמי שהמשכתי הלאה , אבל המחשבות מממשיכות להציק מדי פעם
זו הגדרה מעולה. לכל אחד יש את הדימוי של החיים שאליהם הוא שואף בראש. דימוי של זוגיות ומשפחה וכמובן של עוד הרבה תחומים בחיים. הגירושים מגיעים אחרי שהפער בין הדימוי לבין המציאות גדול מנשוא. אין ספק שזה משבר. זו אכזבה מעצמי, מהחיים, מהבחירות שבחרתי והסתברו שלא נכונות. לוקח זמן להודות בטעות ולעשות את השינוי. לוקח זמן להתגבר על האכזבה. זה הצומת המרכזי של החיים של אחרי הגירושים - האם האכזבה הביאה אותי לנקודת ההתחלה או שלמדתי והשתניתי בעקבותיה. כמו כל משבר בחיים אפשר לקמול ממנו ואפשר לצמוח ממנו. אני מאחלת לך שתקח את הקושי, הכאב והאכזבה למקומות של למידה, בתקווה שפרק ב' יהיה מוצלח יותר. (חוצמזה - שאם קוראים לך שרון- אין ספק שמקומך בפורום הזה
קוראים לי שרון, ואני מבין שזהו גם שמך .. מגניב לגמרי הייתי שמח לנהל את הדיון הזה במקום בו הכל הרבה יותר חסוי כי לא נוח לי כרגע , תוכלי לתת לי את המייל שלך בכדי לנהל שיחה קצת יותר שקטה אני מאוד זקוק למישהו שיקשיב, מה גם למען אחות השם ..אז אפשר ?