lost on earth
New member
שלום לכולם
שלום לכולם, אני בספק אם תזכרו אותי אבל הייתה תקופה שכתבתי על החלומות הצלולים שלי שמתקיימים כמעט שבכל לילה תוך כדי התפקחות (כן, אפשר לרשום 'התפקחות' גם עם ק') ובדיקת המציאות הסביבתית ומיד לאחר-מכן עקב אי-רציונליות מסויימת שאני אכן נמצא בחלום צלול. (אולי אני ריאלי מדיי בחיים האמיתיים?) זה קורה בכל ליל והייתה תקופה שנהגתי לשוחח עם אדם ספציפי אבל עם הזמן הוא נעלם ואני העלמתי אותו. אבל זה לא בדיוק הנושא שעליו אני רוצה לדבר. לדעתי, אני מביא את הנושא יותר מדיי אל תשומת לבי במציאות ומקדיש חלק לא-מבוטל בשיחות עם מכרים ואנשים קרובים על החלומות הצלולים שלי - העניין הוא שיש רצף של אירועים מוזרים, שלא לומר "התעסקות-יתר" עם הנושא שכך - כשאני הולך לישון ובתהליך הארוך בן ה-90 דקות של כניסתי לשנת ה-R.E.M, זה נדמה כאילו אני שואב קולות ואירועים ממה שמתרחש בתוך הבית והיה לילה אחד שבו הרגשתי שאני לא מסוגל להתעורר. זה היה פשוט מפחיד. פעם נוספת, הרגשתי שאני שומע את מה שמתרחש בבית (כשנימנמתי בשעות הצהריים) אבל אני לא מסוגל להזיז את הגוף או לפקוח את העיניים. אז ניסיתי בכל הכוח ולבסוף לא הצלחתי. לא נעים לומר אבל הרגשתי כמו 'צמח'. לבסוף, ניכנעתי והמשכתי לישון ורק שעה קלה לאחר-מכן הצלחתי לשוב לפעילות במלוא 100 האחוזים. ביררתי עם שוכני הבית את מה שהתרחש בזמן שישנתי (מילים מסויימות, רעש מסוים) והתברר כי צדקתי. אי אפשר לומר שהמאורעות הללו לא נתנו לי חומר למחשבה, אבל יש לילות שאני פשוט חושב מה יקרה אם לא אתעורר מהם. אולי כדאי להפסיק להתעסק עם זה?
שלום לכולם, אני בספק אם תזכרו אותי אבל הייתה תקופה שכתבתי על החלומות הצלולים שלי שמתקיימים כמעט שבכל לילה תוך כדי התפקחות (כן, אפשר לרשום 'התפקחות' גם עם ק') ובדיקת המציאות הסביבתית ומיד לאחר-מכן עקב אי-רציונליות מסויימת שאני אכן נמצא בחלום צלול. (אולי אני ריאלי מדיי בחיים האמיתיים?) זה קורה בכל ליל והייתה תקופה שנהגתי לשוחח עם אדם ספציפי אבל עם הזמן הוא נעלם ואני העלמתי אותו. אבל זה לא בדיוק הנושא שעליו אני רוצה לדבר. לדעתי, אני מביא את הנושא יותר מדיי אל תשומת לבי במציאות ומקדיש חלק לא-מבוטל בשיחות עם מכרים ואנשים קרובים על החלומות הצלולים שלי - העניין הוא שיש רצף של אירועים מוזרים, שלא לומר "התעסקות-יתר" עם הנושא שכך - כשאני הולך לישון ובתהליך הארוך בן ה-90 דקות של כניסתי לשנת ה-R.E.M, זה נדמה כאילו אני שואב קולות ואירועים ממה שמתרחש בתוך הבית והיה לילה אחד שבו הרגשתי שאני לא מסוגל להתעורר. זה היה פשוט מפחיד. פעם נוספת, הרגשתי שאני שומע את מה שמתרחש בבית (כשנימנמתי בשעות הצהריים) אבל אני לא מסוגל להזיז את הגוף או לפקוח את העיניים. אז ניסיתי בכל הכוח ולבסוף לא הצלחתי. לא נעים לומר אבל הרגשתי כמו 'צמח'. לבסוף, ניכנעתי והמשכתי לישון ורק שעה קלה לאחר-מכן הצלחתי לשוב לפעילות במלוא 100 האחוזים. ביררתי עם שוכני הבית את מה שהתרחש בזמן שישנתי (מילים מסויימות, רעש מסוים) והתברר כי צדקתי. אי אפשר לומר שהמאורעות הללו לא נתנו לי חומר למחשבה, אבל יש לילות שאני פשוט חושב מה יקרה אם לא אתעורר מהם. אולי כדאי להפסיק להתעסק עם זה?
