שלום לכולם

[בעל הסולם]

שלום לכולם

אני אם ל3 ילדים. לבן האמצעי שלי ישבעיות רגשיות קשות. הוא בן 5. יש לו בעיות בגן, בבית, הוא בוכה הרבה, עקשן ונראה רוב הזמן לא מרוצה מכלום. ניסיתי כמה שנים הואופטיה קלאסית - אך גם מזה התייאשתי. אני כבר שוקלת להכניסו לחינוך מיוחד. הוא ילד מקסים וחכם, אבל קשה לו מאוד עם מטלות יומיומיות ועם חברת ילדים. אני כבר מיואשת.. אשמח לשמוע את חוות דעתכם והצעות לשיטות טיפול חדשות. תודה מכל הלב..

 

[רותי 11]

בעל הסולם - חשבת על זה

שהילד הזה הוא ילד קריסטל, ובגלל זה הוא ילד מאוד רגיש, יותר מילדים אחרים כמו שציינת הבעיות הן רגשיות ולהכניס אותו לחינוך מיוחד רק יעשה איתו עוול. הטיפול הוא בשבילכם לדעתי להבין אותו להבין את הצרכים הרגשיים שלו.

 

[דגנית]

רותי בכלל לא בטוח שלהכניס לחינוך המיוחד

זה עוול, כי דווקא בחינוך המיוחד יש יותר צוות על פחות ילדים וכך יש יותר תשומת לב אישית לכל ילד, והרבה עזרה לכל ילד ולכן גם אפשרויות טובות יותר להתקדמות. וכאשר יש בסיס בטוח יותר קל לצמוח הלאה. מה שכן, צריך לבחון למה להכניס לחינוך המיוחד ולאיזה גן הוא מתאים, כי חינוך מיוחד זו מטריה ענקית שמתחתיה יש הרבה מאוד סוגים- וגנים שונים.

 

[רותי 11]

העניין הוא שהתחושה שלה היא

שהיא נאלצת להתפשר וזה לא שדר טוב לילד אני לא אומרת שהחינוך עצמו הוא בעייתי אלא ההתייחסות אליה היא בעייתית, ההתייחסות החברתית והרבה פעמים האמהות מרגישות לא טוב עם זה והן משדרות את זה הלאה לילד שהוא נמצא במקום פחות "טוב". אני חושבת שהחינוך המיוחד הוא הרבה פעמים אפילו חממה אבל למה להכניס ילדים לסטיגמה? למה להכניס אותם לתוך נישה מסויימת למה לקטלג אותם?

 

[דגנית]

השאלה הראשונית היא האם הילד אובחן,

האם 'בעיות רגשיות' כפי שכתבה האם הן בעיות רגשיות מאובחנות או שאלו קשיים של הילד.. כמובן, שהילד צריך לעבור אבחונים וועדות השמה על מנת להגיע לחינוך המיוחד המתאים עבורו, אם בכלל. אני הגבתי לגבי המילה עוול שכתבת, ואני חושבת שיש עוול מאוד גדול בלהכניס ילד לכיתה רגילה, שהוא לא מסוגל להתמודד בה, ולכן הולך לאיבוד עם כל ההשלכות של זה. ו'הליכה לאיבוד' בכיתה א' יכולה להוביל לקשיים ענקיים ברכישת הקריאה והכתיבה, וכישורים לימודיים ועד כישורים חברתיים, ביטחון עצמי, דימויי עצמי וכו' וכו'.. אני, באופן אישי, חושבת שהילד צריך להיות במסגרת הטובה ביותר עבורו, המתאימה ביותר וכזו שתוכל לקדם אותו טוב ביותר. אני גם חושבת שהסטיגמה של הילד הרע/ מופרע / מפריע בכיתה / טיפש / ושאר כינויי 'חיבה' עלולה לעשות רע הרבה יותר מאשר לתת לילד שנה של חיזוק בגן שמתאים לצרכיו ומשם הוא יכול לצאת לעולם הגדול עם כלים טובים יותר. אבל.. זו דעתי, ממש לא חייבים להסכים איתי

 

[דגנית]

אגב, רק לידיעה כללית... ישנם גנים של החינוך

המיוחד, שנקראים גני תצפית, הילדים מקבלים טיפולים פארארפואיים רבים, מתוצפתים על ידי צוות שמבין בתחום, ובסוף השנה בודקים האם הילד יכול להשתלב בחינוך הרגיל, ולשם הוא עובר (עם או בלי סיוע) או ממשיך בחינוך המיוחד.

 

[מגי 336]

בעל הסולם

האם הילד אובחן ? האם התייעצת עם רופאת הילדים ?

 

[קסמי אהבה]

../images/Emo23.gifשלום לך בעל הסולם

כמו חברותיי אני חושבת שצעד ראשון צריך להיות אבחון יתכן והפיתרון הוא כל כך קל ופשוט ובכלל לא מאיים ומסובך. צעד צעד עם המון סבלנות ואהבה ימצא הפיתרון לכולם

בהצלחה

 

[mmorumi]

ילד רגיש

הי, הדברים שתיארת כאן על בנך היקר נגעו לליבי...הדבר הראשון שחשבתי הוא- האם בדקת את הקשר שלו עם חבריו והגננת ? איך היא מגיבה אליו ? איך הוא מתנהג בסביבתה:האם הוא מתכנס בתוך עצמו או שמא מרגיש חופשי להביע את רגשותיו ? האם יצרת קשר עם הפסיכולוגית של הגן ???... בנוסף לכך, איך האווירה בבית ? האם הוא גודל באווירה של שמחה,אהבה בין ההורים ושיתוף רגשות הדדי ? בכל מקרה, צריך כאן איבחון פסיכולוגי, לדעתי, לפני שחושבים על החלפת מסגרת. המון הצלחה,נחת ו שבועות שמח .