astral travel
New member
שלום לכולם
מצטער שלא הייתי כאן בימים האחרונים... השבוע שעבר עלי עכשיו היה לי ממש קשה, ועדיין קשה לי, אבל אני מנסה להתקדם הלאה ביום שבת, ליאת, ידידה טובה מאוד שלי, נהרגה. היא חזרה עם חברה שלה ממועדון כאן בבאר-שבע - במכונית הרנו מיני שלהן ובדרך, כשהן עברו באחת הצמתים הראשיות פגעה בהן ב.מ.ו מהצד והמכונית שלהן התהפכה, מירב יצאה עם זעזוע מוח, אך ללא פגע, וליאת נהרגה. בצהריים מירב התקשרה אלי מהבית-חולים ואמרה לי שהיא וליאת עשו תאונה ושהיא רוצה שאני יבוא לבית-חולים. אז שאלתי אותה לשלומה ואמרתי שאני כבר יבוא, וכששאלתי אותה מה עם ליאת - היא שתקה. אבל לא חשבתי שהיא מתה, פשוט חשבתי שאוליי היא במצב קשה או משהו, אבל בכל מקרה כשהגעתי לבית-חולים ראיתי שמירב במצב בסדר סה"כ, נראית כזו בהלם, אך סתם שוכבת לה ככה, ושאלתי אותה איפה שמו את ליאת...ואז היא אמרה לי שליאת..נהרגה. אז הייתי עם מירב בערך שעה בבית-חולים, ואחריי זה יצאתי החוצה מסרוקה והמשכתי לנהל את היום שלי כאילו לא קרה שום דבר בעיקרון - אבל עדיין היה לי קשה, כזה זה כל הזמן היה לי אחורה בראש כזה ולא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה, אבל לא יודע, פשוט המשכתי ללכת כזה ממקום למקום, ואפילו חיפשתי עבודה ודיברתי עם אנשים והכל...כאילו זה בסדר, כאילו פשוט אין את ליאת עכשיו..כאילו היא לא תהייה יותר כזה וזהו, אז לא נורא, אבל כן, אבל לא יודע, פשוט המשכתי וכשראיתי את ידידה שלי אחרת, יפעת, והיא הראשונה שראיתי שאני מכיר , אז התחלתי לבכות לה והכל... והקטע שהיא הייתה בדרך לעבודה כי היא עובדת בקניון, אז ליוויתי אותה לחנות ורציתי להמשיך לדבר איתה בחנות, אבל כשהגענו לחנות היו מלא אנשים אז אמרתי לה שנדבר אחר כך... החלטתי שעדיף שאני יילך הביתה פשוט ויחשוב לעצמי על כל הקטע ולהתמודד איתו יותר טוב ולא להדחיק את זה וכל זה... אז הלכתי הביתה, וסתם הייתי על המחשב ורק בלילה כשכזה נשכבתי לישון, לא הצלחתי להירדם, והתחלתי לבכות כמה שעות ככה, ושתיתי סתם לא יודע למה, פשוט שתיתי מלא וככה עברו עליי הימים האחרונים, בשיכורות 80% מהזמן, ובלי לראות כל כך אנשים, למרות שיצאתי לקאנטרי ביומיים האחרונים, אבל היה לי ממש קשה. ואני אומר "היה לי" אבל עדיין קשה לי מאוד, אבל אני עוד איכשהו משלים עם זה קצת ומנסה להמשיך הלאה, ומחר אני יתחיל לעבוד שוב...אז אוליי אם אני יעשה דברים אז זה יעזור לי להמשיך כזה הלאה ולהעסיק את עצמי במקום להיכנס לסרטים ולהמשיך לשתות ולדפוק לעצמי ת´חיים...אז אני מנסה להתמודד עם זה כמה שאני יכול, אני משתדל לדבר עם אנשים נורמלי, ולנסות להמשיך את הכל כרגיל... אחריי שהיא נהרגה וכשיצאתי מסרוקה, אז העולם פתאום נראה שונה כזה, וכאילו הכל ממשיך כזה רגיל, והעולם ממשיך להסתובב ולפעול, והאנשים ממשיכיים כרגיל,,,,אבל ליאת איננה יותר, ופתאום אין אותה יותר... באותו יום שזה קרה אז רציתי ללכת לידידה שלי אחרת, ולדבר איתה, אבל היא הייתה עם ידיד שלה משהו, ואני כזה אמרתי לעצמי ´אוקיי אז נחכה שהוא ייצא ואז נתקשר אליה´ וסתם כזה שתיתי בנתיים 2 בירות סתם, וחיכיתי מהעבר השני של הכביש מהבניין שלה והתסכלתי על האור של החדר שלה, וחיכיתי שמישהו ייצא מהבניין, ואפילו התקשרתי אליה והיא ענתה ודיברנו כזה קצת, ואני הייתי קצת שיכור קלות ואמרתי לה שאני כאן אצל ידידה שלי (למרות שלא הייתי) והיא אמרה לי שהיא סתם יושבת עם ידיד שלה בחדר, ואמרתי לה שאני יתקשר אליה יותר מאוחר והיא אמרה בסדר, ובסוף ראיתי שהאור בחדר שלה ניכבה, וזה היה בערך ב-4:30 בבוקר, והאור במטבח נדלק, אז התקשרתי אליה ואז היא ענתה (מקודם הפלאפון היה מכובה) ואמרתי לה שאני רוצה לעלות, והיא אמרה שהיא לא יכולה כי היא מתה לישון ומחר היא עובדת אז למרות שאמרתי לה שאני ממש רוצה לעלות, הסכמתי בסוף ואמרתי שאני ישמור איתה כבר על קשר.... וסתם אז הלכתי ברגל הביתה 15 דקות ולא זוכר מה עשיתי אז... כבר אין לי כוח לבכות, כבר אין לי דמעות... עכשיו אני מרגיש אבל הרבה יותר טוב מאשר בימים שעברו, וגם הפסקתי לשתות אז זה מאוד עוזר לי להיות קצת יותר צלול בראש ולהיות מסוגל לחשוב לעצמי דברים, אז בסדר... אני עדיין מאוד מתגעגע לליאת, ואני רוצה שהיא תחזור לא יודע, נמאס לי לרשום על זה עכשיו עוד,,,אז גם אני לא רוצה סתם לדכא כאן ת´פורום, אז בכל מקרה תודה שהקשבתם
מצטער שלא הייתי כאן בימים האחרונים... השבוע שעבר עלי עכשיו היה לי ממש קשה, ועדיין קשה לי, אבל אני מנסה להתקדם הלאה ביום שבת, ליאת, ידידה טובה מאוד שלי, נהרגה. היא חזרה עם חברה שלה ממועדון כאן בבאר-שבע - במכונית הרנו מיני שלהן ובדרך, כשהן עברו באחת הצמתים הראשיות פגעה בהן ב.מ.ו מהצד והמכונית שלהן התהפכה, מירב יצאה עם זעזוע מוח, אך ללא פגע, וליאת נהרגה. בצהריים מירב התקשרה אלי מהבית-חולים ואמרה לי שהיא וליאת עשו תאונה ושהיא רוצה שאני יבוא לבית-חולים. אז שאלתי אותה לשלומה ואמרתי שאני כבר יבוא, וכששאלתי אותה מה עם ליאת - היא שתקה. אבל לא חשבתי שהיא מתה, פשוט חשבתי שאוליי היא במצב קשה או משהו, אבל בכל מקרה כשהגעתי לבית-חולים ראיתי שמירב במצב בסדר סה"כ, נראית כזו בהלם, אך סתם שוכבת לה ככה, ושאלתי אותה איפה שמו את ליאת...ואז היא אמרה לי שליאת..נהרגה. אז הייתי עם מירב בערך שעה בבית-חולים, ואחריי זה יצאתי החוצה מסרוקה והמשכתי לנהל את היום שלי כאילו לא קרה שום דבר בעיקרון - אבל עדיין היה לי קשה, כזה זה כל הזמן היה לי אחורה בראש כזה ולא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה, אבל לא יודע, פשוט המשכתי ללכת כזה ממקום למקום, ואפילו חיפשתי עבודה ודיברתי עם אנשים והכל...כאילו זה בסדר, כאילו פשוט אין את ליאת עכשיו..כאילו היא לא תהייה יותר כזה וזהו, אז לא נורא, אבל כן, אבל לא יודע, פשוט המשכתי וכשראיתי את ידידה שלי אחרת, יפעת, והיא הראשונה שראיתי שאני מכיר , אז התחלתי לבכות לה והכל... והקטע שהיא הייתה בדרך לעבודה כי היא עובדת בקניון, אז ליוויתי אותה לחנות ורציתי להמשיך לדבר איתה בחנות, אבל כשהגענו לחנות היו מלא אנשים אז אמרתי לה שנדבר אחר כך... החלטתי שעדיף שאני יילך הביתה פשוט ויחשוב לעצמי על כל הקטע ולהתמודד איתו יותר טוב ולא להדחיק את זה וכל זה... אז הלכתי הביתה, וסתם הייתי על המחשב ורק בלילה כשכזה נשכבתי לישון, לא הצלחתי להירדם, והתחלתי לבכות כמה שעות ככה, ושתיתי סתם לא יודע למה, פשוט שתיתי מלא וככה עברו עליי הימים האחרונים, בשיכורות 80% מהזמן, ובלי לראות כל כך אנשים, למרות שיצאתי לקאנטרי ביומיים האחרונים, אבל היה לי ממש קשה. ואני אומר "היה לי" אבל עדיין קשה לי מאוד, אבל אני עוד איכשהו משלים עם זה קצת ומנסה להמשיך הלאה, ומחר אני יתחיל לעבוד שוב...אז אוליי אם אני יעשה דברים אז זה יעזור לי להמשיך כזה הלאה ולהעסיק את עצמי במקום להיכנס לסרטים ולהמשיך לשתות ולדפוק לעצמי ת´חיים...אז אני מנסה להתמודד עם זה כמה שאני יכול, אני משתדל לדבר עם אנשים נורמלי, ולנסות להמשיך את הכל כרגיל... אחריי שהיא נהרגה וכשיצאתי מסרוקה, אז העולם פתאום נראה שונה כזה, וכאילו הכל ממשיך כזה רגיל, והעולם ממשיך להסתובב ולפעול, והאנשים ממשיכיים כרגיל,,,,אבל ליאת איננה יותר, ופתאום אין אותה יותר... באותו יום שזה קרה אז רציתי ללכת לידידה שלי אחרת, ולדבר איתה, אבל היא הייתה עם ידיד שלה משהו, ואני כזה אמרתי לעצמי ´אוקיי אז נחכה שהוא ייצא ואז נתקשר אליה´ וסתם כזה שתיתי בנתיים 2 בירות סתם, וחיכיתי מהעבר השני של הכביש מהבניין שלה והתסכלתי על האור של החדר שלה, וחיכיתי שמישהו ייצא מהבניין, ואפילו התקשרתי אליה והיא ענתה ודיברנו כזה קצת, ואני הייתי קצת שיכור קלות ואמרתי לה שאני כאן אצל ידידה שלי (למרות שלא הייתי) והיא אמרה לי שהיא סתם יושבת עם ידיד שלה בחדר, ואמרתי לה שאני יתקשר אליה יותר מאוחר והיא אמרה בסדר, ובסוף ראיתי שהאור בחדר שלה ניכבה, וזה היה בערך ב-4:30 בבוקר, והאור במטבח נדלק, אז התקשרתי אליה ואז היא ענתה (מקודם הפלאפון היה מכובה) ואמרתי לה שאני רוצה לעלות, והיא אמרה שהיא לא יכולה כי היא מתה לישון ומחר היא עובדת אז למרות שאמרתי לה שאני ממש רוצה לעלות, הסכמתי בסוף ואמרתי שאני ישמור איתה כבר על קשר.... וסתם אז הלכתי ברגל הביתה 15 דקות ולא זוכר מה עשיתי אז... כבר אין לי כוח לבכות, כבר אין לי דמעות... עכשיו אני מרגיש אבל הרבה יותר טוב מאשר בימים שעברו, וגם הפסקתי לשתות אז זה מאוד עוזר לי להיות קצת יותר צלול בראש ולהיות מסוגל לחשוב לעצמי דברים, אז בסדר... אני עדיין מאוד מתגעגע לליאת, ואני רוצה שהיא תחזור לא יודע, נמאס לי לרשום על זה עכשיו עוד,,,אז גם אני לא רוצה סתם לדכא כאן ת´פורום, אז בכל מקרה תודה שהקשבתם