שלום לכולם

[שרוןטא]

שלום לכולם

אני איבדתי את בעלי לפני למעלה משנה ועדיין קשה לי לעכל את ההעדרות הנצחית שלו מחיי.

 

[ציפי אליתים]

../images/Emo24.gifברוכה הבא

לא נראה לי שאפשר להכל העדרות של משהו רק ללמוד שהחיים יפים וכדי להסתכל קדימה בעלי נפתר לפי חודשים ובחרתי בחיים והסתכלות רק קדימה .

 

[שרוןטא]

תודה

מעולם לא חשבתי שאפשר למצוא שפה משותפת עם אנשים זרים. מדברים שקראתי כאן, עלתה בי התחושה המוכרת של הכאב והאובדן הקשה. היום, למעלה משנה אחרי אני לא מצליחה לחבר את שמו למילה ז"ל וגם לא לקרוא לעצמי אלמנתו. תמיד אהיה אשתו. זה נשמע לך הגיוני?

 

[נסיכת הכוכב]

ברוכה המצטרפת

ואאי קחי כסא והצטרפי לחבורה ומרובים האנשים והנשים כמוך פה בפורום הזה שלמרות הזמן שחלף הם עדיין חשים בחסרון של היקר/ה שלהם אז חולקים את הכאב ומניחים ראש על כתף ורטואלית ומה שחשוב שתכתבי חופשי מה שיש לך על הלב פה מבינים אותך

 

[BennyKa]

ההשלמה היא המפתח

שרון (אני מניח) יקרה הוויה מלשון להיות היא דבר קשה להשגה אם לא מששלימים עם עובדת ההויה הזאת העובדה היא שהוא אננו למעלה משנה העובדה היא שאת כן עם כל הצער אלמנה - זה אננו ניתן לשינוי אבל..... יש קושי בקבלת ההוויה של "להיות אלמנה" וזה נובע מהרבה סיבות שחלקן כנראה גם לא קשורות לאובדן סטיגמה למשל או "שלא ירחמו עלי" או איזה תוית של מסכנות או כל מני מרעין בישין שכאלה אז עכשין תרגיל:- שבי מול המראה הביטי בעצמך וחישבי - "אני השתנתי?", "אני מסכנה?" ברור שלא - המצב השתנה ולכן גם הכותרת אבל זה רק כותרת ..... אז כן את צריכה לקבל על עצמך את ההוויה של אלמנה וזה בעצם חוץ מתואר לא אמר הרבה החשוב הוא שגם אם זה רע אין דרך חזרה החיים כאן - אספי את עצמך והמשיכי קדימה ואני בטוח שגם הוא היה מעוניין בכך בני

 

[yamkachol]

כן, זה לא נתפס...

האם חשבת ללכת לסדנא להתמודדות עם אובדן בן / בת זוג? אני עברתי אותה, והיא עזרה לי לעזור לעצמי, לעשות סדר בחיים, לקחת מחדש את השליטה על החיים שלי. יצאתי ממנה במקום אחר, בהתמודדותת עם האובדן. במקום של הפנמת האובדן.

 

[הים רגוע]

היי שרוןטא

האובדן הזה של אדם אהוב לעולם אבל לעולם לא מתעכל , לומדים לחיות עם האין ,עם הזמן חוזרים חלום ,חוזרים לתכננן תוכניות , חוזרים לחיים אחרים ...מוצאים טעמים חדשים לחיים .. האין ,האין סופי חיבים לקבל אותו אבל היש הוא כאן ועכשו ועליו ואיתו אנחנו ממשכים בחיים ...

טלי ...