שלום לכולם

שלום לכולם

אני בחור ישיבה שעוד טיף טיפה נושק את שנות העשרים . עם שאיפה אחת ברורה והיא- להצליח. כבר בתחילת הדרך עלו בי הרבה תהיות בקשר לדרכי אבל זרמתי אם מתוך יאוש אם מתוך הפחד משינוים. לאחרונה התחזקה בי התחושה שעלי לעזוב)למטרת לימודי חול( . נשארה לי רק בעיה
 
בקיצור רציתי לדע

מה יגידו על זה בשידוכים ומה בנות חושבות על כזה בחור שהוא חרדי לכל דבר כולל חזות רק שהוא לומד משפטים
 
לך אין בעיה עם זה דוסית !!!!

שלך אין בעיה זה לא ראיה כי כבר גדולה יחסית לכן כל ההשקפה שלך שונה ותוסיפי לזה שכבר היית בעבר נשואה . . . אבל הבנות הצעירות חיות בדמיונות . . . יכול להיות שלהן זה כן מפריע . . . . . . .
 
זה אמור להפריע לך?

את רוצה (מחפשת) אברך יחמם את הכיסא ולנענע בסטנדר ובסוף חודש יפתיע אותך עם שיק של מילגת לימודים 2000 שקל? אבא שלי עובד שנים, חוזר הביתה לנוח ואח"כ הולך ללמוד בשעות הערב, מה רע בזה?
 
אתה עובר לליגה שונה.

אתה יוצא מחזון הללמוד כל היום של כל מחנכת בית יעקב ועובר ללהיות שומר תומ"צ קלה כבחמורה, ועובד (בעתיד) במקצוע מכובד. אתה סוגר לעצמך המון שידוכים ומנגד פותח לך הצעות אופצינאליות אחרות. אם החלטת שאתה שייך לקבוצה האחרונה אז מה השאלה. זה מה שמתאים לך. אם לא החלטת, תעשה חושבים וקח בחשבון את המשמעויות של זה להמשך חייך ובנין ביתך. בהצלחה בבחינות הלשכה...
 
סוגר את האופציות

לבחורות עם פנטזיות "בעל יושב ולומד כל היום" ופותח אופציות לבחורות עם פטנזיות ל"בעל שדואג לפרנסת המשפחה".
 
כמו שנאמר ות"ת כנגד כולם.

אבל זה רק בונוס. אם תזניח פה את האשה והילדים שלך ותסתלבט כל היום בכוילל יתפרו לך את הפרצוף למעלה.
 
כל בת חרדית סטנדרטית,

תצטרך לעבור מטמרפוזה בשביל להסכים לפגוש אותך אם תחליט לצאת מהמסגרת הישיבתית. אני לא אכנס לסוגיה של עד כמה זה צודק, אבל אני אנסה להסביר. בגלל שהגישה החרדית (הליטאית) רואה בלימוד תורה את העיקרון המהותי החזק ביותר, מי שלא לומד יום שלם (או מעמיד פנים ככזה) לא נושא את התארים הראויים ל`חתן טוב וירא שמים`. חוץ מזה, מי שעוזב את המסגרת הישיבתית מסתכן בחיכוך עם ציבור שחי חיי ההפקרות, ובעיה לדעת כמה העור שלך עבה בשביל לשרוד את השינוי בשלום, בלי לאבד אף חלק נוסף באורח חייך היהודי (בד`כ באמת רובם מתאבקים במידה מסויימת)
 
להישאר כל הזמן

תחת חממה מחבקת ואוהבת (וחונקת) זה לא באמת להתמודד עם החיים. א*נשים בוגרים צריכים לעמוד בפני העולם הגדול ולבחור מתוך בחירה אמיתית מה הם באמת רוצים. אבא שלי שנים רבות עבד עם חילונים והוא עדיין נשאר תמים וישר דרך. לא כל מי שאינו שומר תורה ומצוות חי חיי הפקרות, ולא כל מי שמוגדר כחרדי לפי הספר הוא חי חיי תורה.
 
לא רק שאני מסכימה עם כל מילה,

אני אפילו (!) מעדיפה את הבחירה על פני ההרגל. אבל אני נזהרת מלדרבן בחופשיות על הבמה הרחבה כל בחור שמביע רצון לפרוש מההווי הישיבתי. בכלל, הייתי ממליצה לכל סטודנט או סטודנטית מהרקע שלנו לבחור לעשות את הקפיצה למים הקרים בבריכה שמוכרת לנו. ויש היום הרבה מכללות שעונות על הדרישה הזאת.
 
אני מצטט:

"מי שעוזב את המסגרת הישיבתית מסתכן בחיכוך עם ציבור שחי חיי ההפקרות, ובעיה לדעת כמה העור שלך עבה בשביל לשרוד את השינוי בשלום" שאלות: 1)מיהו הציבור החי חיי הפקרות? 2) מהם חיי הפקרות? 3)חשבת על אופציה של בנין או שאת בעניין החורבן בלבד?
 
למעלה