שלום לכולם:)

שלום לכולם:)

אני קוראת סמויה בפורום מידי פעם... האמת שמזמן לא קראתי פה אבל בגלל שאני מעריכה חלק מהדעות והאנשים פה החלטתי להתיעץ איתכם על משהו. לא קשור ישירות לדייטים או למערכות יחסים אבל אולי מקרין עליהם באיזשהוא אופן. יש לי קטע מסריח של לרצות אנשים (קמץ מתחת ל-ר). לא משהו חמור או קריטי במיוחד אבל עדיין זה משהו שמפריע לי והייתי רוצה לשנות בעצמי. אני כמובן עובדת על זה ומנסה להשתפר אבל הייתי רוצה לשמוע גם חלק מהעצות ומהניסיון שלכם (אם יש לכם כזה). העניין הוא שאני לא אוהבת לעורר אנטגוניזם כלפי, לא אוהבת מריבות וויכוחים . זה נכון במיוחד בעבודה. אני הרבה פעמים מעדיפה לבלוע צפרדעים ולא להתחיל להתווכח שם עם הבוס או אנשים ותיקים ממני. אולי יש לי קטע עם בעלי כוח למיניהם שאני מעדיפה לשמור מהם מרחק או משהו ,לא יודעת. לדעתי זה יותר קטע של ביטחון עצמי. אין לי מספיק מזה (וזה לא קשור רק לעבודה.) אני פשוט לא מספיק חזקה בקטע של לעמוד על שלי... אני די מקנאה בכל אלו שאומרים מה שהם חושבים או שמצליחים לשמור על האינטרסים של עצמם ובעצם לא דופקים חשבון לעולם ועל מה שחושבים עליהם. איך מגיעים למצב כזה???
 

bioc1

New member
זה בטח לא יעזור לך אבל אני כזו

וכן. אנשים מנצלים את זה לרעה.
 
נכון, זה לא עוזר לי...../images/Emo24.gif

אבל שאלה- זה לא מפריע לך? זה לא מציק לך ? את לא רוצה לשנות את זה?
 

bioc1

New member
רוצה אבל כל החיים הייתי כזו

ואני לא מצליחה לשנות את זה. אולי אני צריכה איזה בום גדול שיעורר אותי
 
כמו מה?

אני אישית מרגישה שאני חייבת לשנות את האופי הדפוק הזה. כלומר, אני עדיין רוצה שיהיה אכפת לי מאנשים אבל לא מוכנה יותר שזה יבוא על חשבוני או שאנשים ירשו לעצמם לזלזל בי ולנצל אותי. אמנם זה בעיקר בא לידי ביטוי בעבודה ושם ידי כבולות מטעמי היררכיה אבל בכל זאת אני רוצה לשדר ביטחון גם שם![ לשבת אח"כ בבית ולהתעצבן על עצמי שלא אמרתי כך וכך לא יוביל אותי לשום מקום בחיים.
 

באז באז

New member
צורת החשיבה שלי לנושא

לפחות בקטעים מסוימים, אני מעריך מראש איפה אני אצור אנטיגונזים ואיפה לא. זו גם כנראה הסיבה שקל לנצל אותך, מריחים\יודעים שאפשר למתוח איתך גבולות. ואפילו בלי כוונת זדון מצפים ממך לדברים שלא מצפים מאחרים.
 
יותר מזה,

יש מצב שאני אפילו משדרת את זה בלי לשים לב... יש אנשים שקורן מהם ביטחון עצמי ו-"לא תצליחו לנצל אותי" לכל הכיוונים. אני מניחה שאני פשוט לא כזאת. והשאלה שלי - איך לעזאזל אפשר לשנות את זה?
 

magenta73

New member
זה אכן בעייתי משהו

כי גם לי יש את זה, לפחות היה לי. לא הייתי מסוגלת להגיד לא. גם עכשיו כשאני אומרת לא, אני מרגישה לא בסדר... אנשים היו מבקשים, אני הייתי עושה, ואז הייתי מרמרמת - איך הם בכלל ביקשו את זה ממני... ואז חברה שלי אמרה לי משפט פשוט: מותר לאנשים לבקש ומותר לך להגיד לא. תאמיני או לא, לא תמיד כשאת אומרת לא זה יוצר אנטגוניזם ומריבות. (הכל תלוי כמובן באיך את אומרת לא.) ואת גם יכולה לעמוד על שלך בלי להיות אגרסיבית ולא לדפוק חשבון. קודם כל נראה לי שצריך להבין שזה לא שחור ולבן - זה לא מרצה מול לא דופקת חשבון, יש הרבה באמצע. את עדיין יכולה להשיג את שלך ולאמר את שלך מבלי לפגוע באחרים. דוגמא: נגיד משהו מבקש ממך להקליד משהו ולהישאר עד מאוחר. יש הבדל בין - יאללה, מי אתה, נראה לך? לא נשארת ולא בטיח, תעשה את זה בעצמך. לבין - תשמע, אני הייתי שמחה לעזור לך, אבל יש לי תוכניות היום שאני פשוט לא יכולה לשנות, בפעם הבאה אם יהיה לי זמן אני אשמח לעזור. הבנת?
 
תודה לכם על התגובות:)

אני יודעת שזאת תכונה בעייתית שיש להרבה אנשים ולא רק לי (האמת שזה די מעודד לשמוע את זה כי תמיד נראה לי שאני היחידה שסובלת מזה). יאמר לזכותי שדי השתפרתי במהלך השנים האחרונות. אבל עדיין לא מספיק... ז"א הבעיה שלי היא יותר עם זרים או עם אנשים שלא קרובים אלי. כלומר, לחברים טובים ומשפחה אני כן מסוגלת להגיד לא (ברוב המקרים ) אבל לאלו שלא ,קשה לי לעמוד על דעותי מולם. בעבודה למשל אני מרשה לכאורה לדרוך עלי בחלק מהמקרים (למרות שברור לי שאני צודקת ) רק כדי לא להיכנס לעימותים מיותרים. כמו כן אני לא מספיק עומדת על שלי כשאני לא מקבלת תמורה עבור כסף וכו'. סתם דוגמא, יהיה לי קשה להגיד לספר שהצבע בשיער לא מוצא חן בעיני ושישנה אותו. למה? כי לא נעים לי. ילדותי , אני יודעת אבל לפחות אני מודעת לבעיה ואומרים שזה חצי הדרך לפיתרון... לא מבינה למה צריך להיות לי לא נעים? לא מבינה למה אני צריכה בכלל לשים על מה שמישהו חושב עלי... סתם אופי מעצבן שממש בא לי לשנות .
 

magenta73

New member
תתחילי בזה

שתביני שזה לא חיסרון אלא יתרון. זה שאכפת לך מאנשים - זה דווקא אחלה.זה ש"כולם", או זה ש"מצליחנות" מחוברת בימינו לדריסת אנשים, לא עושה את זה למשהו טוב, את יודעת. ובכל מקרה - תנתבי את זה למקומות מתאימים. בעבודה זו לפעמים בעיה, כי אפילו אם את צודקת, מי שצודק בסוף היום זה הבוס שלך או הלקוח, ואת צריכה להבדיל בין "צדק" לבין עשייה שצריכה להיעשות. אל תקחי את זה אישי, נקודה. אני לא יודעת בדיוק מה את עושה או מה ה"דירוג" שלך בעבודה, אבל אני יכולה להגיד לך שאני, גם עכשיו בהיותי פרילנסרית, לפעמים צריכה לנשוך את השפתיים ולעשות עבודה שלאו דווקא מוצאת חן בעיני, כי זה מה שהלקוח רוצה, ותודה לאל - הוא משלם לי על זה. ואז אני לא מסתכלת על מה שלא מוצא חן בעיני (חרא עבודה, בחיים אני לא אגיד שאני עשיתי את זה) אלא על מה שכן מוצא חן בעיני (אחלה חשבונית תצא לי מזה בסוף היום). בזמן שעבדתי בחברות שונות, היו כמה פעמים שניסו לדרוס אותי. כן. לשם כך הלכתי וביצעתי שיחה עם הבוס בגדול/האחראי עלי, שם הצבתי עובדות - הראתי א' ב' ג', שאלתי מדוע ולמה, אמרתי מה אני חושבת לנכון וכן הלאה. בלי לעורר מהומות. פשוט אמרתי את מחשבתי בקול וניהלתי שיחה רצינית ופתוחה, זה בסופו של יום הסתדר. תזכרי שכולם, אבל כולם בסופו של דבר בני אדם. למה לא נעים לך? הגיוני שלא למדת לעולם באמת לבקש כמו שצריך או שתכנתו אותך עושה ולא מבקשת (את אחות בכורה במקרה?), אבל תמיד אפשר ללמוד מעבר לעבר... לגבי תמורה עבור כסף - מותק, תשמעי. אני נותנת שירות, וכשאני נותנת שירות אני נותנת אותו על הצד הטוב ביותר ולכן לכשאני הלקוח, גם אני מצפה לתמורה שווה. כמו שלקוחות יכולים להלחיץ אותי, לבקש דברים וכו', כך גם אני, אבל - שוב, בצורה יפה. יש דרך לכל דבר. לכן - אם אני לא מרוצה, אי אגיד את זה בעדינות ולפי התגובה של אותו נותן שירות אני אחליט אם להישאר איתו להבא או לא. ככה פשוט.
 
../images/Emo6.gif

כן אני אחות בכורה במקרה... חחח... אף פעם לא חשבתי שיכול להיות קשר אבל עכשיו כשאת אומרת את זה, אני היחידה מבין האחים שלי שדופקת חשבון לכל העולם ,לאישתו ולאחותו החורגת. קיצר, הבנתי את מה שאת אומרת. בסופו של דבר, זה הרבה עבודה עצמית זה ברור לי ולדעת בסופו של דבר לבלוע צפרדעים (והרבה) בשביל משכורת בסוף החודש ... לדבר עם הבוס על מה שמפריע לי אצל אנשים מהעבודה לא יעזור במקרה אצלי. יש מין היררכיה מפגרת של ותיקים וחדשים כאשר לחדשים אסור להתלונן על הותיקים . כלומר מותר אבל התוצאות כנראה לא יהיו לטובתך לא משנה כמה אתה צודק.
 

magenta73

New member
זו לא אני אמרתי,

זה אדלר. פסיכואנלטיקן שבדק קשר בין אופי לבין מיקום הילד במשפחה... אני נותנת לך כמה לינקים, לפיתוח הידע הכללי, אולי זה יענין אותך...
 

Fire Of Heaven

New member
עבודה עצמית

יכל מאוד שתמיד התרגלת לתת בלי לבקש תמורה עוד מגיל קטן. כנראה שגדלת בדרך שצריך לעשות דברים כי הם צריכים להיעשות, גם אם אני לא רוצה לעשות אותם, כי הרצון האישי שלי לא חשוב, וזה נשאר איתך עד היום. פשוט (וזה באמת פשוט למרות שבהתחלה זה נראה שלא) פעם הבאה שמבקשים ממך לעשות משהו שלא בתחום אחריותך, תעני בצורה יפה ותקיפה מצטערת יש לי כרגע דברים אחרים לעשות (זה יכל להיות תוכניות שקבעת לאחרי העבודה, אם מבקשים ממך להישאר מאוחר יותר וממש לא בא לך. או העבודה השוטפת שלך במהלך יום העבודה וממש לא בא לך להוסיף עוד דברים). אם החוצפן יעז לשאול אותך מה הם הדברים תעני שוב בצורה יפה אבל תקיפה (אפשר למשל לחייך, אבל לא חיוך מתנצל) שכמו שאת לא מתערבת בעבודה שלו (או בחייו הפרטיים) שיואיל לא להתערב בעבודה שלך. זה אומנם נראה מאוד מפחיד לעשות, וסביר להניח שבפעמים הראשונות את תרצי לענות אבל לא תצליחי.(א להתיאש או להתעצבן) לכן חשוב למצא את הכי פחות "מפחיד" וכן לענות לו. אחרי הפעם הראשונה
זה תמיד הרבה יותר קל בהמשך.
בהצלחה.
 
בהחלט מסכימה

אני בהחלט עובדת על עצמי בקטע הזה. מנסה בקטנה לפעמים גם להעמיד את הצרכים שלי לפני אחרים ולנסות פחות לרצות את כולם. אני מנסה גם לעבוד על שפת הגוף שלי וכאלה, שלא תשדר סוג של התנצלות או משהו על זה שאני לא זמינה או משהו... אני לא אגיד שאני תמיד מצליחה כי אופי זה אופי, אבל מנסה:) יכול להיות שמעבר לביטחון עצמי זה קשור גם ברצון להתחבב על כולם ולא לפתוח במריבות ועימותים. אגב, בהחלט העובדה שאני בכורה יכולה להוסיף לזה כמו שמגנטה אמרה. אני ממש רואה הבדלים ביני ובין אחים שלי בקטע הזה. וכן, גדלתי בדרך של לעשות דברים כי הם צריכים להיעשות ,לקחת אחריות על הכל וכו'... אז הפיסקה הראשונה שלך די קולעת ,לצערי.
 

Fire Of Heaven

New member
ריב קטן לפעמים יכול להועיל

הוא משדר לכולם שגם לך יש גבולות וצריך לכבד אותם. תשדלי להיות הכי טובה בעבודה שלך ובמקביל לנסות ולחפש עבודה אחרת. זה לא נשמע טוב מקום שבו אנשים נשפטים לפי הותק שלהם ולא בעיקר היכולת שלהם. (אלא אם כן את עובדת שם כבר מספר שנים ובקרוב תהי ותיקה
) מישהו אמר פעם משפט חשוב, צריך לאהוב את העבודה אבל לא את מקום העבודה. כי תוך רגע קט מקום העבודה יכול להפסיק לאהוב אותך. כך שתמיד רצוי להשאיר אופציות פתוחות. זה שאת מודעת את כבר בחצי הדרך ואם תתמידי תגלי שבקרוב יפסיקו לנצל אותך. (אבל יכל להיות שאז יתחילו לדבר על כמה את ביצ'ית, אנשים לא אוהבים לאבד פריארים. אבל עדיין זה עדיף בהרבה על להיות מנוצלת)
 

smartblonda

New member
גם לי יש חוסר ביטחון לפעמים בחברה

אבל כאשר קורה משהו התגובה שלי קשה ומוקצנת כאילו "איתה לא כדאי להתעסק", אבל מבחינתי זה לא מה שאני מתכוונת זה בא אצלי ממקום של חולשה ומתורגם אצל אחרים ככוח.
 
למעלה