שלום לכולם

שלום לכולם

יש לי שאלה אליכם. קראתי קצת מה הולך פה לפני שהחלטתי לכתוב לכם כדי לבדוק מה הלך הרוחות בפורום הזה,וגיליתי(חוץ מזה שאתם בדרנים)זה שאתם כ"כ בטוחים בדרך שלכם. והיו גם כאלו שאמרו כאן-שחור או לבן,או שאתה דתי ומאמין ועושה מצוות או שאתה לא מאמין ולא עושה שום מצווה כי אין אלוהים אז אין טעם. וכשקראתי את מי שאמר את זה (נראה לי אדם222 אם אני זוכרת נכון)הייתה לי קצת צביטה בלב,כי נראה לי שאני עדיין לא מגובשת עם עצמי. מצד אחד,אני מגדירה את עצמי דתייה-בכל השאלונים והסקרים אני ישר מסמנת דתיה בלי לחשוב פעמיים.תמיד שאומרים משהו לא טוב על דתיים אני נעלבת באופן אישי וכשאומרים משהו טוב על דתיים אני מרגישה גאוה. מצד שני,אף פעם לא הייתי "חדורת אמונה",לא מעניין אותי ללכת להרצאות של רבנים,לא מרגישה אוירת קדושה כמו כזו שמרגישים אותה במיוחד חוזרים בתשובה ש"ראו את האור" וכשאומרים לי שפלוני מסויים חזר בתשובה אני לא אומרת וואו איזה יופי! אלא שואלת בגיחוך למה? ומה שהכי מצחיק זה שבסביבת חרדים אני "יותר חילונית" וליד חילונים אני "יותר דתייה". גם אתם עברתם משהו דומה? או שבאמת הכל שחור או לבן ?
 

אחר

New member
ברוכה הבאה

עובדה מספר אחת- לא הכל שחור לבן. עובדה מספר שתיים- רוב אלו שפעילים בפורום [כיוצאים] כבר הגיעו לשלב שהנושא עליו את מדברת יותר מגובש אצלם. ההרגשה שאת מתארת רווחת, מן הסתם, בקרב דתיים שנמצאים בכל מיני שלבי ביניים או סתם בבלבול הנובע מהתנגשות חזיתית של המציאות בחינוך ובאוירה המוכתבת בחברה. קחי את הזמן, תעשי מה בראש שלך, בסוף אני מקוה שתצליחי לדעת למי את משתייכת. אגב, אני לפעמים מרגיש גם כן שאני צריך "להגן" על תופעות מסויימות בחברה החרדית כשאני מדבר עם חבר´ה חילונים. אולי זה סתם כי אני מכיר את העובדות יותר טוב מהם או אולי יש עדין איזו פינה [קטנה!] בלב...
 

גוזל

New member
אין שחור לבן-יש כחול לבן../images/Emo104.gif

אנימבין טוב מאד מה שאצ מתארתאבלתמידצריך לזכור שהצבע האמיתי זה הצבע שאנחנו רוצים לראות אני מאמין בבאמונה שלימה שהבורא יתברך שמו מתגלגל מצחוק כאשר הוא קורא את השולחן ערוך ועוד יותר צוחק כאשרהוא שומע ורואה את הנוכלים שמדברים בשמו
 

גל נעים

New member
שלום לך,

לדעתי ולדעת חברי לפורום, המדובר בבעיה פסיכולוגית עמוקה שישנה אצל החוזרים בתשובה. ישנו מושג בפסיכואנאליטיקה שנקרא "סוגסטיה עצמית", על מנת ש-"תוכיח" לעצמך שאכן החזרה בתשובה שלך היתה משמעותית,כבדת משקל,רצינית,אמיתית וכ"ו (על כן הדרך) אתה "חייב" "לשכנע" את עצמך שאתה רואה את "האור",ברגע שתופסים את הנקודה הזו רואים שלא באור עסיקנן. הרבה דברים באים מתוך רצונות פנימיים של האדם,והרצונות הללו כובלים אותו למערכת שהוא יוצר עבור עצמו, דוגמא:אדם מניח תפילין ואחרי התפילה אומר "איזו דביקות,איזו תפילה". תאמיני לי שאם הוא היה קם עייף בבוקר,והולך בחצי רצון לבית הכנסת הוא לא היה מרגיש את אותה "ההרגשה", כי המדובר כאן בשכנוע פנימי עצמי מאוד עמוק של השכל הדובר עם הנפש. קצת על פסיכואנאליטיקה...
 
למעלה