שלום לכולם... ../images/Emo9.gif
הסיפור שלי ארוך, אז אני אנסה להביא כאן רק את הפרטים החשובים... אני נמצאת במערכת יחסים קרוב לשנה, עם בן זוג המבוגר ממני ב-10 שנים. הכרנו במקום עבודה ששנינו עבדנו בו (עבודה עיקרית בשבילו, הכנסה נוספת בשבילי). גרתי בשכירות עם שותף, ובמשך הזמן החבר שלי עבר להתגורר איתנו. המקום ששנינו עבדנו בו נסגר, אני המשכתי בעבודתי המסודרת, והוא נשאר מחוסר עבודה. בתום חוזה השכירות עזבנו את הדירה, אני חזרתי לבית הוריי, והחבר עבר להתגורר אצל חברה טובה, שהיא במקרה גם האקסית שלו... נכון להיום, הוא עדיין לא עובד, אני והאקסית נעשינו חברות טובות (היא בחורה מקסימה, אין בינינו שום תתחרות, ואני לא מרגישה מאויימת בשום צורה ובוטחת לחלוטין בו ובקשר שלנו) אז מה בכ"ז לא בסדר...? מפריעה לי כהוגן העובדה שהוא לא עובד... הוא אומר שהוא מפנטז כל הזמן על היום בו נגור יחד בדירה משלנו, ונתעורר יחד כל בוקר... אבל איך זה אפשרי אם אני היא המפרנסת היחידה??? הוא אוהב אותי מאד, ועם זאת אני מרגישה שזה לא מספיק לי... הוא מקסים, וחכם, ומצחיק, אבל אני חושבת שהוא סובל מאיזושהיא נכות רגשית המונעת ממנו להביע את רגשותיו באופן מלא, ואני מרגישה שפשוט קשה לו לומר שהוא אוהב, למרות שאני יודעת שאני אהבת חייו... נהיה לכם סלט...? גם לי... בקיצור - האם נראה לכם שאני סתם פרנואידית ובאמת יבואו ימים טובים יותר?(הוא צריך לעבור ניתוח מסויים לפתירת בעיה בריאותית שמגבילה אותו פיזית כרגע ומונעת ממנו לעבוד בעבודות רבות, אך לאחר הניתוח הוא "יעבוד במלוא המרץ", לדבריו...) והאם באמת יש דבר כזה "נכות רגשית..."? יש לי עוד הרבה, אבל לא יוצאות לי המילים... תודה
הסיפור שלי ארוך, אז אני אנסה להביא כאן רק את הפרטים החשובים... אני נמצאת במערכת יחסים קרוב לשנה, עם בן זוג המבוגר ממני ב-10 שנים. הכרנו במקום עבודה ששנינו עבדנו בו (עבודה עיקרית בשבילו, הכנסה נוספת בשבילי). גרתי בשכירות עם שותף, ובמשך הזמן החבר שלי עבר להתגורר איתנו. המקום ששנינו עבדנו בו נסגר, אני המשכתי בעבודתי המסודרת, והוא נשאר מחוסר עבודה. בתום חוזה השכירות עזבנו את הדירה, אני חזרתי לבית הוריי, והחבר עבר להתגורר אצל חברה טובה, שהיא במקרה גם האקסית שלו... נכון להיום, הוא עדיין לא עובד, אני והאקסית נעשינו חברות טובות (היא בחורה מקסימה, אין בינינו שום תתחרות, ואני לא מרגישה מאויימת בשום צורה ובוטחת לחלוטין בו ובקשר שלנו) אז מה בכ"ז לא בסדר...? מפריעה לי כהוגן העובדה שהוא לא עובד... הוא אומר שהוא מפנטז כל הזמן על היום בו נגור יחד בדירה משלנו, ונתעורר יחד כל בוקר... אבל איך זה אפשרי אם אני היא המפרנסת היחידה??? הוא אוהב אותי מאד, ועם זאת אני מרגישה שזה לא מספיק לי... הוא מקסים, וחכם, ומצחיק, אבל אני חושבת שהוא סובל מאיזושהיא נכות רגשית המונעת ממנו להביע את רגשותיו באופן מלא, ואני מרגישה שפשוט קשה לו לומר שהוא אוהב, למרות שאני יודעת שאני אהבת חייו... נהיה לכם סלט...? גם לי... בקיצור - האם נראה לכם שאני סתם פרנואידית ובאמת יבואו ימים טובים יותר?(הוא צריך לעבור ניתוח מסויים לפתירת בעיה בריאותית שמגבילה אותו פיזית כרגע ומונעת ממנו לעבוד בעבודות רבות, אך לאחר הניתוח הוא "יעבוד במלוא המרץ", לדבריו...) והאם באמת יש דבר כזה "נכות רגשית..."? יש לי עוד הרבה, אבל לא יוצאות לי המילים... תודה