שלום לכולם..

[ThE BluEyeS]

שלום לכולם.. ../images/Emo7.gif

אני רוצה לפרוק את זה.. אבא של ילדה מהשכבה שלי נפטר. אני והיא לא חברות טובות בדיוק, אבל שלום-להתראות בהחלט.. פשוט ככה, הלך לו.. דום לב באמצע משחק כדורסל. על הבוקר הגענו כולנו לבצפר, לא הבנו.. חברות טובות שלה הלכו אליה ישר, אנחנו נשארנו.. נלך מחר לשבעה.. הן 6 אחיות, הקטנה בת 4. הבנות פשוט שבורות, איך אפשר שלא.. ועוד לאחת מהן הייתה יום הולדת אתמול.. כל השכבה הייתה שקטה. שקט מיוחד. כמעט ולא למדנו. המורים הבינו אותנו, קשה.. פשוט שקט. אף אחד לא השתולל, לא רץ, לא צחק.. להלוויה לא נלך, אבל לשבעה בהחלט. כ"כ קשה.. למרות שלא הכרתי אותו..

חבר שלי, ידיד מאוד טוב שלה.. הוא פשוט שבור. הכיר את האבא...

 

[סיון עם ו אחת]

גם לנו זה קרה שנה שעברה...

בדיוק אותו דבר.. וזה היה לפני הטיול השנתי... כמובן שכמעט כל השכבה הייתה בהלוויה גם אנשים שלא הכירו אותה.. אני הייתי חברה ממש טובה שלה בא' ב' וג' ואחרי זה כבר לא אבל ברגע שבאתי אליה היא נתנה לי כזה חיבוק.. שהבנתי שזה לא ממש משנה לה מי היה שם וזה שאנחנו כבר לא כאלה חברות... כל השבוע הזה השכבה כמעט לא למדה ואני וחברה שלי היינו אצלה יום אחד בבוקר כדי שהיא לא תהייה לבד.. הכי חשוב ללכת לשבעה... ולמרות שחשבתי שהיא תבכה הרבה.. בשבעה היא בכלל לא בכתה.. היו אצלה מלא אנשים כל הזמן וכל אחד עשה משהו אחר.. שיחקו שש-בש קלפים ועוד כל מיני דברים.. הכי חשוב שתבואי אליה ותראי לה שהיא לא לבד...

 

[H i L o N e T]

../images/Emo54.gif../images/Emo10.gif../images/Emo7.gif

אני מתארת לעצמי עד כמה זה קשה

תנחומיי.

 

[enjoi butterfly]

../images/Emo16.gif../images/Emo7.gif

 

[sh53]

../images/Emo16.gif

כל כך עצוב, זה בא כל כך בפתאומיות ואי אפשר להכין את עצמנו לזה. רק להיות שם איתה וכמה שיותר, זה הדבר היחיד שיכול לעזור (עד כמה שאפשר לומר שזה עוזר בנסיבות כאלה

). פשוט אין לי מילים, משתתפת בצערה

 

[קרן של תקווה]

ואאיייי !

סתם ככה באמצע החיים פשוט ליפול ולא לקום ! פשוט מזעזע! מסכנות הבנות שלו ... 6 ? ואו ... ובטח יהיה מזה קשה עכשיו !

 

[HaMsTeR]

../images/Emo16.gif../images/Emo10.gif../images/Emo7.gif

 

[loving angel]

עצוב....../images/Emo7.gif../images/Emo16.gif

 

[ThE BluEyeS]

אמממ... ../images/Emo4.gif

אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב.. היום אנחנו הולכים לשבעה כמה מד"צים ועוד כמה חברים.. אתמול הייתה ההלוויה, חבר שלי הלך - אני לא. אני לא חושבת שזה מתאים ללכת - כשלא הכרת את האבא, או כשאין לך קשר למשפחה [לא ילדים וכ'ו..], והוא כן הכיר.. אז.. הולכים לשבעה.. האמת ?! אני די מפחדת.. לא יודעת ממה.. אני חושבת שאני מפחדת לראות אותה, לראות את האנשים שם. אבל העיקר ללכת. היום ירד אצלנו גשם זלעפות כמו לא יודעת מה, והקרוואן בבצפר [עד שהמבנה החדש והכוסון יהיה מוכן] התחיל להתפרק.. יש הצפות בכל בצפר, אם הגשם ימשיך ככה, ישביתו זמנית את הלימודים..

היו מלא ברקים ורעמים - ואני - בתור אחת שנלחצת מהרעש של הרעמים - הייתי ממש מפוחדת.. אבל לא נורא, החבר'ה עזרו לי

 

[sh53]

כשהולכים לנחם בשבעה זה ממש עצוב../images/Emo10.gif

וכל מה שנאמר להם, עדיין ההרגשה בלב של האבלים תהיה עצב וכאב. כל מה שנותר זה רק לומר להם - "שלא תדעו יותר צער", אז תאחלי להם את זה ובטוחה שהם יעריכו את זה שאת באה אליהם לנחם אותם בשבעה שלהם.

 

[SubLiMiNaL The KIng]

יהי זכרו ברוך..../images/Emo16.gif

 

[ל י ס ו ש]

../images/Emo16.gif ../images/Emo10.gif

 

[ילדה מעולם אחר]

../images/Emo7.gif../images/Emo10.gif../images/Emo16.gif

וואי אני לא יכולה לעמוד מול מוות של אנשים...לא יודעת למה זה פשוט ממש מפחיד אותי במיוחד כשמישהו שאני מכירה!! המוות זה הפחד בחיים שלי! בכול מקרה אני משתתפת בצער...

 

[sh53]

ניצן

איך עבר עלייך היום? היית שם לבד או עם חברות? איך המשפחה שם הרגישה? מה המשפחה אמרה?

 

[ThE BluEyeS]

אממ... הגבתי כבר לשושי במסר,

אבל מי שרוצה לדעת בכ"מ... בסוף לא יצא ללכת אתמול.. ומאוד רע לי על זה..

המבול פתאום נחת, ולא היה איך ללכת.. ביום ראשון על הדקה הראשונה שתהיה - נלך. זה מאוד חשוב לי. ותודה רבה לכולם על היחס החם

זה חשוב לי מאוד.. תודה, תודה, תודה

אוהבת אתכם !

 

[sh53]

מתארת לעצמי שהיא הבינה שבגלל הגשם

לא הגעתם. בהתחלה באים בד"כ הרבה אנשים, כך שאם תלכו בשבוע הבא, לא נורא. זה יתן להם הרגשה שלא שכחו אותם, שמצד אחד בהתחלה באו הרבה אנשים ובסוף לא באו כמעט אנשים (או בכלל לא באים). יש לכם עוד הזדמנות, אז לא להצטער או להיות עצובים.