שלום לכולם

[לובה בלובה1]

שלום לכולם ../images/Emo53.gif

היי, אני אמא לילד בן שנה וחצי. מאז שהוא התחיל ללכת בגיל שנה הוא (כמו כולם) נוגע בדברים כמו בתנור, במזגן (מכבה ומדליק) וכיוב...עד כאן הכל נורמלי... לפעמים אני כועסת ולא מרשה אני משתמשת במילים כמו "אסור" ו "לא" אם נשקפת סכנה אני מרימה את הקול ושזה ממש מוגזם אני נותנת מכה על היד. אז לפני חודש זה התחיל אומרים לו "לא" הוא מתרגז ומכה יד ביד (של עצמו).. ולאחרונה זה החמיר אומרים לו "לא" ואנחנו (אמא, אבא וכל אחד אחר) מקבלים מכות...מייד. שאלתי היא מה עושים? איך מתמודדים? איך מגיבים? כמובן, שאנחנו כבר לא נותנים מכה אפילו לא על היד כדי לא לתת דוגמא רעה...אבל האם כבר מאוחר? אודה על כל תשובה, אמא מודאגת

 

[לאה_מ]

ברוכה הבאה אלינו ../images/Emo142.gif

הבן שלכם לימד אתכם שיעור חשוב מאד, ונפלא שלמדתם ממנו כל כך מהר, ושאתם נמנעים עכשיו מלהכות (גם מכה על היד זה להכות) כדי לא לתת דוגמא שלילית. את שואלת האם זה מאוחר? לא, לדעתי זה לא מאוחר. אם אתם לא עושים זאת יותר, הרי שאתם מציבים לו דוגמא חדשה עכשיו, וגם ממנה הוא ילמד - הרי כבר ראית שהוא לומד מהדוגמאות שלכם, נכון? כשהוא מכה אתכם או את עצמו עצרי אותו ואמרי לו ברוגע שאתם לא מכים, שזה כואב ולא נעים. חכי בסבלנות. לוקח לזה קצת זמן לחלחל, במיוחד כאשר יכולות הביטוי שלו, בגיל שנה וחצי, עדיין מאד מאד מוגבלות, והוא נזקק להרבה דרכים פיזיות כדי לבטא את עצמו. מה כן לעשות? אני חושבת שכדאי לנסות להשתמש כמה שפחות במילות איסור. לא משום שאלה מילים פסולות, אלא משום שלאף אחד לא נעים לחיות במסגרת מאד מגבילה של איסורים. גם לבן השנה וחצי שלך. אני מציעה לך לנסות לבדוק כמה פעמים ביום את אומרת לו "לא", "אסור" וכד', ולחשוב האם את היית יכולה לעמוד במכסה כזו של איסורים. אם את מגלה שהאיסורים שלך נדירים יחסית, כנראה שמצבכם טוב. אם את מגלה שהאיסורים שלכם שכיחים, הרי שכדאי לחשוב איך לגרום לכך שתוכלו לאסור עליו פחות דברים - למשל, לארגן אחרת את הבית, ללמד אותו לתפעל פריטים שהוא כבר מסוגל להפעילם מבחינה מוטורית וכו'. אני מצרפת לך קישורים לדיונים דומים בנושא גבולות ובנושא האם ואיך לומר לא, ונשמח להוסיף ולדון אם תרצי.

 

[לובה בלובה1]

תודה על התשובה ו...

לפעמים לא ניתן למנוע את האיסור הרי לא ניתן להזיז את המזגן או התנורגז או הטלויזיה...ומה לעשות אם זה כל מה שמעניין אותו כרגע (למרות ערימת הצעצועים שיש לו). שאר הדברים כבר מזמן לא במקומם (מפות, עציצים וכו) הווידאו אחרי תיקון כבר גבוה למעלה אבל זה לא מספיק. הוא מוצא חפצים אחרים שחלקם גם מסוכנים. אנחנו מרחיקים אותו והוא מייד חוזר עם חיוך ועד שלא מגיע ה"לא" הכועס רק אז הוא מתחיל לבכות עוזב את החפץ ובא לקבל אהבה (חיבוק) והוא כמובן מקבל. קראתי את ההודעות ששלחת לי ואני מסכימה עם חלקן רק לא הכל נראה לי בר ביצוע. שוב תודה

 

[לאה_מ]

נכון, אז באמת חלק מהדברים לא תהיה

ברירה אלא לאסור, אבל חלק אפשר להזיז, חלק אפשר ללמד אותו לתפעל (תתפלאי, אבל אולי הוא יכול ללמוד להכניס קלטת לוידאו לבד, או להדליק ולכבות את הטלויזיה באמצעות השלט). וחפצים מסוכנים (ואני לא מדברת על תנור) לא צריכים להיות בהישג ידם של ילדים.

 

[sarush]

אני רוצה להוסיף

עצה חכמה ששמעתי פעם - אפשר להפחית בכמות ה"לאוים" בעזרת הדרכה של הפעוט מה כן מותר לעשות. הייתי שומרת את ה"אסור" רק למקרי תנור חם, חשמל וכו' - שזה איסורים גורפים וחשובים. אבל אם הוא ניגש למזגן ואתם לא רוצים שישחק עם הכפתורים - אפשר להציע לו אלטרנטיבה: בוא נלך לשחק ב... ואפשר ללוות זאת בהסבר: כי אם תשחק עם הכפתורים זה יקלקל את המכשיר... וכך חסכת "לא" אחד.

 

[sarush]

אופס... ההדגשה השתלטה עלי

התכוונתי להדגיש רק את המילה "כן".... צ'טערת.

 

[galia26]

אני מתפרצת לשאלה ושואלת -

מה עושים עם ילד בן שנה שבכל פעם שאומרים לו "לא" ומרימים עליו טיפה את הקול הוא צוחק כאילו סיפרנו את הבדיחה הכי מצחיקה בעולם?!?!?!

 

[אמא של תותח]

../images/Emo3.gif מוכר כל כך...

זה עובר. גם אצלינו זה היה סביב גיל שנה, ועבר מעצמו. חשוב לדעתי להפחית את כמות ה"לאווים" ואם כבר אומרים אז בתקיפות ולהתמיד. אבל ללא ספק קשה לעמוד בפני החיוך/הצחוק שלהם כשאת מנסה להיות רצינית...

 

[אפרתש]

את מתכוונת "מה עושים עם ההורים" ...

אם הילד צוחק, כנראה יש בסיטואציה משהו נורא מצחיק. או שהוא כבר יודע מנסיון שעוד רגע מישהו יתפוס אותו וידגדג אותו ויגיד לו כמה שהוא שובב חמוד... (זה מה שקורה אצלנו, למשל). כנראה גם אתם, כמו כולנו, נורא נהנים לראות את מעשי השובבות שלו, וגם כשאתם אומרים "לא", הוא קולט שיש כאן שעשוע. אז אם מדובר במהשו שאת באמת מתכוונת - תתאפקי ותדברי בתקיפות וללא צחוק. קל לאמר, קשה לעשות.