הי ארז.
אין לי ענין בסוג כזה של שיחות, שלא מעל גלי הפורום. אתה מתכוון שהחתימה דומה באופיה וממדיה לטקסט הכתוב ומזה אתה מסיק שהיא מציגה את עצמה כפי שהיא. מצד שני ישנה גם האפשרות שהן החתימה והן הטקסט, כמיקשה אחת לא מציגים אותה כלפי חוץ כפי שהיא, אלא, באור מסוים שלמשל מבקש להדגיש את מרכזיותם של הרגשות ועוד - מעבר למשקלם הסגולי האמיתי באישיות, בהתנהגות וכד'. משהו לגבי רגש, יש הבדל בין קיומם של רגשות, שיש גם בכתב כזה, לבין המשקל הסגולי והשפעתן במכלול האישי האופייני בכתב. גם מי שקצת משחק ברגשות, משתמש ברגשות, לו עצמו עשוי להיות רגש מסוים, אך לטובת המטרה, שיכולה להיות למשל נצלנית? הוא עשוי לדחוק אותה הצידה. ולגבי החתימה, תנסה להתעמק בה יותר ויתכן שתראה דברים נוספים. אני הייתי מציע לך, בשלב הראשון, וכמובן בלי לפגוע בה, להתרכז יותר בכתב ופחות לנסות ולחפש את פשר הדילמה דרך התגובות והתשובות שלה שמחזירות אותך לאותה נקודת מוצא. יש מקרים שהמסך העגול המלא שבה מישהו/י מקיף את עצמו נועד להסוות כלפי פנים ( מעצמו ) או כלפי חוץ ( מאיתנו ) חסרונות. בשני המקרים יכול להיווצר פער קל, ועד כדי היפוך, בין תגובת המנותח/ת לבין המציאות ומה שבפועל. אגב, רעידות בקשתות ההיקף הם מסימני ההיכר היותר ברורים לקיומה של רגישות, בעיקר רגישות לנסיונות בדמות של נניח בקורת, טענה וכד' לקלף לגלף את המעטפת הרגישה כדי לראות מה מתחתיה. הרטט הקל מקביל ל "חוט" ולכן האינטואיציה של הכותב פועלת כסיסמוגרף רגיש לגירויים וסיטואציות שבהם היא מזהה סימנים מוקדמים/קטנים שרומזים לה על מצב בלתי נעים ואף מאיים שמתרגש ובא. הכרעת הקשת והמלאות מורה שלמרות תחושת הבטן הרי אין שינוי בשאר מרכיבי ההתנהגות, השגרתית, המתלוצצת התקשורתית אך 'בפנים' זה כבר לא אותו דבר, יש מתיחות וקצת עצבנות. רעידות אלה תוכל למצוא: קשת ל' שניה "לכולם" - ת' "אתחיל" ד' "ללמוד" ר' "קריירה". ערב טוב ואני שמח שאתה איתנו.