שלום לכולם!

maria*

New member
שלום לכולם! ../images/Emo20.gif

יש לי ממש בעיה ואולי תוכלו לעזור לי... טוב, אני לא ממש יודעת איפה להתחיל ומה לכתוב אז כנראה שאני פשוט אוציא את מה שיש לי בראש, אז יכול להיות שמשפטים פה ושם לא ייראו הגיוניים.. אז אני בת 16 בכיתה י´. רוב האנשים שמכירים אותי יגידו עלי שאני האדם הכי אופטימי, שמח, מלא מרץ וחסר דאגות שהם מכירים. האמת היא שאני באמת הייתי אדם די אופטימי תמיד, אבל איכשהו השנה הפסקתי ללמוד לגמרי- אני בכלל לא לומדת! ולפני זה כל הזמן הייתי תלמידה מצטיינת עם ממוצע 93 או משהו כזה. אני ממש מפגרת, כי אני פשוט ממשיכה להתדרדר- אני לא לומדת בכלל וכל בוקר מנסה למצוא תירוץ להבריז מהב"ס הפסדתי חומר לימוד של חצי שנה(!) ואני רואה את כל האנשים כמה מוטיבציה יש להם, ורצון להתקדם ולי אין מוטיבציה בגרוש! פשוט כל החיים עשו בשבילי הכל ואין לי שום רצון או דחף לעשות משהו. אני סתם ילדה מפונקת שחושבת שהכל מגיע לה. חזירה שכמוני. אני חושבת שאני בן אדם ממש מחורבן(סליחה על הביטוי) ומאוד כואב לי לאכזב את כל האנשים שאוהבים אותי ומאמינים בי, אבל אני ממשיכה... אוף- תמיד אני מרגיעה אנשים ואומרת להם להסתכל על הצד הטוב שלהדברים ועכשיו אני עושה ההפך... מילא אם הייתי עושה משהו מועיל בזמן הזה אבל אני לא עושה כלום וסתם כל היום באינטרנט הזה. טוב, אז אני מצטערת שזיבלתי לכם על כל הבעיות שלי פשוט רציתי לדבר (או לכתוב) עם מישהו. אז תודה על ההקשבה
 

אורלי_ל

New member
היי מאריה ../images/Emo13.gif

ברוכה הבאה! אין לך מוטיבציה... מאיפה שתהיה לך מוטיבציה? (אני מצטטת:) "אני ממש מפגרת" "אני סתם ילדה מפונקת שחושבת שהכל מגיע לה. חזירה שכמוני. אני חושבת שאני בן אדם ממש מחורבן" "מאוד כואב לי לאכזב את כל האנשים שאוהבים אותי ומאמינים בי" "ולי אין מוטיבציה בגרוש" תרשי לי לחלק את מה שכתבת ל- 3 קבוצות (ככה זה בצבא
): השניים הראשונים - ככה את מעריכה את עצמך? יש לך נקודת התחלה מסוימת. השאלה מה את עושה איתה. אולי את תופסת את עצמך כמפונקת כי תמיד עשו בשבילך דברים, אבל אם המצב הזה לא נראה לך אז בידיים שלך לעשות דברים בשביל עצמך. אפשר להתחיל מחדש בכל רגע. ומנסיון, במקרה הכי גרוע בגרות גם אפשר להשלים אחרי הצבא. העיקר, אל תתייאשי. אבל זה נכון שככל שאת לא לומדת עוד יום ועוד יום, יהיה לך יותר קשה אחר כך. אבל זו בחירה שלך. את יכולה לבחור לקום עם חיוך חדש על הפנים ולהחליט להסתער על הלימודים.
Go girl! השלישי - מה שאת רוצה לעשות זה בשביל למלא את הציפיות של המשפחה ממך? מה לגבי השאיפות הפרטיות שלך? תראי, כל ההורים היו רוצים שהילדים שלהם יהיו אקדמאים, רופאים, אנשים הייטק ונשואים טוב
.אבל זה מה שהם רוצים. השאלה מה את רוצה בשבילך. אם את רוצה להיות תלמידה טובה בשביל לספק את ההורים שלך, לא פלא שאין לך מוטיבציה. תשאלי את עצמך: מה מאריה רוצה? והאחרון - את אומרת שאין לך מוטיבציה, ואת משכנעת את עצמך שאין לך מוטיבציה. את חוזרת על זה וזה נתפס. יאללה, תגידי "יש לי מוטיבציה", במקום. לילה טוב!
 

maria*

New member
וואו! אני כל כך מודה לך! ../images/Emo20.gif

זה כל כך עזר לי! עשיתי חושבים ואני מרגישה הרבה יותר טוב, ונראה שהמצב לא חמור כמו שניסיתי לראות. אני עדיין פוחדת ללמוד, אבל לפחות אני נמצאת בב"ס עכשיו(!). באמת תודה לך
.
 

rubber duck

New member
פוחדת ללמוד ?

ממה בדיוק את פוחדת ? יש ביטוי האומר שידע זה כוח האם את פחודת מהכוח שיתן לך הידע ? האם הלימודים קשים לך ? ( לא נראה לי ) נסי לבחון שינוי במסגרת הלימודים אולי מעבר בית ספר או לחילופין שינוי מגמה למגמה יורת כיפית ופחות דורשנית . מעבר לכך לכי עם הלב ( בגרות אכן ניתן להשלים אחרי הצבא - וחוצמזה המון המון בעלי תעודת בגרות משפרים בכל מקרה ) הפיקי את המיירב מכל דבר שאת עושה ( לאו דווקא בצורה חומרנית ) שרון
 

~דויד~

New member
היי ../images/Emo13.gif welcome

ישנו מושג הנקרא איזון. בחיים אנו נוטים לפעמים לעבור מקיצוניות אחת לשניה... וזה טוב. אנו לומדים לאזן את עצמנו
 

maria*

New member
תודה לכם! ../images/Emo20.gif אתם פשוט נהדרים!

לא תאמינו כמה זה מעודד לשמוע את זה... היום פעם ראשונה מזה חצי שנה עשיתי שיעורים (די קצת אומנם...) וניסיתי להכניס את עצמי לשגרה. אני מקווה שעם הזמן זה יגיע יותר. המון תודה, אוהבת
 

Talia E

New member
תני לעצמך חיבוק גדול ממני!

גם אם את חושבת שלא מגיע לך, וגם אם את שופטת את עצמך - הנה לך
... אני מבינה את הלחץ... האם באמת הברזת הרבה? תקני אותי אם אני טועה, אבל אני הבנתי מהודעותיך שדווקא את כן מגיעה לרוב לבי"ס (על-אף ההתלבטויות בבוקר), ופשוט לא עומדת בסטנדרטים שהחלטת להציב לעצמך. למה אני מתכוונת? אני מתכוונת לכך שרצית ללמוד בצורה מסויימת למבחנים ולעשות ש.ב. וכו´ - וכשלא ממשת זאת התחלת להילחץ ולהרגיש ש"את לא לומדת". אם זה כך, אז כנראה שבמציאות היית פשוט... תלמידת תיכון ממוצעת.. שלא ממש בא לה על הלימודים ולהשקיע - רק שלפי הסטנדרטים שלך זה לא טוב, וזה די מפחיד כל הענין... בסופו של דבר, אני די בטוחה שאת די תצליחי בלימודים (ביחס לאחרים, למשל), וכאמור, תמיד תוכלי להשלים - זה לא חיים ומוות!
יתכן שזה יצא לטובה, כי אולי כעת את יותר יודעת מה את רוצה ומה לא רוצה, מה הם סטנדרטים שלך ומהם סטנדרטים של הורייך/הסביבה/ציפיות, ואולי גם איך להיות קצת יותר הרמונית עם עצמך [לחיות בדיקטטורה עצמית זה לא כל-כך נעים, מניסיון...]. הצלחת לעקוב??
 
למעלה