אמא של עופרי
New member
שלום לכולם../images/Emo15.gif
אני כנראה בין הסמויים כאן, כי אני משתדלת תמיד לקרוא, אבל עד שאני גומרת לקרוא אחד הילדים מתחיל לבכות
היום בנזוגי לא עובד, ככה שעכשיו טל עליו, עופרי בגן ולי יש כמה דקות פנויות... כדי לומר שאני מתגעגעת, אבל גם להתלונן, מותר נכוון? אבל קודם כל אני חייבת לומר שאם כל הקושי שיש לי וכל פעם שיש לי קושי אני חושבת על האמהות פה שיש להם תאומים ושלישיות (קרן כל הכבוד) וחושבת שאם הם גידלו אז גם אני יכולה. אבל האמת היא שמאוד קשה לי
עופרי, למרות פגותו (ואולי בגללה) הוא ילד מקסים ונוח. שהבאנו אותו הביתה היינו צריכים להעיר אותו כדי לאכול והוא היה אוכל ישן אוכל ישן אוכל ישן ישן ישן ישן ואוכל, הוא בקושי בכה (לא היו לנו בעיות גזים שיניים וכדומה) ובאמת ילד מקסים. והנה הגיעה למשפחה לפני חודש וחצי ילדה קטנה (בשפת עופרי טל-טל) ועושה צרות.. טל מגיל שבוע ערה שבע שמונה שעות רצוף!!! שמתוכם היא בוכה חמש שעות. וזה הופך להיות מאוד קשה שלא לומר בלתי נסבל
, אני יודעת שהיא מאוד סובלת ומשתדלת לתת לה הרבה כבוד אבל זה מאוד קשה בייחוד שעופרי צריך את היחס שלו (ומגיע לו כי הוא כזה מקסים איתה. מכיוון שאמא שלי עברה ניתוח ואסור לה לנהוג היא לא יכולה לבוא לעזור לי וחמותי זה סיפור בפני עצמו (יש פורום על חמות.. אולי אני צריכה לכתוב גם שם
) ואין שום צאנס שהאי תבוא לעזור (וגם לא רוצה, וסתם תלונה קטנה עליה - שטל נולדה נחשו מה קיבלנו ממנה? כלום!!!! אפילו לבוא היא לא טרחה) בקיצור אני די לבד ובנזוגי שהוא עצמאי - עכשיו יש תקופה של הרבה עבודה ולהבדיל משעופרי נולד והוא היה איתי שלושה חודשים בבית היום אם הוא מגיע הביתה ב שמונה אני אומרת תודה. אז לקחנו עזרה לארבע חמש שעות של אחרי הצהריים מהרגע שעופרי מגיע מהגן ועד שמונה - אבל עדיין אני מרגישה מאוד לבד מאוד עצבנית ובעיקר עם מלא רגשי אשם שאני כועסת גם על עופרי (הרבה פעמים עם סיבה אבל לא ברמה שבא אני כועסת) וחוץ מזה אנחנו לא צריכים לכעוס עליו הרבה כי הוא באמת ילד טוב. ועל טל אני לא כועסת אבל אני עוד לא ממש התחברתי אליה (היא עלי המון שעות וכמובן יונקת ) אבל ההתחברות עדיין לא באה, ומרגישה שאני מאוהבת בעופרי יותר יותר מאז שהיא נולדה. ואני כבר לא מדברת על חיים מחוץ לבית, חיי חברה או משהו שדומה לזוגיות (ואני לא מדברת על מין!) בתקופה הזאת. בקיצור אני קצת מיואשת
ולמרות שאני יודעת שאני צריכה הרבה סבלנות והתקופה תעבור ויהיה לנו נורא כייף ביחד בתור משפחה (עופרי בתור ילד בן שנה ושמונה חודשים מאוד אוהב את טל, מנשק אותה ונותן לה מוצץ ובודק למה היא בוכה והוא פשוט מקסים - כבר אמרתי את זה?) כרגע המצב הוא קשה... בקיצור הכל אצלי מאוד מבולבל (היום זה חודש וחצי מאז שהיא נולדה) ולכן אני גם לא כל כך כותבת (אבל בהחלט שותפה סמוייה) אז זהו מקווה שאוטוטו נחזור להיות פעילים. דרך אגב הקטנה הזאת שוקלת 5 קילו וגובה 54-55, לא כל כך קטנה אה?
אני כנראה בין הסמויים כאן, כי אני משתדלת תמיד לקרוא, אבל עד שאני גומרת לקרוא אחד הילדים מתחיל לבכות
