בלי צורר אין צרורות של כסף
לא הזכרת את הנקודה הכי חשובה בעניין הזה, והיא שפטריוטיות ומיליטריזם ניזונות מפחד מהאחר ואם אין אחר מפחיד מספיק אנשים עלולים להרגע ולחשוב שהמצב רגוע ואפשר אולי להקטין את הוצאות הבטחון ולחשוב על זוטות כמו רווחה, בריאות, חינוך ובידור (חוץ מבמובן של איך כל זה משרת את כוחות הביטחון). הפלסטינים לא סיפקו את הסחורה בשנה האחרונה (למרות שעכשיו עליית החמאס לשלטון אולי פתרה את זה. ברגע שיתמנה ראש לפרלמנט יתחילו לסמן אותו כצורר), אז הדגש הועבר לאירן. אנשים פה מפספסים את מה שהם שמים לב אליו רק בתקופת הדיונים על תקציב הביטחון, שההפחדות הללו הן כלכך מלאכותיות שזה כואב לחשוב שאנשים מאמינים בהן.