הי עופרה../images/Emo23.gif
קודם כל תודה...זה מחמם לי את הלב. לגבי החופש...זה היה מעורב-מצד אחד נהנית,כי נחתי במאה אחוז בבית של אבא שלי ,ונהנתי מהשקט המופלא ומהריחוק מהבית ומכל הטירוף והדיכאון שיש בבית הוריי בעלי.אבל מצד שני,הרגשתי מצפונית לא טוב עם עצמי כי הרי לא אמרתי את האמת לבוס לגבי הטיסה. בעצם נשארתי בארץ,בזמן שהוא ידע שאני בצרפת,אבל לא היתה לי ברירה במצב הנוכחי. הרגשתי שאני באמת צריכה חופש.ולמרות שהטיסה לא יצאה לפועל,אמרתי שאני חייבת לקחת לי שבוע חופש.וידעתי שהוא לא יבין את זה,אם אומר לו שאני נוסעת לדרום,כי אז אין ממש קשר לסבתא שלי. לצערי הרב,היא נפטרה ב-23.8.07 מוקדם בבוקר.אבל לשמחתי היא נפטרה בזמן שישנה,ולא בייסורים.והיא זכתה להיות עם שני ילדיה(אבא שלי ודודה שלי)ברגעיה האחרונים,והיתה ממש מאושרת,והיא נשארה ממש עם חיוך על הפנים...סיפרו לי. זה כואב לי מידי פעם שאני נזכרת בה,ולא מאמינה שהיא לא בחיים.ואז אני בוכה,עד שנרגעת... בעלי עדיין במילואים לצערי,ועובד קשה מאוד,בחום השמש... אבל היום הוא חוזר הביתה-מאוחר בערב. ויש לו עוד שבוע אחד למילואים-ברמת הגולן. ואז...יום שישי הבא-אנחנו בבית מלון שרתון בת"א-מטעם עבודתי...וגם יוצא לנו יום הנישואים שלנו!!! מה איתך עופרה? ספרי... מחכה כבר שניפגש... באהבה זהב