שלום לכולם ../images/Emo140.gif
יש לי כמה דברים לספר: קודם כל, בברצלונה רק מגיע האביב ומתחילות בה החגיגות ללא הפסקה. כל סוף שבוע יש פסטיבל אחר וכשרק אפשר מוצאים סיבה למסיבה. זו אווירה כל כך שונה מישראל ולכן כ"כ קשה לחשוב על לעזוב. הכל יותר רגוע, ולהיות ב"הפנינג" בלי אבטחה בכלל (!)-פשוט כי אין צורך - אין מילים. אז היום בבוקר הלכתי לחגיגות ה"סולידריות", שזה אומר שיש מוסיקה, דוכנים, אוכל, ספרים מכל מיני ארצות: מדרום אמריקה (צ´ילה, ארגנטינה, אורוגוואי, ברזיל), מאפריקה, ממרוקו, מהפיליפינים (וגם מפלשתינה). הכל סביב מאבק נגד ניצול, התעללות, אפליה וכו´. היו שם הרבה זוגות מעורבים, (גם עם ילדים) שמין הסתם מצאו את מקומם שם... בערבים יש הופעות של כל מיני אומנים, ובימים יש גם כל מיני דיונים (מעין רב שיח) על הנושא - מושקע בקיצור. בשבוע שעבר היה "הפנינג" דומה במקום אחר - שם היו הרבה סדנאות לילדים, היו הופעות של להקות מאפריקה ומקולומביה והיו הופעות מחול של להקות מבוליביה, מקובה ומברזיל. דבר נוסף שרציתי לספר הוא שפגשתי בחורה יפנית שיש לה חבר ספרדי. הם הכירו באינטרנט, לפני כ-5 שנים, ולאחר שנפגשו כמה פעמים (היא באה לספרד) הוא נסע ליפן לפגוש את הוריה ולבקש את ידה, אבל הם לא מסכימים!!! היא סיפרה שגם אחותה יצאה עם בחור מקוריאה ונאלצה לנתק איתו את הקשר בגלל ההורים. הבחורה אמרה שהיא לא מתכוונת לוותר והיא חוזרת ליפן כדי לדבר איתם. קצת התפלאתי אבל כנראה שזו לא בעייה רק אצלנו, בגלל היהדות, אלא לכל מקום יש את השגעונות שלו. זהו להפעם, מ"כתבתכם בברצלונה"
יש לי כמה דברים לספר: קודם כל, בברצלונה רק מגיע האביב ומתחילות בה החגיגות ללא הפסקה. כל סוף שבוע יש פסטיבל אחר וכשרק אפשר מוצאים סיבה למסיבה. זו אווירה כל כך שונה מישראל ולכן כ"כ קשה לחשוב על לעזוב. הכל יותר רגוע, ולהיות ב"הפנינג" בלי אבטחה בכלל (!)-פשוט כי אין צורך - אין מילים. אז היום בבוקר הלכתי לחגיגות ה"סולידריות", שזה אומר שיש מוסיקה, דוכנים, אוכל, ספרים מכל מיני ארצות: מדרום אמריקה (צ´ילה, ארגנטינה, אורוגוואי, ברזיל), מאפריקה, ממרוקו, מהפיליפינים (וגם מפלשתינה). הכל סביב מאבק נגד ניצול, התעללות, אפליה וכו´. היו שם הרבה זוגות מעורבים, (גם עם ילדים) שמין הסתם מצאו את מקומם שם... בערבים יש הופעות של כל מיני אומנים, ובימים יש גם כל מיני דיונים (מעין רב שיח) על הנושא - מושקע בקיצור. בשבוע שעבר היה "הפנינג" דומה במקום אחר - שם היו הרבה סדנאות לילדים, היו הופעות של להקות מאפריקה ומקולומביה והיו הופעות מחול של להקות מבוליביה, מקובה ומברזיל. דבר נוסף שרציתי לספר הוא שפגשתי בחורה יפנית שיש לה חבר ספרדי. הם הכירו באינטרנט, לפני כ-5 שנים, ולאחר שנפגשו כמה פעמים (היא באה לספרד) הוא נסע ליפן לפגוש את הוריה ולבקש את ידה, אבל הם לא מסכימים!!! היא סיפרה שגם אחותה יצאה עם בחור מקוריאה ונאלצה לנתק איתו את הקשר בגלל ההורים. הבחורה אמרה שהיא לא מתכוונת לוותר והיא חוזרת ליפן כדי לדבר איתם. קצת התפלאתי אבל כנראה שזו לא בעייה רק אצלנו, בגלל היהדות, אלא לכל מקום יש את השגעונות שלו. זהו להפעם, מ"כתבתכם בברצלונה"
