אני חושב שזה כן קשור.
לפני הפורום הזה יצא לי באמת לחשוב שאכן יש אנשים דתיים שהם לא באמת רוצים את זה או מאמינים, אלא רק בגלל אילוצים כאלה או אחרים הם שם. יש לי כמה מכירים שהם גייז והם אף לובשים כיפה וכל זה. אז באמת, תהיתי ושאלתי אותם, איך זה יתכן? הרי רשום בתורה שאסור משכבי זכר או משהו כזה ( לא זוכר בדיוק את האמירה ). ואז הם גילו לי שהם מזמן לא מאמינים אלא מכוח הנסיבות הם חייבים להמשיך ולהיות דתיים. אז שאלתי הראשונה היא האם ידועה לכם סטטיסטיקה של אנשים כאלה? כלומר באחוזים מכלל אוכלוסיה החרדית? ואני חושב שחינוך דתי ( ואני מתנצל מראש אם אני פוגע במישהו ) אז הוא קצת מקובע כזה ונותן רק נקודת ראיה אחת. כמו שאת כתבת במכתב שלך בראש הפורום, שהחלטת לחזור בשאלה, אך הבנת שאת לא יכולה למעשה לעשות את זה בגלל שילדים שלך לא יקבלו את זה ולא יבינו את זה, כי הם ישר יראו בך את ה"גויה". אבל אני מאמין שגם צריכים לחיות ולהנות, ולא רק בשביל הילדים, למרות שהם חשובים מאוד, אלא גם בשביל עצמיך.כי בסופו של דבר, ילדים מתבגרים, מתחתנים ועוזבים את הורים. הרי את לא יכולה רק לתרום בלי לקבל, לא? אז נשאלת השאלה, איך את למרות כל זה, כן מצליחה או שלא להיחשף ל"חיים האסורים", הרי ממכתבך אני מבין שאת ממש סובלת במצב הנוכחי. והאם את מתכוונת מתישהו כן לחזור בתשובה ולצאת לחיים חילוניים של ממש? אם השאלות לא מתאימות או פוגעות, אז אני אבין אם לא תעני ואתנצל מראש
לפני הפורום הזה יצא לי באמת לחשוב שאכן יש אנשים דתיים שהם לא באמת רוצים את זה או מאמינים, אלא רק בגלל אילוצים כאלה או אחרים הם שם. יש לי כמה מכירים שהם גייז והם אף לובשים כיפה וכל זה. אז באמת, תהיתי ושאלתי אותם, איך זה יתכן? הרי רשום בתורה שאסור משכבי זכר או משהו כזה ( לא זוכר בדיוק את האמירה ). ואז הם גילו לי שהם מזמן לא מאמינים אלא מכוח הנסיבות הם חייבים להמשיך ולהיות דתיים. אז שאלתי הראשונה היא האם ידועה לכם סטטיסטיקה של אנשים כאלה? כלומר באחוזים מכלל אוכלוסיה החרדית? ואני חושב שחינוך דתי ( ואני מתנצל מראש אם אני פוגע במישהו ) אז הוא קצת מקובע כזה ונותן רק נקודת ראיה אחת. כמו שאת כתבת במכתב שלך בראש הפורום, שהחלטת לחזור בשאלה, אך הבנת שאת לא יכולה למעשה לעשות את זה בגלל שילדים שלך לא יקבלו את זה ולא יבינו את זה, כי הם ישר יראו בך את ה"גויה". אבל אני מאמין שגם צריכים לחיות ולהנות, ולא רק בשביל הילדים, למרות שהם חשובים מאוד, אלא גם בשביל עצמיך.כי בסופו של דבר, ילדים מתבגרים, מתחתנים ועוזבים את הורים. הרי את לא יכולה רק לתרום בלי לקבל, לא? אז נשאלת השאלה, איך את למרות כל זה, כן מצליחה או שלא להיחשף ל"חיים האסורים", הרי ממכתבך אני מבין שאת ממש סובלת במצב הנוכחי. והאם את מתכוונת מתישהו כן לחזור בתשובה ולצאת לחיים חילוניים של ממש? אם השאלות לא מתאימות או פוגעות, אז אני אבין אם לא תעני ואתנצל מראש