דנה יקרה
קצת קשה להעביר מסר מעמיק כזה בכתב. אמת מוחלטת-כפי שחכמה היא משהו יחסי כך גם האמת המוחלטת. אמת היא כל דבר הניראה כאמיתי בעיני המתבונן ישנו סיפור על 5 עיוורים שהלכו לטיול קטן ובדרך פגשו באנשים במעבירים פיל ממקום למקום, ביקשו החמישה לדעת מה הוא פיל וכל אחד מישש בידיו חלק מגופו של הפיל לאחר שעברו ההם דיברו בניהם חמשת העיוורים על הפיל ותיארו אותו אמר האחד שנגע לו בחדק כי פיל זהו משהו ארוך ארוך עבה, וחלק ומתעקל אמר השני שנגע לו בזנב, מה פתאום, פיל זה משהו ארוך ודק וחלק. אמר השלישי שנגע לו בבטן, לא נכון, פיל זה משהו ענק, עגול, ויש עליו מעט שערות. וכך המשיכו החמישה להתווכח אז מה הוא פיל? ולא, שום דבר אינו שובר שום דבר אלא מעביר אותך לעצמה גבוהה יותר מה שהיה קודם כעיקר, הופך להישאר טפל. ייעוד? נושא ענק הנשמה לפני בואה לעולם המוגבל בגוף, בוחרת לה את מסעה ביקום הניפלא הזה. היא הוחרת באיזה גוף להיוולד, מי יהיו הוריה, איזה חוויות היא תחוה בחייה, את מי תפגוש בחייה, ואיזה טראומות היא תעבור כאן, וכו... את, יש בך כמה את. כמו שבי יש כמה אני, יש את שמחה, את עצובה, את מאושרת, את היסטרית, את ממורמרת, את אמיצה, את גיבורה וכו... בין כל האת הללו נחתם הסכם קוסמי, שרק לאחר מכן, בחתימת כולן, נפגשים ביצית וזרע. ברגע שמישהי מהן מפירה את ההסכם, העולם שלך הופך להיות לא מאוזן. מה עושים כשמפירים הסכם? בדרך כלל תובעים את מפר ההסכם. כך זה גם בחיים. תתבעי את מי שהפרה את ההסכם בחייך, ושום דבר אינו בעייתי אלא אם כן בחרת לראות בו בעיה, גורל? אני לא נוהגת להשתמש במושג הזה, אך אני יודעת כי כל נשמה שלא תבעה את מפירי ההסכמים בגלגול הזה, תתבע אותם בגלגול הבא. והיא כאן כי לא תבעה אותם בגלגולה הקודם וכך הלאה. וזה בדיוק אותו דבר עם הדוגמא שנתתי שהיא נראית בעייתית בעינייך. בקשר לפספוס. מאחר ואת בחרת את חייך מראש, אין דבר שייתפספס כי זו בחירה. רק מה שיצטרך להיות שלך יהיה כזה. מה שלא לא יהיה לעולם. ראי אנשים רודפים אחרי דברים בחייהם, מה שלא עושים ולא מצליחים, זה לא צריך להיות שלהם. ברגע שתראי את הדברים ככאלה, תראי כי אינך מפספסת מאומה. כי את שבחרת מראש תקבלי בלבד. נמהסטה
