אשכוליות בעמ
New member
שלום לכולם ../images/Emo107.gif
אני בת 15 ואני תושבת חיפה. ביום חמישי בערב שהטיל הראשון נחת כאן, כולכך קרוב לבית שלי, הבנתי הכל התחלתי להבין את מה שבאמת קורה-כי עד שזה לא קרוב אלייך אתה לא באמת מבין, התחלתי להבין את תושבי שדרות וביכלל את כל המצב, הבועה הזאת שחייתי בה פשוט התפוצצה לי בבת-אחת בלי התראה קודמת. כשאתה לא רגיל לזה אתה ניכנס לסרטים עם עצמך, מה שקרה לי-הלחצתי את כל הבית וישר נסענו מכאן יותר דרומה ז"א שמיום חמישי בערב ועד מוצ"ש ב-1 בלילה לא הייתי בבית, בחיפה. אני בלי שינה, כי אני לא מצליחה להירדם וחזרתי ביגלל שחשבתי שהמצב ישתפר אבל מסתבר שזה לא ככה. כל היום הקפיצו אותנו לאיזורים המוגנים, המקום שבו נהרגו שמונה האנשים קרוב אליי לבית, שמענו את הבומים. (שמענו כל בום) אני כבר לא לחוצה כמו בהתחלה, זה התחיל להיכנס לשיגרה וההיסטריה די פחתה. התיקשורת מנפחת הכל וגם את המצב הזה, כל היום טוחנים על זה-ואולי זה טוב. בכל אופן זה לא שאי אפשר להיות כאן וזה לא שכל חיפה ברחה יותר דרומה. אנחנו עם קטן עם עוצמה ענקית!! אלוקים איתנו, יש לנו צבא חזק והם יודעים לעשות את העבודה שלהם!! אנחנו צריכים לשמור על עצמנו כעם מאוחד!! דווקא ברגעים האלה אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו עם אחד ומאוחד!! אנחנו לא צריכים לחשוש מהם, אם כבר הם צריכים לחשוש מאיתנו!! ואם נרגיש שאנחנו קצת חוששים זה הרי טבעי, קשה לחיות במצב כזה שהגורל שלך לא תלוי בך. שכל חייל וחייל יחזור הביתה בשלום, יש מי שמחכה לו שהחטופים יחזרו כמה שיותר מהר הביתה בשלום! שהמצב ביכלל יגמר כמה שיותר מהר לטובה ושלכל הפצועים תיהיה החלמה שלמה ומהירה!! אני שולחת לכם מכאן תושבי הצפון וביכלל לכל הארץ חיבוק ענקי!! יהי זכרם ברוך של כל ההרוגים תפנימו: מלחמה--> נלחמים בהווה על מה שקרה בעבר ומגלים שאין עתיד.
אני בת 15 ואני תושבת חיפה. ביום חמישי בערב שהטיל הראשון נחת כאן, כולכך קרוב לבית שלי, הבנתי הכל התחלתי להבין את מה שבאמת קורה-כי עד שזה לא קרוב אלייך אתה לא באמת מבין, התחלתי להבין את תושבי שדרות וביכלל את כל המצב, הבועה הזאת שחייתי בה פשוט התפוצצה לי בבת-אחת בלי התראה קודמת. כשאתה לא רגיל לזה אתה ניכנס לסרטים עם עצמך, מה שקרה לי-הלחצתי את כל הבית וישר נסענו מכאן יותר דרומה ז"א שמיום חמישי בערב ועד מוצ"ש ב-1 בלילה לא הייתי בבית, בחיפה. אני בלי שינה, כי אני לא מצליחה להירדם וחזרתי ביגלל שחשבתי שהמצב ישתפר אבל מסתבר שזה לא ככה. כל היום הקפיצו אותנו לאיזורים המוגנים, המקום שבו נהרגו שמונה האנשים קרוב אליי לבית, שמענו את הבומים. (שמענו כל בום) אני כבר לא לחוצה כמו בהתחלה, זה התחיל להיכנס לשיגרה וההיסטריה די פחתה. התיקשורת מנפחת הכל וגם את המצב הזה, כל היום טוחנים על זה-ואולי זה טוב. בכל אופן זה לא שאי אפשר להיות כאן וזה לא שכל חיפה ברחה יותר דרומה. אנחנו עם קטן עם עוצמה ענקית!! אלוקים איתנו, יש לנו צבא חזק והם יודעים לעשות את העבודה שלהם!! אנחנו צריכים לשמור על עצמנו כעם מאוחד!! דווקא ברגעים האלה אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו עם אחד ומאוחד!! אנחנו לא צריכים לחשוש מהם, אם כבר הם צריכים לחשוש מאיתנו!! ואם נרגיש שאנחנו קצת חוששים זה הרי טבעי, קשה לחיות במצב כזה שהגורל שלך לא תלוי בך. שכל חייל וחייל יחזור הביתה בשלום, יש מי שמחכה לו שהחטופים יחזרו כמה שיותר מהר הביתה בשלום! שהמצב ביכלל יגמר כמה שיותר מהר לטובה ושלכל הפצועים תיהיה החלמה שלמה ומהירה!! אני שולחת לכם מכאן תושבי הצפון וביכלל לכל הארץ חיבוק ענקי!! יהי זכרם ברוך של כל ההרוגים תפנימו: מלחמה--> נלחמים בהווה על מה שקרה בעבר ומגלים שאין עתיד.
