לאיציק, אחיו וכל השאר
האמת, אני באה מעט במבוכה. בדרך כלל אני לא מבקרת בפורום, אולם זה פתוח על ידי בתי במשך כל שעות היממה. הצצתי ו"נפגעתי"... בין השיטוטים שלי ראיתי הודעה על ילדים הזקוקים לשולחן מחשב ומיד נזכרתי באחד כזה הטמון עמוק במחסן כבר שלוש שנים, והחלטתי לתיתו באופן ספונטני לגמרי - לטובת אותם ילדים. מאחר ואני לא מכירה את נפשות הפועלות, לתומי חשבתי שכל אותם אנשים נפלאים עשו יד אחת, כולם חברים בקהילה הנפלאה הזו שכוונתם אחת - לתת מעצמם - ובשל חוסר נסיוני ואולי גם מעט נאיביות - לא ערכתי הפרדה בין איציק, תל"ל או מנהלות הפורום וחבריו. צר לי לראות שאי הידיעה שלי תרמה למחלוקת ביניכם, צר לי לשמוע שהילדים אליהם מיועד השולחן לא קיבלו אותו ואני נפעמת לשמוע על ילד, שתרם את שולחן המחשב שלו עצמו, על מנת לכסות על עוגמת הנפש שנגרמה למשפחה. למרות זאת, איני מתחרטת על כך שתרמתי את השולחן למשפחה נזקקת. עוד רציתי לומר - אני אדם בעל יכולת חשיבה עצמאית - העובדה הסכמתי לקחת פיליירים מאיציק אינה מרמזת על כוונתי "לעבור מחנה" כפי שהוזכר כאן, אלא שזמן רב אני חושבת כיצד אוכל להניע ילדים, להתנדב ולתרום לזולת - כמידת יכולתם, מתוקף היותי מחנכת, ובעלון שהובא אלי יש משהו בו אוכל להיעזר, בלא כל קשר - מצטערת אם מישהו הבין לא נכון - לעמותה כזו או אחרת. בסיכומי רווח והפסד - אני הרווחתי משפחה שפנתה לתל"ל הרוויחה הילדים הקטנים שהיו זקוקים לשולחן מחשב גם הם הרוויחו וילד אחד עם לב רחב שתרם את שולחן המחשב שלו - הרוויח גם הוא - המאמינים יאמרו: את מקומו בעולם הבא ואני - תחושה של סיפוק על שיכול היה לסייע לנזקקים (בעיני תחושה עילאית) המשיכו לעשות רק טוב! גלי