נו, יעל נתנה לך סקירה מקיפה.
לגבי ההדרכה בארץ, ע"פ החוק רק מי שהוסמך ע"י משרד התיירות כמורה-דרך, רשאי לעסוק בהוראת דרך,ואין כאן שום אפשרויות או גמישויות וכדומה. מכאן שגם בוגרי השתלמוצת "תו-תקן" של משרד החינוך, מחוייבים להיות קודם כל מורי-דרך כדי שיותר להם להורות דרך. אם עושים כן או לא, זה כבר ענין אחר. לגבי הדרכה לחו"ל, ישנם שני בעלי תפקידים. האחד: נציג ישראלי. הנציג מתפקידו לקבל את הנוסעים בשדה התעופה ולדאוג להסעה להעברתם לבתי המלון, והוא גם מציע "אופצ'יונאלים" שהם טיולים,ערבי פולקלור ועוד פעילות נוספת שאיננה כלולה בעיסקת הטיסה+מלון, והוא גם אמור להיות זה שאליו פונים אם יש בעיות, וכן הוא זה שדואג להסעות בתום החופשה מבית המלון לשדה התעופה ולתיאומים שונים. השני: מנהל קבוצה. בניגוד למה שקורה בארץ, הרי בחו"ל מי שיוצא עם הקבוצה בטיול-מאורגן הוא מנהל-קבוצה שהוא האבא והאמא של המטיילים 24 שעות ביממה, והפעילות אחרת לגמרי ממה שבארץ החל מהטיסה, המלון ועד תיאומים העברות והסעות וטיולים, ואם למישהו יש בעיה הוא כמובן פונה למנהל הקבוצה. בעבר היה קורס מלווי קבוצות לחו"ל שבסיום קיבלו תעודה, אולם זה פסק, וכיום יש מספר חברות שמכשירות אנשים המיועדים לעבוד אצלם ומקבלים את המידע לניהול קבוצות בחו"ל. עיסוק לא פשוט בכלל. מי שצבר נסיון, יכול לפנות לאגודה האירופאית למנהלי קבוצות IATM (יש סניף בתל אביב) ולקבל טופס שעליו צריך לציין את פירוט הנסיון וכן המלצה של משרד נסיעות ישראלי. התעודה של האגודה הזו מאפשרת למנהל הקבוצה, בעיקבות הסכמים של האגודה עם משרדי התיירות בארצות מערב אירופה, להדריך טיולים אבל לא במקומות סגורים כמו אתרים היסטוריים,מוזיאונים וכדומה, שם חובה לקחת מורה-דרך מקומי, גם אם המנהל הישראלי בעצם הוא המדריך . כמובן שלתעודה יש ערך אך ורק במערב אירופה.