שלום לכולם... פורום נחמד ביותר...

[RONI999]

שלום לכולם... פורום נחמד ביותר...

אז זה הסיפור שלי... אז ככה אני חולה אפילפסיה מגיל 0... זאת אומרת שההורים שלי חטפו ניראה לי הרבה התקפי לב שהיייתי קטן... עד שהבינו מה זה... אני עכשיו בגיל 21 פחות או יותר מאוזן עם טימוניל-לשימחתי המינון יורד ויורד (ירדתי כבר בחצי...) ולעזאזל עם התרופה הזאת... יש פעמים שהיד שלי מתנהגת מו של זקן בגיל 90 פשוט מאוד,מאוד מוזר ומעצבן... הייתה אפילו תקופה ארוכה של 10 שנים בערך שה-eeg שלי לא היה תקין, אבל לא לקחתי כדורים, והייתי ללא התקפים-עד שההתקפים האלה חזרו אליי... צבא בהתחלה התגייסתי-חטפתי התקף במהלך הטירונות, קיבלתי שנה גימלים (חלומו של כל חייל...) אחרי השנה התגייסתי שוב (לא מרצוני שיהיה ברור!!!-הצבא הארור הכריח אותי...) בטירונות כניראה זייפתי עם הכדורים-חטפתי שני התקפים בלילה, הייתה לי לשון שניראת כאילו עבר עליה איזה טנק או משהו כזה מעוצמת הנשיכות... (שבוע בקושי אכלתי ודיברתי...) ועדיין עכמעט ולא שיחררו אותי!!! רק עם קצת בלאגן וצעקות הסכמו להוציא אותי סופית מהצבא... (לפחות יצא משהו מהמחלה הזאת...לדעתי, מן הסתם לא כולם יסכימו-אבל אני לא מחפש להוכיח כלום... אם יצא משהו מהמחלה הזאת-אז לדעתי צריך לנצל...) וזהו זה הסיפור שלי-אני בכלליות לא דואג ולא חושב עליה כל-כל, לא ממש מפריעה לי בחיים, ואני חושב שהסובבים אותי, דואגים לי הרבה יותר מאשר אני דואג לעצמי... הדבר היחיד שמפריע לי זה הרעידות... ואם כבר אני כותב-מה אתם אומרים על רישיון נהיגה? ההתקף בטירונות היה לי לפני חודש בערך... עדיין לא יצא לי לראות נירולוג אזרחי, כי בדיקות הדם שלי היו בסדר-אז לא בדיוק היה טעם... ומכיוון שעדיין לא ראיתי-גם לא דיווחתי על ההתקף אני בדילמה אם להודיע על ההתקף... כי התקף כזה יכול לקרות לי כל רגע-אם אני לא לוקח כדורים כמה ימים... ואם אני מודיע הרישיון נידחה... אז יש טעם להודיע? ואם אני לא מודיע-איכשהו יכולים לדעת? כי חטפתי את זה במסגרת צבאית-זה נירשם אז גם באזרחי? או עד שאני לא מודיע, הם גם לא יודעים? וכמה זמן בדיוק הרישיון נידחה מאז הפעם האחרונה-הנירולוג אמר לי שנתיים, לא זוכר מי אמר לי שנה, אני כבר מבולבל... ויש עוד קריטריונים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל את הרישיון המיוחל?

 

[qt1]

אהלן רון ברוך הבא ../images/Emo24.gif

אחלה שהצטרפת אלינו!!!

אני רוצה לראות איך החבר'ה כאן מגיבים למה שכתבת ומבטיחה להגיב גם כן אחריהם... רק רציתי להגיד ברוך הבא וסבבה שהגעת אלינו, אפשר לקבל ממך תמיכה טכנית? אני רואה שאתה כותב גם שם...

יומנעים

 

[חייםלוי]

אם אתה רוצה להרוג את עצמך

או אחרים כשאתה נוהג ומקבל התקף תוך כדי אז אל תדווח על ההתקף. לעומת זאת אם אכפת לך ולו קצת, אם לא מעצמך אז מהקרובים לך תדווח מייד. לגבי שירות בצבא מי אני שאגיד לך להשתמט או לא - זה דבר הנתון בין אדם למצפונו.

 

[TheDarkPheonix]

עצה שלי

היי גבל גבל

אני הייתי במצב דומה לשלך, רק לא עם התקף גדול. עצה אישית שלי בקשר לרישיון, אפשר להסתדר יופי עוד קצת זמן בלי - נכון שזה מבאס אבל אפשר. עדיף לך לדווח לדעתי על ההתקף ולהיות מאוזן עד הסוף במקום להזיק לעצמך ורק אז להוציא רשיון - אני לאו דווקא מדבר על להרוג - יש דברים גרועים יותר כמו נכות - או אולי לא, דעה אישית. צבא - זרוק עליהם, הם זורקים עליך. אני הייתי מורעל וזרקו עלי כל כך הרבה עד ששיחררו אותי בסוף - למה?

ככה. סיפור ארוך. מקווה שתרגיש טוב

דן

 

[RONI999]

שני דברים...

קודם כל תודה לכולם... ודבר שני אני מאוזן, אין לי התקפים-פשוט אני כמו כל חולה שיפסיק לקחת את הכדורים במכה 3 ימים ברציפות (זה מה שכניראה קרה...) ישן בצורה לא הכי מאוזנות-בערך 4-5 שעות כל לילה הסיכויים לחטוף התקף יותר מידיי גבוהים... וזה מה שקרה לי בצבא... בחיי האזרחות אני ישן בערך 9 שעות כל לילה ולוקח כדורים כמו שצריך ולפני הטירונות האחרונה סגרתי בערך שנה וחצי בלי התקפים... ככה שאני לא חושב שאני סכנה לציבור או משהו-אבל מן הסתם, אלה שאחראים לתת לי את האישור הרפואי לא בדיוק יהיה איכפת להם-בשביל זה אני בדילמות... ול-QT1 אני לא בדיוק יכול לתת לך תמיכה טכנית... שאלתי שם שאלה, לרוב שיש לי בעיה חמורה אני פשוט מפרמט את המחשב...

 

[TheDarkPheonix]

אז ככה

לדעתי - ורק לדעתי, כמובן שתעשה מה שבא לך, אל תדווח. חכה חודש חודשיים, אם אין לך כלום תמשיך הלאה (אבל ממש כלום). לגבי עצות טכניות אני עשיתי קורס טכנאי מחשב

אבל ברצינות - אם אתה מאוזן ורק עשית דווקא אז חכה ותראה ואם אין שום בעיה אחרי חודשיים ככה בערך אז אחלה גבר - ושיהיה לך רק בהצלחה.

דן

 

[RONI999]

מה עשיתם אותי...

שיהיה ברור-אני אדם יחסית אחראי מאוד-אבל טירונות-לדעתי לפחות זה לא מקום לחולי אפילפסיה-אותי שלחו לשם בניגוד לרצוני, ומה לעשות שאני נימצא בטירונות הראש שלי לא נימצא בדיוק בתרופות לא כל פעם אתה זוכר... ומה לעשות שוכחים... בכוונה לחטוף התקף גם כדי לקבל שיחרור מהצבא זה מאוד לא רציני, וגם די מסוכן-בחיים אני לא ירצה לחטוף התקף בכוונה-יש גבול לכל דבר... בחיי היום יום, האזרחות אני אדם אחארי שלא מפספס ולא פעם אחת את הכדורים וישן ניראה לי מעל ולעבר למה שצריך... ול-HASHY קודם כל אחרי השבוע וחצי הראשונים-הוצאתי פטור מנשק... דבר שני-הייתי יכול לקבל התקף עם נשק חם-ולכן זה היה אחד הדברים הראשונים שדרשתי-אבל מכיוון שצריך לעבור מספר מינמלי של מטווחים כדי להיות מוסמך חיבו אותי בכל זאת להיות שבוע ומשהו עם נשק... ולא חשבתי על הקטע הזה-באמת כניראה עדיף לדווח, רק עכשיו זה ידחה מי יודע לכמה זמן... ותגידי לי בתום שנה ומשהו נגיד ללא התקף יעשו לי בעיות? אני אומר הכל בהנחה שה-eeg לא יהיה תקין (אף פעם הוא לא היה כזה...)

 

[RONI999]

אופס-לא שורשר למקום הנכון../images/Emo122.gif

מיועד לכולם כמובן...

 

[hashy]

רון שמחתי לקרוא שאתה חושב פעמיים

בקשר לשאלתך, מה שנאמר לי הוא שצריך שנתיים ללא התקף כדי לקבל אישור עם בדיקות וארבע ומעלה כדי לקבל מה שנקרא "אוטומטי" (נדרש רק טופס מרופא ובחידוש הרישיון לעשות שוב בדיקות). גם אצלי הEEG לא היה תקין, אבל מאחר שהיו לי כמה שנים ללא התקף (מה שמוכיח על יציבות עם תרופות) אישרו. העיקר הוא שאתה מיוצב ללא התקפים. לגבי מה עשינו אותך - קטונתי מלהפוך אותך ללא אחראי לחלוטין אבל גם בשעת נהיגה הראש יכול להיות לא בדיוק בתרופות ואז מה? ואתה לא מדבר על לשכוח איזשהו לילה או יום אלא על שלושה ימים... אני מאמינה שלא כתבת את זה סתם... חוצמזה, אני בהחלט חושבת שהיו צריכים לשחרר אותך מיד ולא לתת לך שנה גימלים בדיוק על אותו משקל שאותי היו צריכים לגייס בזמן ולא לדחות לי את הגיוס בעוד שנה וחצי כי היה לי מספיק זמן של יציבות עד הגיוס [אבל מה לעשות שבועדה הרפואית שבה ביקשתי להקדים את התאריך שקבעו לי ישבו רופא רוסי, רופא רומני וישראלי שהתגלגל מצחוק באמצע במקום לתקן אותם שאני לא מבקשת להשתחרר אלא להקדים את הגיוס...? ועם אותה מחשבה - הקריטריונים לצבא ולרישיון הם מאד דומים (גם מבחינת ההתמודדות וגם מבחינת הדרישות) - אתה לא חייב לנהוג בפועל אבל כדי לקבל את הרישיון אתה צריך להראות שאתה לא מזיק לך ולאחרים.

 

[qt1]

hashy , רוסי ורומני../images/Emo35.gif../images/Emo6.gif

הרסת אותי... ועוד הישראלי צחק , בסוף השגת את מה שרצית , זה הכי חשוב!!! איזו מדינה...

,אבל אין לי ארץ אחרת ואנל'א רוצה אחרת! אני לא יכולה להפסיק לצחוק...LOL

 

[hashy]

זה לא הצחיק אותי כשהם דחו לי את

הגיוס בעוד שנה (גם ככה המתנתי שנה, אז יצא לי להמתין שנתיים! עד הגיוס. נו, מילא...

 

[Nayeli]

אחת הבעיות

עם רופאים בצבא, היא שהם לאו דווקא עושים מה שהם עושים ביום יום... למשל - אצלי במחוז (אני בפקע"ר ואנחנו מחולקים למחוזות) יש רופא מילואימניק שהוא קרדיולוג ביום יום ולא רופא משפחה, אז הרבה פעמים הפתרון שלו זה פשוט להפנות לחר"פ או למיון..... (אז מה הוא עשה בזה??)

 

[hashy]

הי רון, אולי כדאי שתוכיח לעצמך

אני יכולה להזדהות עם תחושותיך ועם הלחץ שלך בנוגע לעצמאות אך לא יכולתי שלא להתעצבן קצת מהגישה שלך (ואני לא מדברת על עניין השירות): לפי בירורים שעשיתי -קודם כל הטכני: 1. אי דיווח על מחלה פעילה או הוצאת אישורים כוזבים היא עברה פלילית!! ולא אזרחית. אם יקרה משהו - אתה מסתכן במשפט פלילי כנגד המדינה! 2. יש קשר בין הצבא למשרד הרישוי וכשאתה מוציא רישיון אתה חותם על ויתור על סודיות רפואית. מספיק שתהיה לך תאונה שבה מעורב ביטוח ואפילו היא לא קשורה למחלה - אתה עולה על טיל (כמו שאמרתי עברה פלילית) ואם אתה נפגע אתה מסתכן בכך שלא יקבלו את תביעותיך ותצטרך לשלם את כל התביעות של האחרים נגדך. 3. מאחר ונוירולוג אמור לחתום לך על טפסים שאומרים מתי עשית EEG אחרון וCT אחרון ואיזה תרופות אתה לוקח ומה המינון - יפתחו את התיק הרפואי שלך... 4. כשהדיווח על התקף אחרון עד 4 שנים בד"כ מזמנים לועדה רפואית ו/או לעשות בדיקות. אצלי היה 5 שנים והיו לי בדיקות מהשנה האחרונה -אז אישרו בלי התהליך הזה... כמו שאתה רואה, סיכוייך לצאת מזה בשלום די רעים... ועכשיו לדעתי: לעשות רישיון נהיגה זה עניין של אחריות ובשלות. לישון כמו שצריך, לעמוד בלחצי היומיום, לא לנהוג כשאתה לא מרגיש טוב ואחריות לקחת את הכדורים! אתה כותב שהיו לך שני התקפים בשנה ועל אי לקיחת תרופות כאילו זה מובן מאליו וזה מטיל בעיניי את חוש האחריות שלך בעניין בספק... קורה שאדם לא ישן מספיק, לא אוכל נכון או נמצא בסביבה מרובת טריגרים שלא יכל להימנע ממנה אבל לא לקחת כדורים מתוך ידיעה שזה יכול לפגוע בך ובסביבה.... יכול להיות שפשוט לא מצאת את הדרך הטיפולית המתאימה לך עדיין או את הבשלות להבין שלא לקחת תרופות במשך כמה ימים כשאתה נמצא במקום עם הרבה לחץ ומיסגרת שלא יכולה להגן עליך זה הזוי לחלוטין...

יכולת לקבל התקף עם נשק חם ! כדאי אולי שתמתין עוד קצת. גם כדי לא להעמיד את עצמך בפני האשמה פלילית וגם כדי שתגיע להשלמה שלקיחת תרופות והוצאת רישיון הן מחויבות רצינית כמו אי שתיית אלכוהול בנהיגה. אני משערת שלא היית רוצה להיהרג או להיפגע (חלילה וחס) ע"י נהג שיכור. אני לא הייתי רוצה להיפגע או להיהרג ע"י נהג שלא לקח את תרופותיו....

נ.ל.

 

[הזהב הלבן]

לדעתי...

אם אתה רוצה את הרישיון, תתחיל להקפיד על לקיחת התרופות. אל תשכח, שכשההגה בידיים שלך, אז החיים שלך בידיים שלך, וגם חיים של אנשים אחרים. אני אישית בחרתי לוותר על האחריות הזו, כי קשה לי להקפיד על התרופות.

 

[אתי אברהמי]

רוני

אפי זו לא מחלה אם תופסים אותה נכון. אתה כועס על כל העולם ובצדק על שתקפה אותך. אם תסתכל סביבך, הדשא אצל אף אחד לא יותר ירוק

לאחד יש סכרת, לשני מחלת לב שלישי איננו רואה רביעי עם גידול ואחרים. אין שלמות לאף אחד. לכל אחד יש את הדבשת שלו על הגב

אפשר לראות את מחצית הכוס הריקה ואפשר לראות את מחצית הכוס המלאה. מי שמציע את המיטה ישן בה. לא נראה לי שאתה רוצה לסכן את הסביבה. יושר הוא מילת המפתח! לא רק כלפי החברה אלא בעיקר כלפי עצמך. ברגע שאתה נוהג ללא לקיחת התרופות, אתה עשוי לפגוע גם במשפחתך הקרובה ביותר גם ילדיך שלך. עברת את גיל הטיפעשרה

במקום לשקוע , קח את עצמך לידים, קח תרופות, תהיה מאוזן ואם במשך שנה לא יהיו לך כלל התקפים, אני בטוחה שתקבל גם רשיון נהיגה. במקרה שלך אתה מרמה רק את עצמך

אם היית הורה לילד נסה לשים את עצמך בנעלים של הורים שדואגים לך ורוצים את טובתך? אם לא טוב לך בבית אתה יכול לעבור לגור במקום אחר

זכור כל התקף עושה משהוא לבן האדם. אז לא חבל? רשיון נהיגה אם יהיה או לא זה לא סוף העולם. ישנם חיים מלאים גם ללא רשיון נהיגה. האמן לי נהיגה על הכבישים היום איננה תענוג כלל. מציעה שבמקום להתעסק בקטנות, לך ללמוד מקצוע מעניין, העסק את עצמך בעיקר ולא בתפל כי בסופו של דבר מה שחשוב הוא מה שיש בקנקן ולא חיצוניותו. אל תשכח, תמיד יעמוד לימינך הרופא שמטפל בך שטובתך לנגד עינו. אם תהיה ישר בעיקר כלפי עצמך יש לך סיכויים טובים ביותר לקבל רישיון נהיגה. נעורים הם דבר נפלא, תהנה מכל רגע גם אם אינך נוהג. היה חכם

 

[דר שאול נבון]

אני בעד להודיע

מי כמוך יודע מה זה בריאות מול חולי. אותך אין צורל ללמד. אתה יכול ללמד אחרים. למה לשחק עם הבריאות? קח כדורים, ולא יהיה לך התקף. בעיה היא לא רק שלך. התקף בזמן נסיעה עלול לפגוע גם באחרים... חשוב על כך!

 

[הזהב הלבן]

ד"ר נבון היקר

זה המימסד, שקורא לאפילפסיה מחלה - אנחנו ש"סובלים" מזה, סובלים יותר מהסטיגמה, מאשר מהבעיה עצמה. עשו מאיתנו נכים, קיטלגו אותנו... דברים רבים לא מאפשרים לנו על-פי חוק... אפילפטים לא יכולים לעבוד עם ילדים, כלים חדים, אש, קהל, רכב ממונע... הרבה אפשרויות נלקחו מאיתנו "על-פי חוק"... וזה לא בגלל שיש צדק אמיתי, אלא בגלל שעשו הכללה בין כל רמות הקושי של הבעיה. כן אפילפסיה היא בעיה, שצריך למצוא דרך להתמודד איתה, ולא מחלה או נכות, וכל אדם, שסובל מהבעיה הזו, צריך להיות ער לעצמו ולמצוא פתרונות בכוחות עצמו לבעיה. נכון, שהתרופות הקונבנציונאליות עוזרות במידת-מה, אבל שלווה ורוגע עוזרים הרבה יותר... ורבים חושבים, שאם אנחנו לוקחים תרופות, אז הכל צריך להיות בסדר גמור, אבל הם לא מבינים, שאנחנו חיים בתוך חברה מלחיצה, שגורמת גם למתחים, ואנחנו סופגים גם את אלה. אני את הפיתרונות שלי מצאתי, אבל מה עם אחרים, שסובלים מכך? למה הרופאים לא מסבירים את הצורך בלמצוא פתרונות ללחצים ולמתחים? למה אין אף אדם במימסד, שיקום ויגיד: "אה, צריך למצוא פתרונות ללחצים ולמתחים, אז בואו נעזור לחבר'ה האלה ונצא במסע הסברה כלל ארצי, כדי לפתור את בעיית חוסר-מודעות הציבור."? - אתה יודע כמה מתחים וכעסים יוצרת הבעיה של חוסר-מודעות הציבור לבעייה שלנו? כן, את הדברים האלה אני שואלת אותך.

 

[hashy]

מסכן הרופא כמעט ערפת לו את הראש

D-:

 

[הזהב הלבן]

מצטערת, ומתנצלת!

אבל זה מה שקורה לי עם אנשי מימסד... יש הרבה כעס כלפי המימסד..!

 

[hashy]

מבינה אותך, נסי לזכור שהוא בעדנו

ואפשר להיעזר בו. הייתי שמחה עם הנוירולוג שלי היה פה. חוצמזה, הוא רופא ולא ממסד....