חותמת על מה שאפרת כתבה
ככל הנראה אין משהו אחד שלוקחים והופס זה עוזר. לא להיות בסטרס, ולנוח, זה הדבר שהכי עוזר, והטיפול צריך להיות יותר כוללני ומתמשך. אין פתרון של זבנג וגמרנו, אבל תרופות שמומלצות לנו, אם עוד לא ניסית יכולות בהחלט להייטיב עם חלק גדול מהתסימינים, כולל זה שאת מתארת.
שרירים קופצים מוכר, וזה אגב יכול לקרות גם לאנשים בריאים לגמרי, זה טיק כזה של מתח על מערכת העצבים.
התחושה של הרעד הפנימי מאד מוכרת. יש לו כל מיני וריאתציות ועוד לא הצלחנו למצוא מילים טובות כדי לתאר את הכאב ה"חשמלי" הזה.
ברגע שיהיה לך אבחון ורופא שתהיי אצלו במעקב, ואול יוכל להגיד לך איזה סמפטומים שייכים למה תהיי יותר רגועה, וזה מעצמו יפחית את הסמפטומים, כי הם בפירוש מתגברים מסטרס.
ולגבי הפחד שזה משהו אחר, בתהליך האיבחון ישללו לך המון דברים, כך שאחרי זה תוכלי ליהות רגועה לפחות מה אין לך
אבל תכיני את עצמך לזה שזו סדרה של בדיקות שלוקחת גם זמן וגם אנרגיה.
בהצלחה. נקווה שתמצאי במהרה את הרופא המתאים ובעקבותיו אולי את התרופה המתאימה ואת ההמלצות לשיפור המצב
נ.ב.
ואולי יעזור לך תיאור של דבר דומה מעוד אנשים, כדי שתביני שזה לא רק אצלך:
אצלי לפחות (ושמעתי את זה מעוד חולות, כולל חברה שלי שהיא רק תת"כ בלי פיברו בכלל), תשישות - שיכולה להגרם ממאמץ פיזי, קוגניטיבי או רגשי - מגיעה בשלב הקשה שלה לרעידות. לפעמים זה רק (
) הרגליים שרועדות, אבל בדרך כלל יש רעד פנימי / חיצוני של כל הגוף. שבא יחד עם עוד תופעות לכן קשה להגדיר ולבודד את זה.
אני למשל למדתי שעמידה לא טובה לי. לקח לי זמן להבין מה מוביל למה, אבל לא מומלץ לי לעמוד. יושבת בעיקר. וגיליתי שללכת נגיד שלוש דקות זה פחות קשה לי מלעמוד שלוש דקות נגיד.
אז מה שאת מתארת מאד סביר שהוא מהתת"כ, ולא נראה לי שאת צריכה לחשוב ולדאוג מכיוונים אחרים.
ואם נוירולוגית אמרה שהכל בסדר זה צריך לשמח אותך, כי זה אומר שכפי הנראה זה לא משהו אחר.
