נכון, לא חייבים להצטמצם מקום צר ושחור
דווקא הרב אמנון יצחק מייצג בסגנון הרצאותיו כיוון צר ושחור מאוד מסוים, שמתאים מאוד לנפש של אנשים מסוימים, ומאוד לא מתאים לנפש של אחרים.
לי זה לא מתאים.
אני מצאתי עצמי מצוין בקהילה החרדית של בני ברק, בעיסה הדביקה הזו.
כמובן שלא מחקתי לא את החיים הקודמים שלי בטיפקס ולא שיניתי את המנטליות שהייתי רגילה אליה 30 שנה בכל מה שלא סותר את התורה. רק במה שההשקפה הנכונה שינתה ממילא את המנטליות.
אבל במה שלא סותר את התורה, נשארתי "צפונית בונבונית" שאוהבת ידע עולם רחב, ניקיון הסביבה וטיפוח גינה, שקט בין 2-ל-4 בצהרים, וחתולים מתוקים... מאמינה בשמירה קפדנית של חוקי המדינה (תלוי...
) ובהשתייכות לאגודה לתרבות הדיור... (ואפילו הצלחתי לשכנע את השכנים החרדים...).
כמובן שאני מאוד מבינה את סביבתי, שלא רגילה לאהוב חתולים (ורגילה לפחד מהם), שאין לה שקט 24 שעות ביממה מרוב ילדים ועיסוקים, ושלא רואים כמעט את הלכלוך שיש ברחובות מרוב ריצה וטרדה. ושלא מכירה את האגודה לתרבות הדיור, ולא את ההבדל בין מכתב דרישה גחמנית של עו"ד לבין צו מחייב של הוצאה לפועל...
אני מעריכה את המקומות המנטליים של אנשים, שלא שייכים לי ושלא הייתי מתנגדת אם היו שייכים לי. אבל אני זו אני, ולא העתק של מישהו נערץ אחר.
אני אני, בתוך משפחה אחת גדולה ורחבה מאוד, שאליה אני שייכת. השייכות היא תחושה חשובה ביותר. והיא יכולה בהחלט להתרחש גם במשפחה מאוד מאוד מאוד גדולה, רחבה ומגוונת. ויתכן שדווקא במשפחה כזו, מתרחשים חיבור ושייכות יותר חזקים, יותר נטועים.
החיים באמת הרבה יותר מורכבים מהמצג של הקהילות שומרות המצוות שמוצג בשרשור הזה. המגוון של הצבעוניות מדהים.
כולנו, אני והחברים והשכנים שלי, נופלים וקמים, חוטאים וחיים, טועים ושוגים, לא משנה כמה שחורה החליפה שלנו וכמה בלונדי או שחרחר צבע השיער שלנו. וכולנו נהנים מלהכיל את השונות של זולתנו ולנצל אותה לצורך גדילה עצמית.
הרבה מאוד פעמים בעלי תשובה נכנסים למדרשיה בבני ברק, מתחככים במשפחות הקהילה המקומית כדי ללמוד על אורח חיים חרדי, ומוטרדים מאוד מהזרות שבתהליך הלמידה. מפתחים אנטי רגשי כלפי הרבה דברים בקהילה, שהם לא פתוחים לקלוט או להכיל אותם בסובלנות, ומסתכסכים בסופו של דבר עם עצמם, כדי להאשים את התנהגות הקהילה בבעיות שלהם. לא מבינים איך לקחת את העיקר ולעזוב את הטפל. נותנים לטפל כוח של עיקר, ולעיקר חוסר תשומת לב כמו טפל.