שלום לכולם/ן,,,,

[תאי17]

אני תמיד אוהבת לקרוא את ההודעות של

ציפיג ותמיד מסכימה איתה.

 

[לאה_מ]

לימורי, אני דוקא שמחה מאד לשמוע

שמצאתם את הדרך הנכונה בשבילכם. אני בטוחה שנעה תדע בסופו של דבר גם לישון לבד, אבל בינתיים היא זקוקה לך, כפי שהיא ידעה להביע בצורה כל כך ברורה, ונפלא שמצאתם את הדרך שבה כולכם יכולים לישון.

 

[נעה גל]

עצה לחיים: תגדילו את המיטה

זה יעזור מאוד עכשיו, וזה יהיה גם כייף אח"כ שנעה כבר לא תישן אתכם. ומותר להגיד, מזל טוב? 6 שעות?!

 

[סמדר1222]

הי לימור

לפי מה שאת כותבת - למה שלא תנסי לשים לנועה חולצה שלך עם ריח שלך. או אם זה לא יעזור אז בקבוק חם עטוף בחולצה שלך (לא אחרי כביסה כמובן). ורסקיו לא מתאים לכל מצב ובטח לא כמשהו קבוע ושיגרתי. רסקיו , כשמו כן הוא, נועד למצבי חירום (של הגוף או הנפש). אין בסנטו תמציות אחרות?

 

[limori]

תגובות

לנעה לא מספיק רק להריח אותי היא צריכה ממש את המגע שלי, נתנו לה לישון עם חולצה שלי פעם כשהיא היתה פיצית פיצית אני לא זוכרת באיזה גיל יצאנו דיויד ואני לחתונה והשארנו אותה עם השכנה והיא תרחה ובאמת חולצה שלי הרגיעה אותה אבל עכשיו זה לא מספק אותה היא צריכה ממש להרגיש אותי. בכל אופן נעה בהחלט אפשר להגיד מזל טוב זה הישג נדיר 6 שעות שינה. ואני פשוט בן אדם אחר, אני מחייכת יותר אני לא עצבנית במשך היום ועוד מעט אני אתחיל לחשוב על עוד ילד.....(אין סיכוי)... אז כמו שאמרה ציפי - "התפקיד של הורה לתינוק בן שנה הוא להתאים את עצמו לתינוק, ולא לצפות מהתינוק שיתאים את עצמו אליו"

לימור

 

[אוריון של שי]

משמח לשמוע

אני עדיין לא קונה את המשפט האבסולוטי הזה של "הורה צריך להתגמש לתינוק" יש בו אמת אבל הוא אבסולוטי מדי עבורי. אני ממש שמחה לשמוע שמצאתם פתרון שמאפשר לנעה ליצור הרגלי שינה טובים - את "נשמעת" מופתעת שהיא ישנה ביום - אבל זה המצב הבריא (לפחות לפי הספרות) וככל שהיא תשלים שעות שינה המצב צפוי להיות יותר ויותר טוב - היא תרגיש יותר טוב (חוסר שינה מפריע גם לה - ובצורה הרבה יותר קשה כי היא לא מבינה אותו) והאישיות האמיתית שלה תצא החוצה והכל יהיה יותר קל - ואז אפשר לחשוב על שיפור איכות החיים ההורית - ולהתחיל להעביר אותה למיטה משלה. אחרי שהרגלי השינה הטובים יקנו אחיזה, אני משערת שהיא לא כל כך מהר תוותר על שינה - לא שיהיה קל אבל יהיה אפשרי. המון בהצלחה!!! אגב - אם היא פשוט צריכה חברה - אולי היא יכולה לישון עם רואי?

 

[limori]

תודה ורואיקי המסכנון לא יוכל לישון

איתה. היא משתוללת המון בלילה ומסתובבת מצד לצד היא מאד אוהבת למשוך בשיער ובעיקר לאכול שיער. לישון איתה זה לא קל.... אבל כמו שאמרתי מתרגלים ובסופו של דבר גם נהנים. אבל בשמחה אני מפסיקה את ההנאה ומחזירה אותה למיטה שלה....

כל החברות שלי בשוק אמיתי הן לא מאמינות שאני אני אני מסכימה שנעה תישן איתנו. ודיויד בכלל זה סיפור בפני עצמו הוא לעולם לא הסכים שרואי ישן איתנו. אצל דיויד זה חוק בל יעבור. אבל מה לא עושים בשביל לישון טוב בלילה....

 

[lmo]

מוכר...

הבן שלי (שהיחום בן שנה +9) , מאז ומתמיד לא ידע לישון. בהתחלה המיטה שלו היתה לידי, וכל פעם שהוא קם יש ננתי לו מוצץ ובכלל הוא לא קם הרבה כי הוא היה לידי. באיזה שהוא שלב נעשה לנו צפוף בחדר וגם חשבתי שזה לא כ"כ בריא הסיפור... אז התחלתי להשכיב אותו לישון במיטה שלו ולבכות קצת, אבל הרגשתי שזה לא הדבר הנכון! בקיצור כל ערב הייתי נכנסת איתו לחדר, שמה אותו במיטה ומתיישבת לידו. זה היה סיוט בהתחלה, הוא בכה ולא רצה לשכב, אבל הסברתי לו שאני לידו ושאני לא עוזבת אותו. אחרי כמה ימים הוא התרגל למצב החדש, ובברגע שהכנסתי אותו למיטה הוא הניח את הראש ואז החלה ההמתנה - כמה זמן יקח לו הפעם... לפעמים זה לקח שעה לפעמים שעתיים ולפעמים התיאשתי ולקחתי אותו למיטה שלי כשכבר היה מאוחר. אבל היסורים שלי לא היו יסורים בשבילו! הוא ידע שאמא איתו. אחרי כמה שבועות הגענו אל המנוחה-- אני שמה אותו במיטה בלילה, אומרת איתו קריאת שמע ומיד אחר כך הוא אומר לי בקול הכי מתוק וממיס את הלב "יילה טוף", אני נותת לו נשיקה ויוצאת. לרוב לפני שאני סוגרת את הדלת -הוא כבר ישן. בקיצור שולינקה: כמו שהרבה אמרו לך הבת שלך פשוט צריכה אותך... תהיי שם בשבילה.

 

[tonti]

../images/Emo32.gifשמעתם את הרעמים אתמול???

מתן קפץ מכל רעם וברק. יותר משעה הייתי לידו, מלטפת ולוחשת שזה רעש של גשם וכל מה שמתלווה אליו. ואם נותנים לילד לבכות איך יודעים אם זה לא מפחד הרעמים והברקים???

 

[מירי,]

בן כמה מתן?

אם הוא כבר יודע לתמלל מה שהוא מרגיש יודעים ואם לא? אז אני בד"כ ידעתי לזהות את הבכי (רעב כעס כאב פחד...) ואם לו מנחמים מאכילים מחבקים שרים ורואים למה הוא מגיב הכי טוב... אנחנו משום מה לא שמענו את הרעמים והברקים (אני לא חושבת שהיו בנהרים) אבל אם זה היה מעיר את ילדי (אני בטוחה שאת דוד לא וגם בן בספק...) אז בהחלט הייתי לוקחת למיטה שלי (אצלנו זה אומר שאחד ההורים עובר למיטה שלהם) -אבל זה מקרה יוצא דופן...

 

[לאה_מ]

מתן בן שנה.

 

[tonti]

תודה לאה! ולא התכוונתי ספציפית

למתן. אלא יותר לילדים שהוריהם נוקטים בשיטות של לצאת מהחדר.

 

[מירי,]

זהו בדיוק- אני מההורים האלה...

ומהר מאוד , כאדר הילד בוכה בלילה , אנחנו יודעים שהוא....מפחד\אחרי חלום לא נעים או....כלומר משהו קרה , וזה לא על בסיס קבוע.

 

[דסי אשר]

פרלה שלי קבלה קסנקס וישנה בארון...

זו מין הודעת OFF -TOPIC. פרלה הדלמטית שלי, הידועה מאד ברגישותה לרעש, ההולכת בד בבד עם עדינותה- סבלה מאד מסופת הרעמים, הגשם והברק. לאחר התייעצות עם הווטרינרית שלה, קיבלה כדור הרגעה במינון כפול ממה שהייתה צריכה לקבל- על פי הערכת הרופאה, המכירה אותה היטב. היא קבלה 2 MG- שזו מנה אדירה. מותר לת כל 8 שעות. היא נסתה לישון, כאשר התרופה פעלה, ממש ניקרה, אבל מרוב מתח לא העיזה להרדם. נשמע מוכר????? בלילה, הלכה לשון, לא רועדת אבל ברמת כוננות. נרדמה מרוב עייפות. באמצע הלילה התעוררתי, שמעתי אותה נעה - כן -בתוך הארון - ומאחר וראיתי שהיא נשארת בתוכו, וכנראה נרגעת בכוחות עצמה- לא נתתי לה כדור- על מנת שלא תתמכר. נשמע מוכר? פרלה לא יכולה להרגע עם חיבוקים במצבי חרדה כאלה. היא מאבדת קשר איתי. רק תרופה יכולה לעזור לה. כבר עבדנו הרבה על תרגולים של עיצוב התנהגות, על פי הנחיית הרופאה- מומחית לבעיות התנהגות של בעלי חיים- אבל המציאות קשה מידי עבורה. מצחיק- מה פתאום כאן בפורום? יש כלבים שזיקוקין בכיכר רבין לא מזיזים להם, ויש כמו פרלה שפשוט נכנסים למצב חרדתי פסיכוטי. יש כלבים שניתן להרגיע אותם, ויש שלא. כמו הילדים...... אבל לגבי לדים- אני אישית לא יכולתי לישון עם ילדי. ילדי שינו מצוין במיטתם. לילדי המשפחתון איני יכולה להציע לישון איתי במיטתי. אז האם משמעות הדבר גרימת נזק? אי הענות לצורך? אין לנו מספיק פרספקטיבה של זמן לבדוק האם הילדים שהגיעו אלי למשפחתון עם קשיים בהרדמות ללא הסעה בעגלה, ציצי של אמא, שכיבה בידיים של אמא או במיטה, אלא למדו משהו אחר- האם בעתיד יזדקקו לטיפול נפשי- עקב בעיה של חוסר אמון בסיסי. בוודאי שאני לא רצינית בקטע האחרון. אני מעלה תהיות לגבי המוחלטות של ההנחות בדבר הנזקים שהורים רגילים ואוהבים גורמים לילדיהם, משום דרכי הטיפול בהם- בדרכים שונות , ולמרות זאת הם והסביבה צופים בתוצאות של ילד מאושר, סקרן, מלא שמחת חיים. יש כמה מהכותבים /ות כאן, שמספרים, שהחלטותיהם נובעות מצרכים שלהם, הן צורך לשון היטב, לבד(כמו KALLA), והן צורך שהילד יהיה קרוב אליהם= ישן אתם, כמו משהיא אחרת. או כמו שלאה כתבה- היה ברור לה שהיא לא מסוגלת לשמוע את עומר בוכה.. גם פרופ' אבי שדה, מתיחס לנושא השינה המשותפת, ולא שולל אותה- אלא מתיחס להיבט האישי/משפחתי- לנוחות ולתפיסות אישיות. לא אוכל לקבל, שהגישה בה מציע להורים לטפל בבעיה, גורמת לנזקים לילדים..... ומכאן----> גם הילדה במשפחתון,שרצתה מאד לבכות, עכשיו מאד רוצה להתנשק, לשחק עם האחרים, ואפילו לעשות מעשי שובבות. יש לה עכשיו אנרגיות להתנהגות נורמאלית של ילדים בגילה... ועוד יותר - היא הייתה ממש "חנונית"..., עד אתמול.... אתמול סיפרתי לאמה, שעשתה, לשמחתי, שני מעשי שובבות קטנים.... 1. נשארה לשכב על הרצפה ולא לעלות לישון על המזרון,כאשר ביקשתי מממנה- על מנת שלא תתקרר.... 2. ניסתה לטפס על ארגז שמסוכן לטפס עליו.... ומה אמה ספרה היום?- שהילדה, בת שנתיים ושלושה חודשים, פעם ראשונה אתמול בבית, אחרי הצהריים, הייתה מאד לא "חנונית"- ואמה, שהייתה המומה מכך- אמרה שממש כעסה עליה, פעם ראשונה בחייה. היא אמרה- "הילדה שמעה ממך שספרת לי שהיא הייתה שובבה(הילדה קולטת את המשמעות הלא כל כך שלילית של המושג), והיא החליטה להראות לי שהיא שובבה, ולא רצתה ללבוש בגדים, והסתובבה בבית עם טיטול כל אחרי הצהריים". אני כמובן מאד נהניתי לשמוע את הסיפור- כל כך מתאים לגיל, כל כך חי ושובב, אכן.... האם קבלה מאם אחרת הערה, שכמו שלילדה מותר להיות שובבה, לנהה מותר לכעוס..... דסי

 

[tonti]

../images/Emo12.gifאני בשוק מפרלה שלך!

איזה עדינת נפש. מסכנה קטנה.