אני אגיד לך מה אני מבין מהסיפור הזה
וזה כמובן יהיה קצת פשטני, כי הוא מורכב. אבל אולי דווקא הפשטנות יכולה כאן לעזור. אני חושב שהבעיה הבסיסית היא שהוא לא הטיפוס שאת נמשכת אליו באופן טבעי. את נמשכת באופן טבעי לטיפוס שקראת לו "הסלע" (ולא משנה מה עומד מאחורי הכיוני הזה). מה שאת עשית, לפי דעתי, זה ככה: את זיהית שיש לך pattern (נדבקתי מהאינגליש שלך) שהוא בעייתי, שלקוח מהורייך, והחלטת לעבוד על שינוי. עד כאן טוב ויפה. הבעיה היא שכחלק מהשינוי בחרת הפעם גבר שיאתגר אותך בזה שהוא לא ב-פאטרן שלך. אלא שיש לך, כמו לכולנו, גם אי אלו חלקים לא מודעים. והלא מודע שלך כנראה היה מעדיף קצת פחות התפתחות ושינוי, וקצת יותר לקבל את מה שהוא אוהב - דהיינו אותו ארכיטיפ שממנו את בורחת. [תחשבי קצת במושגים של אימגו] בקיצור, הבחור שבחרת הוא מעולה על תקן של אתגר התפתחותי, הוא תומך בעצם מהותו בתהליך שאת עוברת - אלא שהלא מודע שלך מתלונן. ואם יורשה לי לנחש, נראה לי שלא כל כך נעים לך לראות את זה, ולכן את ממסכת את הקונפליקט דמלים של בית מרקחת, כשהבעיה הבסיסית היא מאוד מאוד בסיסית: משיכה, יצר. כל זה כאמור רק ניחוש. אשמח לשמוע תגובתך.