שלום לכולם/ן.

להתבגר זה

לפעמים כואב ולא נעים, אבל התוצאה מתגמלת. בסוף עוד תגלי שאת לא צריכה שום קונטרה. רק לפעמים יד נוגעת שאומרת שהוא שם, לידך. כי בסופו של יום הכל אך ורק בתוכך, וגם אם תשליכי את הסרטים שלך על מישהו אחר, עד שלא תטפלי בהם את - הם לא ייפתרו..
 

WarBitch

New member
בגדול - את צודקת לחלוטין.

(וגם בקטן :)), בינתיים התחלתי לצעוד על דרך מסויימת במטרה להגיע לתוצאה המתגמלת בסופו של דבר, נראה מה יהיה בהמשך.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אני אגיד לך מה אני מבין מהסיפור הזה

וזה כמובן יהיה קצת פשטני, כי הוא מורכב. אבל אולי דווקא הפשטנות יכולה כאן לעזור. אני חושב שהבעיה הבסיסית היא שהוא לא הטיפוס שאת נמשכת אליו באופן טבעי. את נמשכת באופן טבעי לטיפוס שקראת לו "הסלע" (ולא משנה מה עומד מאחורי הכיוני הזה). מה שאת עשית, לפי דעתי, זה ככה: את זיהית שיש לך pattern (נדבקתי מהאינגליש שלך) שהוא בעייתי, שלקוח מהורייך, והחלטת לעבוד על שינוי. עד כאן טוב ויפה. הבעיה היא שכחלק מהשינוי בחרת הפעם גבר שיאתגר אותך בזה שהוא לא ב-פאטרן שלך. אלא שיש לך, כמו לכולנו, גם אי אלו חלקים לא מודעים. והלא מודע שלך כנראה היה מעדיף קצת פחות התפתחות ושינוי, וקצת יותר לקבל את מה שהוא אוהב - דהיינו אותו ארכיטיפ שממנו את בורחת. [תחשבי קצת במושגים של אימגו] בקיצור, הבחור שבחרת הוא מעולה על תקן של אתגר התפתחותי, הוא תומך בעצם מהותו בתהליך שאת עוברת - אלא שהלא מודע שלך מתלונן. ואם יורשה לי לנחש, נראה לי שלא כל כך נעים לך לראות את זה, ולכן את ממסכת את הקונפליקט דמלים של בית מרקחת, כשהבעיה הבסיסית היא מאוד מאוד בסיסית: משיכה, יצר. כל זה כאמור רק ניחוש. אשמח לשמוע תגובתך.
 

WarBitch

New member
אתה אכן צודק שהוא לא ה-טיפוס שבד"כ הייתי

נמשכת אליו. זה נכון. מעבר לכך, אינני מסכימה עם מילותייך, ואסביר- א' - הגבר "נבחר" לא לאחר ההבנה שיש דפוס מסויים אותו אני רוצה לשנות, אלא הרבה לפני ויותר מדוייק יהא להגיד שהגילוי שלי נעשה במהלך מערכת היחסים הזו. יכול להיות שהתת מודע/אינטואיציה שלי זיהו את הדפוסים הללו אצלו ובצורה קרמאטית משהו נמשכתי אליו :) ב' - אינני חושבת שהתת מודע שלי רוצה לקבל קצת יותר את מה שהוא אוהב, אלא, אני בעצמי רוצה. במודעות בהירה לחלוטין. זה לא ממוסך זה ממש In my face, כרגע כל יום. לא התת מודע שלי מתלונן, אלא אני :) (ולעיתים הרבה), הרי זה דבר אחד להבין שדפוס מסויים הוא קלוקל ולהחליט לשנות אותו. תסכים איתי שהדרך לשינוי עד השינוי עצמו היא שונה לחלוטין (במהות שלה, במהירות שלה, בעשיה שלה) מההבנה. ג' - זה דיי סותר את עצמו מצד אחד להגיד שהבחור הוא נהדר על תקן אתגר התפתחותי אך מצד שני להגיד שבעצם אני צריכה לחזור למקורות so called... (אלא אם כן לא הבנתי אותך נכון?). יש כ"כ הרבה דברים טובים בבחור ואני אישית רוצה לראות ובעיקר בעיקר להבין באם אני יכולה להשתנות בדפוסים היותר סרוחים שלי (שהרי זה לא משנה עם מי אהיה, הבעיות שלי הן הבעיות שלי ועובדה שגם מערכות יחסים בהן הייתי עם בן זוג אשר תאם ל"מודל" ,כביכול, לא צלחו) ביחד איתו, כאשר הוא כמובן מנסה לעשות שינויים כדי להגיע לאי אילו איזונים גם כן. ולסיכום - לצערי אינני חושבת שבתחום הספציפי הזה, לפחות לכרגע, יש הרבה שנשאר בלא מודע - הלוואי והיה, זה היה מקל עליי מאוד. אכן יש אתגר ואכן יש רצון, לעיתים קטן ולעיתים גדול יותר, לברוח או לחזור אחורה אך אם אעשה זאת כרגע מה עשיתי בזה בעצם?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לא אמרתי שאת צריכה לחזור "למקורות"

תיארתי את מה שנראה לי כקונפליקט בין שני כיוונים. התת מודע יכול לרצות לחזור אחורה, אבל זה לא אומר שאת מוכרחה לציית. בטח אני לא חושב שאת צריכה לחזור לדפוס של קשר לא שיוויוני או לא בוגר או לא משנה מה, אליו את לא רוצה לחזור. ממש לא. אני בסך הכל מנסה לעזור לך למפות את המצב. בין השאר, בגל שאת כותבת באריכות. שימי לב, זו איננה ביקורת עליך. זה בסך הכל שיקוף של מצב. מילים רבות נראות לפעמים כאילו הן נסיון נורא רציני ועמוק להתמודד, והן יכולות להיות זו בזמן כן צורה של מיסוך. שוב - אני לא שופט אותך. אני אומר מה אני רואה. אם את רוצה עצה ממני, בפשטות: להרחיב את הטיפול הפרטני שלך לטיפול זוגי. בטפיול הפרטני את יכולה לנתח את הדברים מכל הכיוונים לעייפה - וזה לא בהכרח יעזור למערכת היחסים עצמה. בטיפול זוגי יש סיכוי שיקרה משהו חדש. שאלי את המטפל/ת שלך אם היא מוכנה לעבוד עם שניכם.
 

WarBitch

New member
אכן קיים קונפליקט בין שני כיוונים,

Hence, הבעיה :) ובנוגע לטיפול הזוגי, זה אכן יעשה. אגב, בטיפול הפרטני אינני מנתחת דברים לעייפה, אני מטופלת בשיטת c.b.t. - ממש לא פסיכואנליזה שמארחת את פרוייד וחבר מרעיו. אני אישית מאוד לא מתחברת לזה, אוהבת הרבה יותר מיקוד ובעיקר עשייה. אבל בלי שום קשר, טיפול זוגי אכן יעשה.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אז אם תסלחי לי על הסקרנות

על איזה נושא/עניין/מטרה את עובדת ב-CBT? [ מובן מאליו אינך חייבת לענות. אני שואל כי אולי יש שם הקשר מעניין. ]
 

WarBitch

New member
בדיוק על הנושא המדובר בשרשור.

להגיע לאיזון בין תלות לשליטה.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
הבנתי

אוקיי. אז אני את השני גרוש שלי נתתי (טיפול זוגי), ואני מבין שזה משהו שאת מתכוונת לעשות בכל מקרה - אז נותר לי רק להגיד לך שאני מאחל לך המון הצלחה!
 

nowonder

New member
מודה שלקח לי זמן

להבין מה את רוצה. יש סיכוי סביר שמדובר בהבנת הנקרא שלי, אבל יש גם סיכוי קטן שלא ברור מה את רוצה. מעצמך, מהבן זוג, מההורים שלך, מהזוגיות, מהחיים. בכל מקרה, אני אגיד לך דבר אחד. בדינמיקה בין אנשים, כשמישהו אחד לוקח אחריות, האחר מסיר אותה. תחשבי על זה ככה. שני אנשים הולכים בעיר זרה. אחד מהם לקח את המפה. מי את חושבת מנווט, מסביר, לוקח, שואל? מרוב פחד להיות תלותית הלכת עם תנועת מטוטלת עד הקיצוניות השניה, והפכת האחראית על המפה של הזוגיות והחיים. כשתלמדי לאזן בין תלות לשליטה, תמצאי את המקום של כח ועצמאות. ותראי שבן הזוג שלך (בהנחה שהוא גבר סביר ולא אידיוט גמור) מתאים את עצמו לשם.
 

אמלי12

New member
אני לא חושבת שהבעיה היא עם הבחור

מחשבות כאלו עולות הרבה פעמים לפני חתונה. אני גם כן לא כ"כ מבינה לאיזו הבנה או החלטה את מנסה להגיע? בזוגיות הרבה פעמים יחסי התלות משתנים ומתחלפים בינהם, את לא חייבת להגיע עכשיו להחלטה איך לנהל את הזוגיות שלכם, זה דבר דינאמי. שאלה- האם תלות נתפשת בעיניך כחולשה? האם זה מה שאת חוששת ממנו? האם כשאת רואה את בנזוגך חולה, חלש וזקוק לעזרתך, את מרגישה סלידה מהתלות הזו שלו ומשווה אותו לאביך, שהוא הסלע האיתן בעיניך? האם את חוששת עכשיו להיות תלויה בו, להפוך להיות כמו אמך לאחר הנישואין? אם כן, אז דבר ראשון- תזכרי שאת ובנזוגך אנשים שונים לחלוטין מההורים שלכם, את לא צריכה להיבהל מליפול לדפוסים כי נראה לי שמרוב חרדה לשחזר דפוסים ומרוב פתולוגיות שאת מחפשת בקשר שלכם ומרוב ניתוח יתר שאת עושה למצב (אולי מפני שאת מגיעה מהתחום ובגלל רמת האינטילגנציה הגבוהה שלך) - יכול להיות שאת מכניסה בעיות שלא קיימות ומנסה לתקן משהו שבכלל לא שבור.
 

seeyou

New member
מה שאת עוברת מאוד אופייני לתקופה

מוסד הנשואים כפי שההורים שלך חונכו לא מתאים יותר לדור שלך למה? להבנתי,בגלל שהבנות עברו מהפכה אבולוציונית בחשיבה והבנים לא. בכול סוג של מערכת יחסים אפילו בין לסביות מתפתחת סוג של תלות "כל פעם שיש לו מצבי רוח, או בכל פעם שהוא פחות מניע את עצמו ואני היא זו שצריכה להיות יותר "מטפלת" אני נלחצת. אני יודעת שזה נשמע מאוד מפונק, וזה באמת מפונק, אבל זה יושב לי על נקודה מאוד ראשונית שקשה לי להשתחרר ממנה" מכמה שאני מכיר לנשים יש יותר נטיה להיות "מטפלת" והגבר "מפונק" ברור שישנם גם להיפך-כול אחד לפי המזל שלו.
ברור שהבעל הוא האחראי, הסלע להשען עליו, השולט, זה שמחזיק את המושכות בידיים והאישה היא התלותית כול זה למראית עין-בפועל זה להיפך אם האישה מספיק חכמה
יוסי נ.ב ייתכן ש"בחור מקסים, מקשיב, תומך, נותן, מעניין, מסקרן, מצחיק" לא מתאים לך כבעל אלא בחור שידע להחזיק את המושעות ביד רמה ואשר ילך לאחרות להיתפנק-
 
למעלה