שלום לכולם - משתפת

[פאטושה]

שלום לכולם - משתפת

שבת שלום
זו פעם ראשונה שלי פה
לפני כחודש הזוגיות עלתה על שרטון
אך כמו שיודעים
החלק של האי שרואים בים הוא רק 1/3
יש עוד 2/3 למטה בתוך המים
ולמה אני מתכוונת , רק לפני חודש בעלי שמע ממני שאני לא מאושרת
אצלי הדברים היו הרבה הרבה לפני כן , כמעט שנה וחצי אחורה

אני בזוגיות (עם בעלי 12 שנה ומתוכם נשואים 8 שנים)
שבה מרגישה כי אני הצד שיוזם , עושה , מניע
ואילו הצד השני פשוט עייף כל הזמן
הוא לא מהסס לומר זאת וגם לא מסתיר שיכול לשבת בבית מבוקר עד אחר הצהריים בבית ולא לעשות כלום
לא אומרת כי לא עושה חלק ממטלות הבית
אבל הוא לא שותף פעיל ומלא בבית
הוא כמו שאמר לי היום מישהו , הוא כמו פועל במכולת ולא בעל מניות
צריך להגיד לו מה לעשות
אני אתן דוגמאות כדי לסבר את האוזן:
ביקש שארשום את סדר היום שיש לילדים מחזרתם לגן ועד השינה כדי שידע מה לעשות
מבקש שאני יזמין את כל התיקונים / סידורים בעוד שהוא יכול להיות בבית בחופש
יכול כל השבת לא לצאת עם הילדים לטיול כי אין לו כוח , עכשיו הילדים קצת דורשים אז אין ברירה
אבל אין לו בעיה כי הם יהיו כל היום מול מרקע הטלויזיה.

אני היום במצב בו מרגישה רוויה
ולא יכולה לשאת או להכיל יותר את ההתנהגות הזו
מרגישה כי אין לי שותף אלא ילד שלישי לגדל

מי שמכיר את הסיפור מצדיק שההתנהגות שלו לא מקובלת
אך אף אחד לא מעיז להגיד לי לפרק את התא המשפחתי
עד שהיום
חבר ותיק
אמר את הדברים בלי כחל וסרק

אני רק בת 30
כל החיים לפני
ויודעת כי השינוי שרוצה שיחול בבעלי לא ישים, הוא לא יהיה מסוגל להיות אדם אחר ממה שהוא היום
אך מכל הסיפור הזה אני יוצאת הרעה
והוא מאשים אותי בפירוק והרס המשפחה

יודעים מה,
לא איכפת לי
יש בי אדישות ואולי גם השלמה עם זה שלא רוצה גבר כזה לצידי
שגם אם ייקח את חפציו
אני לא יעמוד בדלת כדי לעצור אותו
ויחד עם זאת
זה לא פשוט
המחשבות כל הזמן רצות בראש

זהו
רציתי לשתף
שתהיה שבת קסומה ונפלאה לכולם

פאטושה

 

[Dark Muse]

את אוהבת אותו?

חשבת על אופציה של ללכת לטיפול זוגי? לפעמים בן אדם צריך לשמוע מגורם שלישי שהוא מפרק את המשפחה שלו במעשיו. אם הוא אוהב אותך ואת ילדיו והתא המשפחתי חשוב לו, אז הוא צריך ניעור כדי להבין שהוא צריך לקחת אחריות.

אני חושב שאם את מאמינה במשפחה הזו ואוהבת אותו אז את צריכה לנסות להילחם ולמצוא פתרון שהכי טוב זה ללכת ליעוץ זוגי. מקסימום אם יסרב ומקסימום אם הוא לא יגיע למקום שאליו את שואפת (שזה שיוויון בנטל המשפחתי), אז תוכלי להגיד נסיתי הכל ולהיות שלמה עם זה לגמרי.

זו דעתי הצנועה לפחות.

 

[סטנגה Joe]

Rock the boat

או בעברית, לנענע את הסירה.
את נמצאת במקום לא טוב מול בעלך.
לא בטוח שניסית לפתור את העניין מולו לבד או בעזרת ייעוץ.
אם כן ניסית אולי הגיע הזמן לנענע את הסירה.
אמרי לו שאם דברים לא משתנים את מפרקת את החבילה.
את מסוגלת?
רק דבר אחד מאוד חשוב. אם את אומרת - התכווני!
אחרת זה חסר טעם ...

 

[אייבורי]

בהצלחה

את בדרך להיות גרושה מאושרת

 

[cherryblossom3]

הוא סובל מדכאון?

האדישות שלו נשמעת כמו דיכאון
הוא תמיד היה ככה?
מצטרפת להמלצה לטיפול זוגי או שילך לבד לפסיכולוג/פסיכיאטר

 

[seeyou]

הסיפור חוזר על עצמו בגירסה חדש

נשים בגיל 30 עם ילדים או בלי ועם כמה שנות ותק בנשואים מתחילות להבין שזה לא מה שהן חלמו(בצדק)

לדעתי,את מתארת סוג של בעל "רגיל" ביותר

את צודקת שכל החיים לפניך ומגיע לך טוב יותר

במציאות הדברים לא כול כך מסתדרים כפי שחולמים או מתכננים.

אני בדעה שמפרקים את החבילה אם רע ממש=בלתי ניסבל אך לא בגלל שחבר ותיק נתן דחיפה

שלא תחשבי שבזוגיות חדשה לא תעשי אותם הדברים שעשית עד היום( שיוזם , עושה , מניע...) והצד השני יתנהג גמו הקודם

ברור שכול התמונה הזאת תופיע אחרי כמה שבועות של סקס מסביב לשעון

"רק לפני חודש בעלי שמע ממני שאני לא מאושרת"

לערכתי יקח פחות זמן מ12 שנות הכרות עם הבעל להבין שאת עדיין לא מאושרת.


אושר בא מתוכינו ולא קשור באחרים



יוסי

 

[מפלצת או ילדה]

90% מהתסכול שלך

מול בעל פאסיבי תלוי בך ולא בו. מראש לא בחרת לך בעל דומיננטי שיוזם וקובע. למה? כי זה כנראה יותר הסתדר עם הצרכים שלך - לשלוט על מרכיבי הקשר, לקבוע סדר יום משפחתי באופן בלעדי שיהיה לרוחך, להיות מובילה, להיות חזקה וכו'. כל זה בא בעסקת חבילה עם בעל שטיח מנוהל, שרוצה שיניחו לו או שיגידו לו מה לעשות, שמקטין ראש לגודל כרוב ניצנים ובדיפולט לא רואה שום צורך לבזבז אנרגיה נוספת על מה שאת במילא תעשי כי את יותר טובה. ולכן, מקרה שלך הוא מקרה מובהק של כשל ניהולי, שלך. אם יש לך בעל מנוהל שמוכן לעשות מה שאומרים לו, וגם עושה את זה אזי זה ההבאג שלך לא לנהל את זה בתבונה ולטובת המשק. יש נשים ששנים לוקח להם להגיע למצב המופלא הזה. מרבית הגברים גם מקטינים ראש וגם נלחמים לא לעשות

. וגברים המופלאים שכן עושים? - הם הולכים עם הנשים המופלאות שלא רואות מקום לגנון, ועסוקות בחייהן המרתקים ולא בגרבים הסרוחים <זה לא נקרא כמו המקרה אצלך>.

את לא מאושרת מזה שנאלצת להיות מנהיגת המשפחה? צריכה גבר שיהיה נוכח? קחי בחשבון שזה יגיע עם 'ברכה, תכיני לי סנדוויץ'. כלומר כל מה שאת עושה היום במילא מתוך תחושה שאת מגדלת ילד נוסף תעשי הפעם מתוך תחושה שאת מלצרית במשבעת דרכים. גברים נלחמים בקשר להישאר המטופלים של האישה <אם הבית>. זוהי נקודת מוצא. התפקיד שלך הוא או בהינתן כישורי אסרטיביות ועמוד שדרה לשלוח אותם לעצמאות <יש לזה מחירים של אבדן שליטה והתחשבות בדעתו וכו' וכו'>, או מציאת דרכים לתפעל את הינוקא בדרכי שלום. אל תטעי לחשוב שבמשא ומתן עם גבר אחר, כשאת מטופלת בילדים של גבר אחר <פאסיבי> יהיו לך מולו יותר קלפים להביא אותו למצב יותר פעיל <במובן התפקודי>. נהפוכו. יהיו עוד פחות.

אם את לא מרגישה מאושרת, האושר שלך כנראה תלוי בתחושת ההצלחה להניע את הגבר שלך למלא את התפקיד המיועד לו בפנטזיה. זה קורה להרבה מאוד נשים שחוות כאבי גדילה מסוג זה. אם את רוצה להיות מאושרת, תצטרכי לבחון מחדש את הפנטזיות ואת המטרות שלך בקשר. וגם קצת לצאת מניתוחים אותו וכמה הוא לא בסדר, ולהתמקד באיך את תורמת ומנציחה את המצב שבו את תקועה.

 

[מריוס זכריה]

על משמעות החיים (

חפירה לפניך)

אנשים מתחלקים לכאלו ששואלים את עצמם על משמעות החיים (הפרטיים שלהם), וכאלו שלא.
אלו ששואלים - נעזוב אותם כרגע. נתעסק באלו שלא.

אז אלו שלא, למה הם לא שואלים? מכיוון שבתוכם הם יודעים את התשובה. יש להם משמעות לחיים.

איזו משמעות יש להם? לכל אחד יש תשובה אחרת.
אצל אחד זה להתעשר.
אצל אחד זה קשור לאלוהים.
אצל אחד זה קשור לזיונים (ואולי הוא יגיד שאין בכלל משמעות, אבל בפועל, יש לו).
אצל אחד זה להיות ראשון.
ויש הרבה כאלה שאצלם המשמעות היא במשפחה. בזוגיות, בילדים. זה מה שחשוב.

רגע, אז יש משמעות לחיים או שאין? ואיך זה שלכל אחד יש משמעות אחרת?

אז לפי דעתי, אין משמעות מוחלטת, לא כללית ולא פרטית. כל אחד בוחר לעצמו סיפור, ביודעים או שלא ביודעין. אבל סיפור יש.

אבל גם כשהוא בוחר, ומרגיש שזו המשמעות, עדיין הוא טועה. אין באמת משמעות אמיתית, במובן זה שמה שהוא עושה עונה על שאלות החיים, מספק אותו, ובכלל מסדר הכל.

ולכן סופו של כל סיפור להתפוצץ. ואז מה יקרה? יקרה (בסופו של דבר) אחד מהשניים:
או שהאדם יתחיל באמת לחפש את המשמעות (ואז הוא יוצא מקבוצת הדיון שלנו)
או שהוא ימצא משמעות אחרת.

וחוזר חלילה.

---

עכשיו נחזור אליך.

לך יש משמעות לחיים: הזוגיות והמשפחה. אלא מה? את לא מרוצה. אז מי אשם? לא הסיפור שאת מספרת לעצמך, שכביכול צריך להיות ככה וככה, ובעלך אמור לתרום את חלקו ככה וככה. לא. מי שאשם זה כמובן בעלך. כי הסיפור שלך על משמעות חייך הוא נכון בעיניך באופן מוחלט, אז מה נשאר? נכון: הוא אשם.

ומה המציאות באמת? שהטעות היא בתפישת משמעות החיים, ובעיקר בתפישה כאילו שהם נכונים באופן מוחלט.

ולכן מה אני מציע לך? שתעברי לקבוצה שלא דנים בה כאן, של אלו שמחפשים משמעות.
מה היתרון שמה? היתרון שמה הוא שלפחות שם לא חיים באשליה שאנחנו יודעים את משמעות החיים.

---

ומה אני מציע לך באופו מעשי? שתפסיקי לראות בבעלך את האשם בחוסרים שבחייך, ותתחילי לבחון אותם מחדש, כשהשאלה המובילה היא: מה אני צריכה לעשות.

ואין לי בעיה אם תחליטי שמה שאת צריכה לעשות זה להתגרש. אני רק לא בטוח שזו תהיה המסקנה. בכל אופן, מה שהיא לא תהיה, את תתקדמי בחיים, ולא תישארי תקועה במקום של המסכנה חסרת האונים שנפלה על בעל שלא עומד בציפיות.

---

תודה לכל מי שצלח את החפירה.

שבת שלום!

 

[מ י ס ט ר גונס]

אהבתי את התשובה שלך

 

[קארניו]

יודעת מה? ועוד איך אכפת לך !

ובאת לכאן כי את נואשת ולא באמת רוצה להתגרש ובעצם די השלמת שהוא כזה רק שאינך יודעת מה את צריכה
לעשות כדי שאת תשתני ומכאן נובע התסכול שלך .

את לא זקוקה לאישורים מהחברים הקרובים שלך או מאנשים זרים שהצדק איתך והמוצא האחרון הוא רק גירושין .
את צריכה להבין שאת זו שחייבת להשתנות ואז תגלי שגם בעל סורר, עצלן ומעצבן אפשר לאלף אבל רק בתנאי שאת אוהבת אותו כי אם לא אז עדיף שתשחררי אותו ואותך מהגהינום שיצרתם.

ומאחר שאני מאמינה שאת מעוניינת לשמר ולשמור את הזוגיות ולא לפרק אותה אז כשלב ראשון אני ממליצה לך לקרוא מחר
את הספר המקסים : מה לימד אותי שמו הלוויתן , על החיים , אהבה ונישואין / איימי סאתרלנד (הוצאת מטר)
ובמקביל הייתי שוקלת יעוץ/טיפול פרטני קצר בשבילך כדי שתלמדי להרפות מהלחץ וללמוד להפעיל בדרך נבונה את בעלך .

 

[רוח ירוקה]

ספר נחמד מאוד

 

[יסמין1983]

על מה הספר?

 

[lital10000]

אני צריכה להגיב, כי לא שמעתי דעה דומה לשלי

כאן, בנתיים...

1. אני מבינה את מה שאת אומרת. לדעתי, גברים הם הרבה פעמים פאסיביים בבית במידה מסויימת.

2. לכו לייעוץ זוגי. אני מקווה שהוא מבין שזה גם תפקידו להילחם על הקשר.

3. ייתכן שבגלל שהוא איתך כל כך הרבה שנים, ולא חווה שברון לב וצורך אמיתי להתבגר, הוא לא בוגר, ואת באמת צריכה לגדל ילד נוסף. גברים ילדותיים בצורות אחרות מנשים, ונראה שככה הגבר שלך ילדותי.

4. את צודקת: כל החיים אכן לפניך. את עדיין צעירה ויפה. אבל לפרק משפחה זאת החלטה קשה, אני מניחה. צריך לחשוב טוב אם אין מוצא, והרבה תלוי בכמה הוא ישתף פעולה. אני מכירה כמה גרושות מאושרות, כך שזאת גם אופציה.

 

[Loliath]

היא בת 30 עם ילדים

זה יהיה צעד מאוד לא חכם בשבילה להיות גרושה+ בת 30

אני מכיר כמה נכים מאושרים, כך שזאת גם אופציה.

 

[DidiEyes]

להיות בת 40+ עם ילדים לא יטיב עימה עוד פחות

 

[DidiEyes]

-->להשמיט "לא"

 

[DidiEyes]

1+2+3

אבל לא מסכים עם 4. אני לא מכיר הרבה גרושות מאושרות, אבל אלה שכן מזכירות לי את מפרסמת הפוסט.
אני לא מתימר באמת לקלוט בן אדם מעמוד אחד של דברים שהוא מעיד על עצמו, ובכל זאת.

 

[פאטושה]

קראתי את התגובות של כולכם

והאמת לא התחברתי לאף תשובה
אבל הייתה לנו שיחה אתמול בלילה כמה שעות אחרי שכתבתי
וכל הקלפים היו על השולחן
היום קמנו לבוקר אחר
מקווה כי ההבטחות יחזיקו מעמד
מניסיון העבר הן לא החזיקו....

תודה לכל המגיבים
שבוע טוב

 

[I C E M A N 7]

עייפות החומר

פשוט המקרה שלך שהוא קלישאת "האישה שהתעוררה לאחר שהילדים נגמלו מהינקות וגילתה שהיא לא יותר מאימא ומפילה את זה על בעלה בעידודו של חבר ותיק ושאפתן" כבר יצאה לכולם מהחורים.
אם היית מספקת איזשהו נתון מקורי, התגובות היו הרבה יותר מושקעות.

בכל מקרה, המשך סחיטה נעימה.

 

[lital10000]

גם קלישאת הגברים המבוגרים הגרושים שונאי הנשים

שבאים לייעץ פה (כי להם נורא טוב בחיים הממורמרים שלהם) יצאה לנו מהחורים.

מי אמר שאין לה קריירה? -דווקא לא משתמע מדבריה. להיפך. אם היא היתה רק אמא, זמנה היה יקר פחות.