שלום לכולם מאלמנה

מלאור1

New member
שלום לך

הייתי יותר שמחה להכיר אותך בנסיבות אחרות, אבל בהחלט יש לך מקום פה וכולנו שמחות כשיש מצטרפות חדשות . אני אלמנה מספר חדשים ולא רואה איך אפשר לחיות בעתיד בלי להיות בזוג, כרגע זה מאד קשה , אבל אני אופטימית ומקווה למצוא אהבה חדשה.
 

meshi4

New member
מלאור....

בלי אופטימיות אנא היינו באים. זוכרת את התחושה הקשה של ההלם של הלבד.אני חושבת שהסביבה לא הבינה באמת באמת מה זה הלבד הזה.אבל ......מסתגלים לזה. מאחלת לך למצוא את האהבה החדשה. יום טוב לכולם
 

meshi4

New member
שלום לך

מקום כפי שאת רואה יש לכל אחד שנסיבות הגורל לצערנו מתאימות לו לכאן. שמרגיש ורוצה לשתף להקשיב ולהשתתף.
 

עדנה14

New member
אלמנות, אלמנות, אלמנות, לצערנו

החלק הארי שביננו הוא אלמנות, וזה מה יש, אומרים, צרת רבים חצי נחמה, אך אומרים גם צרת רבים נחמת שוטים, כי באמת החשוב איך אנחנו מתמודדות עם הסיפור העצוב הזה. אני למשל כל הזמן לומדת, הולכת לכל מיני חוגים, סדנאות, וכמובן תחזוקת הגוף, בפלדנקרייז. ותאמינו לי אין לי הרבה זמן , גמרתי השבוע שעבר, סדנה של חשיבה חיובית, מאוד מעניין, ולא פשוט ליישם. אבל חשוב מאוד להשתתף בזה. ועתה אומר לכם משהו על חנוכה שבה אנו נמצאים כעת.מדוע אנחנו מדליקים נרות על פתח הבית או על אדן החלון,האם אין דרך לפרסם את הנס בהדלקת חנוכיה מהודרת בכיכר העיר, או במסע פרסום מתוקשר? כי הדלקה הזו באה לפרסם גם את נס הבית היהודי, נכון, אנו מפרסמים את נס פך השמן ואת הנצחון במלחמה, אך בעיקר אנו מבקשים לפרסם את המוצר שניצח וה"מוצר" הזה הוא הבית היהודי, המשפחה היהודית. היוונים לא יכלו לקבל את העובדה שיש עם שתרבותו מלמדת או תו כיצד לצקת לתוך חיי היומיום הפשוטים שלו תכן ערכי של מוסר וצדק, היוונים ביקשו לכבות את האורות הללו, העולים מתוך כל בית ישראל, את האורות הללו נמשיך אנו להעלות בבתינו ובמשפחותינו, בחג האורים הזה ובכל עת. עדנה נ.ב. כל מי שיש לה משהו מעניין לשתף אותנו או דברים עם מוסר השכל, או כל דבר אחר, בכייף
 

meshi4

New member
עדנה.....את צודקת

"ברגע" אחד החיים משתנים לגמרי ונאלצים להתמודד עם שינויים כאלה גדולים. זוכרת כמה היה קשה לי ללכת לאירועים.כמה היה מוזר וקשה לי להיכנס לבד לאולם. המוטו שלי מהתחלה היה :אני לא נותנת לעצמי לשקוע בשום אופן.לא זקוקה לרחמים ולא מרגישה עצמי מסכנה.אבל......כל התהליך של ההחלמה הנפשית ארכה זמן ביחוד מול תחושת הכאב האיומה.כלפי חוץ נראיתי מצוין אבל בלב פנימה הרגשתי רע. גם אני הלכתי לחוגים בכדי שתהיה לי סיבה ומוטיבציה לצאת מהבית
 

meshi4

New member
עדנה..לאיזה חוגים

את הולכת ? ומה זה :פלדנקרייז. אגב.....דרך הפורומים והתוודעות לכל מיני נושאים הגעתי במקריות לנושא "אימון אישי" ומשם מצאתי את עצמי מגשימה חלום של שנים שלא האמנתי שאי פעם יתבצע.שיפצתי את הבית.עד היום אני נדהמת איך מילה קטנה ודחיפה קלה הובילו אותי לפעול בעצמי ,לתכנן ולדאוג לבעלי מקצוע .והכי חשוב ומדהים מבחינתי....איך עברתי את חודש השיפוץ ללא לחץ ועם המון סיפוק. זה המוסר השכל שלי:תאמין בכוחות של עצמך ותצליח להגשים את מטרותיך המון אופטימיות לכולנו.
 

עדנה14

New member
משי, ברגע שאתה מאמין בעצמך

עשית את חצי הדרך, פלדנקרייז זו התעמלות על מזרן, שמאוד לא מסיבית, אבל עובדת על כל שריר פנימי, ואת מרגישה איך ע"י התרגיל את מגיעה פנימה עמוק בגוף, ובלי אגריסיביות. אני מאוד ממליצה, אם תשמעי בסבביתך על החוג הנ"ל, שווה לך להיכנס לשיעור אחד, על מנת להכיר, בדרך כלל לא לוקחים כסף על שעור ראשון, את פשוט אומרת שאת רוצה להכיר את זה, ולראות אם זה מתאים לך. לגבי שאר החוגים, אני לומדת 3 פעמים בשבוע אנגלית וצרפתית, גמרתי כעת סדנה חשיבה חיובית, וכנראה שאמשיך, הולכת הרבה להרצאות, ופשוט מסתכלת בלוח מודעות על כל מיני דברים מעניינים ומצטרפת. הולכת מידי פעם לריקודי עם, עד כמה שאני יכולה ושזה לא מתנגש לי בשעורים האחרים, או במשהו אחר. כל טוב, עדנה
 

meshi4

New member
בקשר ל "פלדנקרייז"

הנה למדתי עוד מושג
.חברתי מתעמלת בסוג כזה של התעמלות--רק שהיא כינתה זאת התעמלות מיוחדת שמחזקת את העצמות [ביחוד טובה כשיש בריחת סידן]אולי הכוונה לחוג הזה.יופי של חוגים מעניינים את הולכת. אני התמקדתי בעיקר בריקודי עם--זה נהדר לגוף ולנפש.הערב מסיבת חנוכה בחוג שלי.
 
למעלה