שלום לכולם יש לי שאלה

[darksky]

שלום לכולם יש לי שאלה

ראיתי את השם "הפרעות קשה ולמידה" והחלטתי לאגור קצת אומץ ולשאול שאלה כנה ולקוות לתשובה שאני אדע אוולי מה לעשות. אני לומדת בתיכון ומאז ומעולם אמרו עלי שאני היפראקטיבית אבל זה לא בדק מבחינה מקצועית או משו.. אני לא מסוגלת לשבת בכיתה עם עוד תלמידים בעיקר כשיש הרבה תלמידים זה משגע אותי זה מסיח את דעתי ואני נלחצת אני גם קלסטרופובית..המחשבות לוקחות אותי למקום אחר ואני פשוט לא לומדת.. אני מסוגלת להתרכז דווקא מעולה כשהנושא מענין אותי מאוד אבל רק בתנאים מסויימים. אם לפני השיעור אני עושה עם עצמי תרגילים ודברים כאלה אני לפעמים מצליחה להתרכז אבל זה ממש מתיש וקשה! בשיעור אני מסוגלת להתמקד במשו אבל משו לא קשור לדוגמא בנקודה בקיר או בלכתוב מילים של שיר ואם ידברו אלי ספק אם אני אשמע. וכשאני עם הרבה תלמידים בכיתה אני מרגישה נחנקת. מאז ומעולם לא הסתדרתי בכיתה תמיד אני יושבת בבית עם ספר ואם אני מרוכזת אני מסוגלת ללמוד חומר של חודשיים בשעתיים..אם לא גם שנה שלמה לא תעזור. בקיצור כבר שנה וחצי אני לא נמצאת בכיתה אני מטיילת בחוץת בזמן שיעורים וזה עולה לי ביוקר בציונים. רק רציתי לדעת מה זה או מה ניתן לעשות עם זה..? אשמח אם תוכלו לענות וסליחה על ההטרדה.

 

[דליה לוי]

שלום לך שמיים חשוכים../images/Emo41.gif

באיזה כיתה את? נראה שאת מתארת דברים רבים והתנהגויות המתאימות לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז א ב ל זאת ניתן לקבוע רק באמצעות אבחון מסודר! מה קורה עם המחנכת וההורים? האם הם מודעים לקשיים שהעלית? חבל שילדה נבונה - כמו שעולה ממה שכתבת - לא תמצה את יכולותיה בבית הספר, אין דבר יותר חשוב מהשכלה וזאת כדי שיהיה לך עתיד טוב ! פני ליועצת בית הספר, להורים או למחנכת ובקשי עזרה! בהצלחה!

 

[darksky]

דליה.

אני בכיתה י´.. המחנכת רואה בי סתם מישהיש לא טורחת לתקשר איתה ויוצאת משיעורים ההורים לא יודעים על כל זה תודה..בכל מקהר

 

[אשלונית]

וווווואאאאאאוו

איך את מזכירה לי אותי בכיתה י´ לפני שנתיים. המורה שלי טענה שאני מרחפת ולא מקשיבה לה יושבת בסוף הכיתה מתעסקת בדברים אחרים, טענה שדברים אחרים מעסיקים אותי והשעור שלה לא מעניין אותי ובלה בלה בלה ידעה לשים אותי כאשמה יפה מאוד! שנה אחריזה, אחרי שביא´ היתה לי ירידה דרסטית בציונים כי כבר היה לי קשה מדי, בי´ זה היה בעיקר רק במקצוע אחד, המורה הזו שלימדה אותי מקצוע אחר, די התנצלה במילים כאלה ואחרות. כמה שזה לא משנה ההתנצלות שלה, תאמיני לי את לא עצלנית, ואל תאמיני לשום מילה שלה! פני ליועצת ולהורים ובהחלט תבדקי את הנושא. ישנם דרכים לטיפול שבהחלט יקלו עליך להתרכז בכיתה! ולא תצטרכי לטייל יותר. גם לציונים שלך זה יעזור, וגם לשבת בבית וללמוד, מה שאצלי לדוגמה היה קשה מאוד מאוד!. אל תזלזלי בנושא! וכדאי גם למהר כדי שתוכלי ל"הציל" את הבגרויות של השנה! אם אתם עושים כמו אצלנו - אז זה בין היתר לשון.ולשון צריך לתרגל ולתרגל שעות על התחת. אם תתאבחני, ותטופלי אני חושבת שיהייה לך יותר קל. אש.

 

[darksky]

אז הנה הבעיה..

אני לא רוצה לערב בזה את ההורים..

 

[אפרת@הבית]

שלום לך וברוכה הבאה!../images/Emo39.gif

קודם כל שתדעי שאת לא מטרידה אף אחד בכלל! דבר שני - בגלל גילך הצעיר, לצערי לא תוכלילפנות לשום גורם (כולל יועצת בית הספר) בלי שהמידע יעבור להורים, כי על פי החוק הם האחראים עלייך ועל רווחתך. שנית, הייתי רוצה שתסבירי למה את לא רוצה לערב את הוריך ואולי נוכל לגבש רעיון שיעזור לך לערב אותם בתחושותיך ולהושיט לך יד עוזרת. אנא ספרי לי מה קורה, כדי שנוכל לעזור לך. אפרת

 

[darksky]

שלום..ותודה על הקבלת פנים

הממ אני לא חושבת שיש פה מה לעזור כבר פניתי אליכם בתקווה שאני אוכל לטפל בבעיה בעצמי אולי עם איזה רעיון שלכם או פירוש למצב או..לא יודעת. הרעיון הוא שההורים שלי לא יקבלו את זה שיש לי בעיה כלשהי מבחינתם זה..לא יודעת שטויות או משו כזה.. כי יש לי יכולת לימודית אנמי משערת משנים קודמות אבל בשנה וחצי האחרונות חלה התדרדרות שלא פוסקת, אני פשוט סובלת מללכת לבי"ס עכשיו הסתיימו שבועיים שלא הייתי בבי"ס! כביכול ממחלה..כשאני שם אני חוטפת כל מני "אלרגיות" או התקפות שגם הרופאים אומרים שהם תוצאות של מצב נפשי אני פשוט מקבלת סלידה מהמקום הזה.. והבי,ס שלי נחשב מאוד פתוח!! שנה הבאה אני עוברת לתיכון אחר לצערי חובה..שהוא תיכון רגיל לכל דבר ושם אני פשוט לא אחזיק מעמד זה ברור לי.. אני בקושי מחזיקה מעמד פה. ההורים שיל לא מקבלים את הקטע הזה, זה ענין מורכב אני די בדיכאון והם לא יודעים על זה בכלל וזה מצטרף לזה שאני לא בשיעורים וכשאני בשיעורים אני מעופפת לחלוטין בעולם שלי או שאני עסוקה במשו אחר את החומר אני לומדת לבד והציונים בד"כ טובים.. בקיצור לשאלתך אני לא רוצה שההורים ידעו כי הם לא מאמינים לכל הקטע הזה זה לא בראש שלהם ואני גם לא רוצה לערב אותם ולהדאיג..חייבת למצוא לזה פיתרון כי זה מחריף. תודה מראש.

 

[אפרת@הבית]

למה, למה לא לספר על הקושי?

גם את יודעת שהם לא מאמינים לדברים האלה, למה לא לבוא ולחשוף בפניהם את הקשיים? הרי את יודעת מה דעתם אז זה לא ישנה לכאן או לכאן, אבל חשוב שתשתפי אותם בתחושות שלך, גם אם הם יחליטו שלא לעשות עם זה צעדים נוספים. בכל מקרה, אני ממליצה לך לקרוא במאגר המאמרים שלנו את הטיפים להתארגנות בבית הספר, ולהתסכל על השרשור שבו נתנו טיפים ל-SOULBIRD איך להתארגן עם חומר לימודי. בינתיים מה שאני יכולה להציע לך אלה שיטות התרגעות, מצאי דרך לעשות "הפסקה" בסדר היום, 20 דקות לשכב ולעצום עיניים, ולחשוב על דברים חיוביים (הבת שלי חושבת על שדה פרחים עם ציפורים וקשת בענן), אל תירדמי, פשוט נסי לתאר לעצמך את הדברים האלה עד לפרטים הקטנים. יכול להיות שגם חוג ספורט או סדנת אמנות יוכלו לתת לך מקום לפריקת המתח, אבל בתור התחלה זה הדבר החושב ביותר שאת צריכה לעשות בעיקר בגלל הנטיה לאגור מתחים כמו שאת מתארת. ספרי לי מה החלטת לעשות עם ההורים. אפרת

 

[darksky]

אפרת.. אם זה בסדר אני אגיב..

הענין מורכב..ההורים שלי לא ממש מתים עלי.. עד עכשיו הסתדרתי כי היתה לי מחנכת מדהימה שידעה שדברים מפריעים לי ושאם אני לוקחת את החומר של הכיתה ולומדת בחוץ אני מספיקה הכל ויותר.. אבל היא עזבה ת´בי"ס ושאר המורים לא בראש וגם לא בראש שלי לספר לכל אחד ת´בעיות שלי נראה לי די..מיותר.. לספר להורים שלי יגרום לבעיות הם סתם ירדו עלי זה ברור לי..מניסיון של דברים דומים בעבר אני גם ככה מטלה בשבילם. ו-זהו שאת צודקת מה שנותר לי הוא הדברים האלה הבעיה היא שבשיעורים עצמם אני נגררת לזה לגמרי כשאני מרגישה נחנקת אני מעדיפה להיבלע בבהיה בקיר לדוגמא.. אבל לפני שבוע וחצי היו לי 4 מבחנים באותו יום (מבחנים שנעשו לי במיוחד כי לא באתי למועד א´ וב´) וישבתי לבד מחוץ לכיתה..חצי שעה נרגעתי ובחצי השעה הנותרת סיימתי את המבחן.

 

[darksky]

ו..רציתי להוסיף משו חשוב

שהתפתח לאחרונה ולא היה מעולם כל התופעות לוואי האלו.. אני לא עושה מבחנים. אני נלחצת מ-א-ו-ד- גם כשאני יודעת את החומר ואני מתחילה להרגיש נחנקת ושוב הכל נסגר עלי ולרעוד כל מני דברים חולניים שאני לא יודעת מה יש לי..זה מעולם לא היה! די בלאגן..אני לא עושה מבחנים ולא נכנסת לכיתה זה כאילו כואב לי שם בפנים אני מרגישה כלואה ונחנקת.. אם אני יוצאת לאויר הצח (בעיקר עכשיו בחורך כיש אויר טוב) ורצה קצת ויושבת ונרגעת מתחת לאיזה עץ יש לי סיכוי לשבת בשיעור איזה עשרים דקות בשקט. אוף מה עושים עם הדפיקות הזאת שלי?

 

[no-a-m]

אל תוותרי על האור שבקצה המנהרה

אני רוצה להודות לך על ההעזה ועל הפתיחות לשתף את הפורום בחוויות, רגשות ומחשבות שלך. את גם מתארת את ההתלבטויות, הספקות והחשוב מכל שאת ראויה להרבה מאוד שבחים על כך זה שאת פונה ומבקשת עזרה, כל הכבוד לך. אני רוצה לספר לך שאני מטפלת בנערים ונערות רבים החווים קשיים דומים לשלך. כך שראשית חשוב שתדעי שיש עוד חברה בגילך הסובלים מבעיות דומות, מה שמקשה עליך הוא שאת לבדך בסיפור, את פונה לעזרה של אנשים אנונימים ורחוקים. נכון שלעיתים קל יותר לפנות בבקשת העזרה אלא שלנו מרחוק אין אפשרות להגיש את העזרה המתאימה לך ביותר, אנחנו יכולים לעודד, לתמוך לספר לך שיש עוד חברה עם סיפור דומה, אולי לתת לך כמה עצות כמו לפנות להורים, למורים ואולי לשתף חברה קרובה אולי אפילו לפנות לרופא המשפחה באחד הביקורים שלך כפי שאת מספרת את נוטה "לחלות" ולספר לו מה באמת באמת מציק לך ואולי הוא יוכל לעזור לך למצוא את הדרך להורייך. אני רוצה לעודד אותך ולאמר לך שיש הרבה מאוד אפשרויות לעזור ולטפל בקושי שלך וחשוב מאוד שתדעי שהמצב שבו את נמצאת אינו חייב להישמך כך, וכפי שהתרשמתי ממך חשוב לך לשנות ולשפר. חשוב לי שתדעי שאת אינך "דפוקה" בינתיים עצה ממני למה שיכול לעזור לך לעבור רגעים קשיים,תערכי לעצמך רשימה של כל הדברים הנהדרים והמיוחדים שיש בך ושאת עושה אני יכולה לאמר לך שמצאתי בך המון דברים נהדרים ואני בכלל לא מכירה אותך. את רגישה ואמיצה מתחשבת כנה ובטח שיש עוד המון המון. אני מאמינה שתמצאי את הדרך להורייך וביחד תמצאו את הפתרון המתאים לך המון בהצלחה

 

[darksky]

..תודה לך

כן אני באמת רוצה לשנות כי בכל זאת בגרויות את יודעת ואני לא רוצה לאכזב לגמרי את ההורים ועוד מעט ברור לי ששמים עלי מעקב בבית ספר ואני לא רוצה לגרור תשומתלב מיותרת.. אני פשוט די אובדת עצות בנושא.. כי ההורים כיעסו הרבה יותר אם זה יגיע אליהם ממישהו אחר יגידו לי שהייתי צריכה לפנות אליהם אם יש בעיה אבל אם אני אפנה יגידו שאני סתם מבלבלת ת´שכל ומחפשת בעיות.. זה גורר אחריו כל כך הרבה בעיות..חבריי בכיתה חושבים שאני מחשיבה את עצמי לשונה ולבעלת יחס מיוחד כי אני מצליחה לתמרן את המורים ככה שאני לא אכנס לשיעורים והם יודעים שמבחינתי אני דפוקה אבל..הם חושבים שאני סתם עצלנית ולא בראש שלי ללמוד וזה לא נכון! אין לי בעיה להתמודד לבד..אני רגילה רק שהפעם אני אובדת עצות בנושא ודי מרימה ידיים כי כבר אין פיתרון באופק תאמיני לי לפני שפניתי לפה ישבתי בבית בעת המחלה וקראתי וקראתי וקראתי וניסיתי.. חבל \:

 

[darksky]

נ.ב.

אני חושבת שהרבה מזה הוא מסלידה .. פשוט דחייה מ"מוסד" מהקטע הזה שצריך לבוא כל יום לאותה שיגרה עם אותם אנשים ולשבת 40 איש בכיתה ולהקשיב לבן אדם שמדבר אותו דבר כבר 20 שנה ו.. לא יודעת אני באמת מעדיפה לקרוא ספר לכתוב שיר לשמוע שיר או לשכב בטבע. כל הקטע הזה של מוסד ותפקידים עושה לי רע פשוט רע רוצה להגיד לי שזה נורמלי???!!

 

[דליה.ד]

זה ממש נורמלי../images/Emo66.gif

קטנטונת! את בגיל ההתבגרות זוכרת?.. לכן מה שאת מתארת כל כך אופייני. גם לי יש ילדה בדיוק בגילך בכיתה י´, כזאת קופצנית, רוח סערה ממש מסתובבת בשיעורים, יוצאת החוצה באמצע השיעורים ובבחינות בכי ולחץ אטומיים. כשנודע לנו - לא כעסנו אלא התגייסנו לעזרתה! לקחנו אותה לאבחון, רשמנו אותה לחוג ספורט לפריקת אנרגיה, היינו אצל היועצת והיא קיבלה הארכת זמן במבחנים. עכשיו היא לומדת בכיתת מב"ר והיא באמת מצליחה מאוד יפה. עכשיו התפקיד שלך הוא לגייס עזרה איפה שאת יכולה, אולי חברה טובה (מבוגרת) או דודה, או אפילו סבתא, שכנה, מורה מהילדות כל דמות שתוכל לסייע לך כדי לפנות להורים ולמחנכת ולדאוג לכך שיפעלו למענך. עכשיו את בדיוק רגע לפני שאת מאחרת את הרכבת... אנחנו איתך בכל מקרה! ואת מתבטאת נהדר בכתב! לא כל מתבגר יכול כך לבטא את רגשותיו!

 

[darksky]

קטנטונת..מודה באשמה

חי חי וואלה איך שכחתי את המושג הדביק המגעיל והנדוש גיל ההתבגרות נו טוב אם את אומרת.. אוף אני ממש מקווה שאני אצליח בינתיים אני עסוקה במיגרנה לא נורמלית והקאתי פעמיים רק מלדעת שיש מחר בי"ס אוף פויה

 

[darksky]

הממ לכולכם!

תודה רבה על הכל לקח לי הרבה זמן לכתוב כאן ולא ממש ציפתי להיענות שכזאת אני מודה לכם.. וברשותכם אשאר לעקוב פה אחרי הדברים זה מענין וגם די נוגע לי בינתיים לא נותרו לי אצבעות מהכיסרום כי מחר יש בי"ס )))))): יום טוב לכולכם שבוע טוב.. ותודה

 

[אפרת@הבית]

יקירתי המתוקה!!

כתבו לך פה תשובות נהדרות, ואני חושבת על דבר נוסף, בבתי הספר בדרך כלל קיימת מורה שעברה קורס לאבחון בשיטת ניצ"ן. נסי לפנות ליועצת ולבקש ממנה אבחון דרך מערכת בית הספר, אני יודעת שזה קיים כי גיסי עבר תהליך דומה. את תוצאות האבחון יקבלו גם הוריך מבית הספר, וכך ההודעה תבוא מבית הספר ולא ממך - במקביל - בבית הספר יהיה תעוד על הבעיה ויוכלו לעזור לך באופן רשמי (הקלות במבחנים למשל). התחזקי חמודה, את בחורה מקסימה ונהדרת ורואים את זה בכל מילה שיוצאת תחת אצבעותייך! הזכירי לעצמך שמה שאת עוברת הוא לגיטימי, אל תאשימי את עצמך ולעולם לעולם אל תכני את עצמך בכינויים רעים, כי את נהדרת! עובדה שאנחנו ראינו את זה מייד...תבואי הרבה, את מוזמנת אלינו תמיד!

אפרת

 

[דליה.ד]

וכולנו היינו פעם מתבגרים../images/Emo66.gif

כולנו היינו שם וכולנו יודעים איזה בעסה זה! אבל זכרי שכל ברווזון מכוער הופך בסוף לברבור יפפה!

 

[darksky]

תודה לך.. ולכם עלך הקבלת פנים וההיענות המממ לא יודעת בקשר למשו יפה אבל אני בהחלט יצור שונה ואני ממש לא בקטע של למרוד או להיות שונה אני פשוט תמיד "הייתי" טיפה אחרת