שלום לכולם. חזרתי.
מי ששם לב ומי שלא, נעדרתי מהפורום בשבועות האחרונים מכיוון שהייתי בחו"ל. ב-4 השנים החולפות בשתי העבודות האחרונות שלי יוצא לי לבקר לא מעט במדינות זרות ועדיין להמשיך להתעדכן ולעדכן. מה השתנה הפעם? הפעם הייתי בחופשה פרטית והשתדלתי להתנתק לחלוטין.
אז מי שרוצה להמשיך ולקרוא אודות מעלליי ורשמיי מהעת האחרונה יאלץ להתאפק רק עוד שניות אחדות. את מי שזה פחות מעניין אמסור לו שבוע טוב
הטיול כלל את בריטניה בלבד: התחיל בסקטולנד, המשיך באנגליה והסתיים בוויילס (האמת שהטיסה חזור הייתה ממנצ'סטר) ומתוקף הפורום אשתדל להתעסק רק בעניינים הקשורים בכדורגל שהיו בטיול, וכאלה היו לא מעט. מוזמנים לשרשר כל שאלה שרק בא לכם.
* יום שבת 15/2: משחק חוץ של ריינג'רס באצטדיון סם-רסט פארק נגד Ayr United. אני לא עוקב אחרי הליגה השלישית בסקוטלנד אבל אם אני זוכר נכון מה שאחד האוהדים הסביר לנו אז מלבד תיקו אחד ריינג'רס ניצחה בכל משחקיה העונה. למרות זאת האצטדיון הקטן היה מלא בשמונת אלפים סקוטים נלהבים שדחו והמארחים סחטו כמה הצלות יפות מאוד מהשוער של הריינג'רס והמשחק היה שקול לכל אורכו.
בסיום מוליכת הטבלה ניצחה 2-0 משני שערים שהובקעו במחצית השניה.
* יום ראשון 16/2: משחק ביתי של סלטיק נגד סנט ג'ונסון. סלטיק מגיעה למשחק ביתרון של פחות או יותר 20 נקודות מהמקום השני בטבלה, המשחק נערך ביום ראשון בצהריים במזג אוויר אמנם נטול משקעים אך קפוא (0 מעלות שמרגיש כמו מינוס 3 ע"פ התחזית) ומחוץ לאצטדיון לא נרשמת התלהבות מיוחדת וגם בקופות לא נתקלנו בשום תורים כדי לקנות כרטיסים למשחק במחיר 26 פאונד כמדומני. באצטדיון המכיל 60,000 צופים נכחו 45,000 והאווירה הייתה נינוחה ורגועה לאורך כל המשחק מלבד קבוצת האוהדים השרופים שיושבים ביציע הפינתי ודאגו לשמור על השם והכבוד שיצא לאהודים של סלטיק ברחבי אירופה.
סלטיק מנצחת בקלות 3-0 ואנחנו זוכים לראות את ניר ביטון בהרכב ובמחצית שניה מעולה.
* יום שלישי 18/2: מנצ'סטר סיטי נגד ברצלונה במסגרת שמינית גמר ליגת האלופות. מחוץ לאצטדיון לא מפסיקים לשמוע עברית, החנות של הסיטי כ"כ מפוצצת ישראלים שכשהמוכרת פונה אלי ומבקשת שלא אקפיץ את הכדור ואחזיר אותו למקום אני לרגע לא מבין מדוע לעזאזל היא פונה אלי באנגלית.
האצטדיון מלא מפה לפה ואף על פי כן מלבד תפאורה יפה בחסות השלטים בפתיחה האווירה ביציעים מאוד מנומנמת. המשחק עצמו היה די מאכזב, סיטי ביום חלש איבדה כל סיכוי להוות איום עם האדום של דה מיקליס ואחריו הגול. בסיום 2-0 לברצלונה שגם לא משאיר יותר מדי עניין לגומלין.
* יום רביעי 19/2: ארסנל מארחת את ביירן מינכן גם כן במסגרת שמינית גמר הצ'מפיונס ליג. אמנם יושב ביציעים של המארחים אך הציפיה הגדולה שלי הייתה לראות דווקא את המכונה מבוואריה. תצוגת העידוד שנתנו האוהדים של ארסנל בפתיחה התעלתה על זאת שנתנו האוהדים של הסיטי אך אופי המשחק לא היה שונה. גם פה אדום לקבוצה החלשה יותר כופה עליה להסתגר ומול ביירן העונה זה פשוט לא יכול לעבוד. משחק מעולה של אלופת אירופה וחווית כדורגל מעלפת ומלמדת לראות אותם משחקים. איזו עוצמה!
האוהדים של ארסנל כיאה לאוהדים של ארסנל לא היו מאוכזבים במיוחד בסיום וקיבלו יחסית בהבנה את סיום דרכם במפעל באופן מעשי.
* יום חמישי 20/2: מכבי ת"א נגד פ.צ באזל. לא פשוט למצוא שידור לכדורגל לא אנגלי באנגליה ולמרות שחרשנו כל ספורט בר אפשרי לא מצאנו אף מקום שידע בכלל על קיום המשחק. דקות לאחר שריקת הפתיחה מצאנו את עצמנו במרתף של אינטרנט קפה תופסים שידור שוויצרי בצרפתית, מקווים לטוב ומצפים לרע מכל. על המשחק באמת אין שום דבר להגיד, כנראה שמכבי הייתה צריכה להעיז יותר, עבור הצופים בכל אופן זו הייתה חוויה קשה לצפיה שלבטח לא הייתה שווה את המאמץ המקדים. אציין לחיוב את השדר השוויצרי ששלף במהירות את השמות של כל שחקני מכבי ת"א ולא התבלבל אף לא פעם אחת לאורך כל המשחק. לא בין השחקנים ולא בהגיית השמות הזרים לו.
* יום שבת 22/2: צ'לסי נגד אברטון. אצטדיון קסום סטמפורד ברידג' הוא ביתי במובן החמים של המילה ולא במובן המאיים. בכל מושב באצטדיון תרגיש קרוב לדשא, אין הרבה אצטדיונים חדשים וישנים כאחד שמספקים כזאת חווית צפיה. לאחר שאציין את האוהדים החמים של אברטון שנתנו את הטון באצטדיון אסיים את המילים החמות שלי על המשחק. היה משחק כדורגל רע מאוד וחסר כל דמיון ומעוף. השחקן היחיד ששווה איזשהו אזכור זהו האזרד שבאמת ניסה הכל וסיפק כמה להטוטים אך ללא הועיל. בתוספת הזמן הגבהה של למפארד לכדור נייח מסבכת את ההגנה והשוער של הטופיז ומעניקה למוריניו 3נק' חשובות במאבק על האליפות. קשה לצאת מסופק ממשחק עגום של 1-0 שהוכרע בשניות האחרונות אם אין לך עניין רגשי במי מהקבוצות.
* יום שבת 22/2: קריסטל פאלאס נגד מנצ'סטר יונייטד. המשחק של צ'לסי התחיל ברבע ל1 ככה שהיה רציונלי (אם כי הרפתקני) להגיע לסלארסט פארק שבדרום לונדון עד השעה 5 אחה"צ. במרתון רכבות מעל ומתחת לפני האדמה הצלחנו להגיע למשחק. הנשרים קבוצת תחתית פוגשים את השדים האדומים שחווים עונה מזעזעת וההרגשה באצטדיון כמו משחק גמר. התרבות העכשווית עוד לא הגיע לנשרים, קבוצה לה עדיין אין תחבורה ציבורית עד האצטדיון והאוהדים שלה עדיין מגיעים שעה לפני כל משחק (בפרמייר ליג הקהלים של רב המועדונים נכנסים לאצטדיון כרבע שעה- 10דק' לפני שריקת הפתיחה) ומעודדים בקולי קולות. הקריסטלס, קבוצת מעודדת נועזת עולה למגרש ומפזזת בלבוש מינימלי כשמעליהן מרחף נשר מעולף, הסמל של הקבוצה. לכל מי שיצא להיתקל בקהל החוץ של יונייטד יודע שהוא מפריח את כל הסטינגמות שדבקו בקהל של הקבוצה במשחקי הבית. ככה ששני מחנות האוהדים מספגים אווירת כדורגל מחשמלת שרק כדורגל אנגלי יכול לספק. ולי בכלל לא אכפת שעמוד תקוע לי מול הפרצוף (שלושה עמודים מסתירים לחלק נכבד מהקהל הביתי כ5-10 מטר מהמגרש) ומצריך למתוח קצת את האיברים כדי לראות מה מתרחש ברחבה מצד ימין. על המגרש יונייטד שלי עושה לי טובה ומשיגה ניצחון בכדורגל לא רע בכלל משערים של רוני וrvp ואפשר לחזור למלון שמחים וטובי לב.
* יום ראשון 23/2: ליברפול נגד סוואנזי 3-4. ישבתי עם אוהדי ליברפול לראשונה בחיי והצטמררתי מyou will never walk alone ומה שהגיע אח"כ היה טוב לא פחות.
משחק כדורגל משובח, פתיחה חזקה של ליברפול 2-0, הוולשים חוזרים ל2-2 אך סופגים את השלישי לפני הירידה להפסקה, עם פתיחת המחצית השניה פנדל לסוונזי (החמישי שראינו) והיא שוב משווה, הנדרסן קובע 4-3 רבע לשעה לסיום ומכאן ועד הסוף מצעד שירי הניצחון של יושבי הקופ.
אחד המשחקים הכי טובים שהייתי בהם מעודי ללא ספק.
* יום שלישי 25/2: אולימפיאקוס נגד מנצ'סטר יונייטד. עוד לפני ההתמודדות הימרתי נגד הקבוצה שלי וטענתי שלא נעבור את היוונים. ובכל זאת מה אני אגיד לכם לא היה נעים לראות את הקבוצה העלובה הזאת שנכנעה ללא תנאי באותו הערב. את המשחק ראינו במעין פאב שכונתי קטן כזה שהקרין את המשחק באמצעות מקרן עם אנגלים שברובם הגדולים לא נמנו על אוהדי מנצ'סטר יונייטד, וכיאה לקבוצה השנואה בממלכה בכל גול או הזדמנות לזכות המארחים נשמעו קריאות עידוד שספק אם ביוון היו נלהבים כ"כ. 2-0 לאולימפיאקוס בסיום חוזר בבאסה ענקית לחדר.
יום רביעי 26/2: אנחנו רואים גלאטסריי נגד צ'לסי ומפסידים משחק היסטורי בגלזנקירשן. מוריניו כמו מוריניו בא לשחק על תוצאה ולמרות שצ'לסי ספגה שער שוויון נראה שהתוצאה תספיק לה לעבור לשלב רבע הגמר.
את המשחק תכננו לראות בפאב האתמול אך מפני שהגענו מאוחר לא נותרו מקומות כלל ואת כל המחצית הראשונה נאלצנו להעביר בעמידה ובלי בירה! במחצית הלכנו לחפש מקום אחר ומצאנו מסעדה ישראלית במחירים מופקעים ובה ראינו בנחת ובלי ווליום את המחצית השניה. לפחות לראות את דרוגבה משחק תמיד מעלה אצלי חיוך. חוזרים למלון, שומעים על התבוסה שריאל הנחילה לשאלקה ולא מאמנים שבתכנית ספורט מעדיפים להתמקד במשחקים מהליגה השניה ובסיכומים מסוצ'י מאשר להראות לנו את התקציר.
* יום שבת 1/3: בנגור סיטי נגד קארמת'ן טאון. מה זה השמות האלה אתם שואלים פתאום? אוקיי אז לנו בבנגור עיירה פצפונת בצפון מערב וויילס כמובן כדי לטייל ולעבור לאווירה הכי שונה שיש מלונדון אבל אם אנחנו כבר שם ויש משחק, לא נלך?
אז הקבוצה המקומית משחקת בליגה השניה בוויילס (בוויילס כבר הליגה השניה מחולקת למחוזות האחד צפון- מרכז והשני דרום) ויחד עם עוד כמה מאות בודדות של צופים הגענו למשחק.
כדורגל בריטי טיפוסי, כדורי גובה מרחבה לרחבה ולא מעט אלימות. אני לא יודע כמה אנשים יכולים להתחבר לחוויה הזאת, אני שמחתי נורא לקחת בה חלק לזכר הימים שהייתי גר באנגליה והולך למשחקי נוער או למשחקי ליגה שלישית.
וזהו חזרנו לארץ כדי להתעדכן שנבחרת ישראל הפסיקה לסלובקיה בבית
מי ששם לב ומי שלא, נעדרתי מהפורום בשבועות האחרונים מכיוון שהייתי בחו"ל. ב-4 השנים החולפות בשתי העבודות האחרונות שלי יוצא לי לבקר לא מעט במדינות זרות ועדיין להמשיך להתעדכן ולעדכן. מה השתנה הפעם? הפעם הייתי בחופשה פרטית והשתדלתי להתנתק לחלוטין.
אז מי שרוצה להמשיך ולקרוא אודות מעלליי ורשמיי מהעת האחרונה יאלץ להתאפק רק עוד שניות אחדות. את מי שזה פחות מעניין אמסור לו שבוע טוב
הטיול כלל את בריטניה בלבד: התחיל בסקטולנד, המשיך באנגליה והסתיים בוויילס (האמת שהטיסה חזור הייתה ממנצ'סטר) ומתוקף הפורום אשתדל להתעסק רק בעניינים הקשורים בכדורגל שהיו בטיול, וכאלה היו לא מעט. מוזמנים לשרשר כל שאלה שרק בא לכם.
* יום שבת 15/2: משחק חוץ של ריינג'רס באצטדיון סם-רסט פארק נגד Ayr United. אני לא עוקב אחרי הליגה השלישית בסקוטלנד אבל אם אני זוכר נכון מה שאחד האוהדים הסביר לנו אז מלבד תיקו אחד ריינג'רס ניצחה בכל משחקיה העונה. למרות זאת האצטדיון הקטן היה מלא בשמונת אלפים סקוטים נלהבים שדחו והמארחים סחטו כמה הצלות יפות מאוד מהשוער של הריינג'רס והמשחק היה שקול לכל אורכו.
בסיום מוליכת הטבלה ניצחה 2-0 משני שערים שהובקעו במחצית השניה.
* יום ראשון 16/2: משחק ביתי של סלטיק נגד סנט ג'ונסון. סלטיק מגיעה למשחק ביתרון של פחות או יותר 20 נקודות מהמקום השני בטבלה, המשחק נערך ביום ראשון בצהריים במזג אוויר אמנם נטול משקעים אך קפוא (0 מעלות שמרגיש כמו מינוס 3 ע"פ התחזית) ומחוץ לאצטדיון לא נרשמת התלהבות מיוחדת וגם בקופות לא נתקלנו בשום תורים כדי לקנות כרטיסים למשחק במחיר 26 פאונד כמדומני. באצטדיון המכיל 60,000 צופים נכחו 45,000 והאווירה הייתה נינוחה ורגועה לאורך כל המשחק מלבד קבוצת האוהדים השרופים שיושבים ביציע הפינתי ודאגו לשמור על השם והכבוד שיצא לאהודים של סלטיק ברחבי אירופה.
סלטיק מנצחת בקלות 3-0 ואנחנו זוכים לראות את ניר ביטון בהרכב ובמחצית שניה מעולה.
* יום שלישי 18/2: מנצ'סטר סיטי נגד ברצלונה במסגרת שמינית גמר ליגת האלופות. מחוץ לאצטדיון לא מפסיקים לשמוע עברית, החנות של הסיטי כ"כ מפוצצת ישראלים שכשהמוכרת פונה אלי ומבקשת שלא אקפיץ את הכדור ואחזיר אותו למקום אני לרגע לא מבין מדוע לעזאזל היא פונה אלי באנגלית.
האצטדיון מלא מפה לפה ואף על פי כן מלבד תפאורה יפה בחסות השלטים בפתיחה האווירה ביציעים מאוד מנומנמת. המשחק עצמו היה די מאכזב, סיטי ביום חלש איבדה כל סיכוי להוות איום עם האדום של דה מיקליס ואחריו הגול. בסיום 2-0 לברצלונה שגם לא משאיר יותר מדי עניין לגומלין.
* יום רביעי 19/2: ארסנל מארחת את ביירן מינכן גם כן במסגרת שמינית גמר הצ'מפיונס ליג. אמנם יושב ביציעים של המארחים אך הציפיה הגדולה שלי הייתה לראות דווקא את המכונה מבוואריה. תצוגת העידוד שנתנו האוהדים של ארסנל בפתיחה התעלתה על זאת שנתנו האוהדים של הסיטי אך אופי המשחק לא היה שונה. גם פה אדום לקבוצה החלשה יותר כופה עליה להסתגר ומול ביירן העונה זה פשוט לא יכול לעבוד. משחק מעולה של אלופת אירופה וחווית כדורגל מעלפת ומלמדת לראות אותם משחקים. איזו עוצמה!
האוהדים של ארסנל כיאה לאוהדים של ארסנל לא היו מאוכזבים במיוחד בסיום וקיבלו יחסית בהבנה את סיום דרכם במפעל באופן מעשי.
* יום חמישי 20/2: מכבי ת"א נגד פ.צ באזל. לא פשוט למצוא שידור לכדורגל לא אנגלי באנגליה ולמרות שחרשנו כל ספורט בר אפשרי לא מצאנו אף מקום שידע בכלל על קיום המשחק. דקות לאחר שריקת הפתיחה מצאנו את עצמנו במרתף של אינטרנט קפה תופסים שידור שוויצרי בצרפתית, מקווים לטוב ומצפים לרע מכל. על המשחק באמת אין שום דבר להגיד, כנראה שמכבי הייתה צריכה להעיז יותר, עבור הצופים בכל אופן זו הייתה חוויה קשה לצפיה שלבטח לא הייתה שווה את המאמץ המקדים. אציין לחיוב את השדר השוויצרי ששלף במהירות את השמות של כל שחקני מכבי ת"א ולא התבלבל אף לא פעם אחת לאורך כל המשחק. לא בין השחקנים ולא בהגיית השמות הזרים לו.
* יום שבת 22/2: צ'לסי נגד אברטון. אצטדיון קסום סטמפורד ברידג' הוא ביתי במובן החמים של המילה ולא במובן המאיים. בכל מושב באצטדיון תרגיש קרוב לדשא, אין הרבה אצטדיונים חדשים וישנים כאחד שמספקים כזאת חווית צפיה. לאחר שאציין את האוהדים החמים של אברטון שנתנו את הטון באצטדיון אסיים את המילים החמות שלי על המשחק. היה משחק כדורגל רע מאוד וחסר כל דמיון ומעוף. השחקן היחיד ששווה איזשהו אזכור זהו האזרד שבאמת ניסה הכל וסיפק כמה להטוטים אך ללא הועיל. בתוספת הזמן הגבהה של למפארד לכדור נייח מסבכת את ההגנה והשוער של הטופיז ומעניקה למוריניו 3נק' חשובות במאבק על האליפות. קשה לצאת מסופק ממשחק עגום של 1-0 שהוכרע בשניות האחרונות אם אין לך עניין רגשי במי מהקבוצות.
* יום שבת 22/2: קריסטל פאלאס נגד מנצ'סטר יונייטד. המשחק של צ'לסי התחיל ברבע ל1 ככה שהיה רציונלי (אם כי הרפתקני) להגיע לסלארסט פארק שבדרום לונדון עד השעה 5 אחה"צ. במרתון רכבות מעל ומתחת לפני האדמה הצלחנו להגיע למשחק. הנשרים קבוצת תחתית פוגשים את השדים האדומים שחווים עונה מזעזעת וההרגשה באצטדיון כמו משחק גמר. התרבות העכשווית עוד לא הגיע לנשרים, קבוצה לה עדיין אין תחבורה ציבורית עד האצטדיון והאוהדים שלה עדיין מגיעים שעה לפני כל משחק (בפרמייר ליג הקהלים של רב המועדונים נכנסים לאצטדיון כרבע שעה- 10דק' לפני שריקת הפתיחה) ומעודדים בקולי קולות. הקריסטלס, קבוצת מעודדת נועזת עולה למגרש ומפזזת בלבוש מינימלי כשמעליהן מרחף נשר מעולף, הסמל של הקבוצה. לכל מי שיצא להיתקל בקהל החוץ של יונייטד יודע שהוא מפריח את כל הסטינגמות שדבקו בקהל של הקבוצה במשחקי הבית. ככה ששני מחנות האוהדים מספגים אווירת כדורגל מחשמלת שרק כדורגל אנגלי יכול לספק. ולי בכלל לא אכפת שעמוד תקוע לי מול הפרצוף (שלושה עמודים מסתירים לחלק נכבד מהקהל הביתי כ5-10 מטר מהמגרש) ומצריך למתוח קצת את האיברים כדי לראות מה מתרחש ברחבה מצד ימין. על המגרש יונייטד שלי עושה לי טובה ומשיגה ניצחון בכדורגל לא רע בכלל משערים של רוני וrvp ואפשר לחזור למלון שמחים וטובי לב.
* יום ראשון 23/2: ליברפול נגד סוואנזי 3-4. ישבתי עם אוהדי ליברפול לראשונה בחיי והצטמררתי מyou will never walk alone ומה שהגיע אח"כ היה טוב לא פחות.
משחק כדורגל משובח, פתיחה חזקה של ליברפול 2-0, הוולשים חוזרים ל2-2 אך סופגים את השלישי לפני הירידה להפסקה, עם פתיחת המחצית השניה פנדל לסוונזי (החמישי שראינו) והיא שוב משווה, הנדרסן קובע 4-3 רבע לשעה לסיום ומכאן ועד הסוף מצעד שירי הניצחון של יושבי הקופ.
אחד המשחקים הכי טובים שהייתי בהם מעודי ללא ספק.
* יום שלישי 25/2: אולימפיאקוס נגד מנצ'סטר יונייטד. עוד לפני ההתמודדות הימרתי נגד הקבוצה שלי וטענתי שלא נעבור את היוונים. ובכל זאת מה אני אגיד לכם לא היה נעים לראות את הקבוצה העלובה הזאת שנכנעה ללא תנאי באותו הערב. את המשחק ראינו במעין פאב שכונתי קטן כזה שהקרין את המשחק באמצעות מקרן עם אנגלים שברובם הגדולים לא נמנו על אוהדי מנצ'סטר יונייטד, וכיאה לקבוצה השנואה בממלכה בכל גול או הזדמנות לזכות המארחים נשמעו קריאות עידוד שספק אם ביוון היו נלהבים כ"כ. 2-0 לאולימפיאקוס בסיום חוזר בבאסה ענקית לחדר.
יום רביעי 26/2: אנחנו רואים גלאטסריי נגד צ'לסי ומפסידים משחק היסטורי בגלזנקירשן. מוריניו כמו מוריניו בא לשחק על תוצאה ולמרות שצ'לסי ספגה שער שוויון נראה שהתוצאה תספיק לה לעבור לשלב רבע הגמר.
את המשחק תכננו לראות בפאב האתמול אך מפני שהגענו מאוחר לא נותרו מקומות כלל ואת כל המחצית הראשונה נאלצנו להעביר בעמידה ובלי בירה! במחצית הלכנו לחפש מקום אחר ומצאנו מסעדה ישראלית במחירים מופקעים ובה ראינו בנחת ובלי ווליום את המחצית השניה. לפחות לראות את דרוגבה משחק תמיד מעלה אצלי חיוך. חוזרים למלון, שומעים על התבוסה שריאל הנחילה לשאלקה ולא מאמנים שבתכנית ספורט מעדיפים להתמקד במשחקים מהליגה השניה ובסיכומים מסוצ'י מאשר להראות לנו את התקציר.
* יום שבת 1/3: בנגור סיטי נגד קארמת'ן טאון. מה זה השמות האלה אתם שואלים פתאום? אוקיי אז לנו בבנגור עיירה פצפונת בצפון מערב וויילס כמובן כדי לטייל ולעבור לאווירה הכי שונה שיש מלונדון אבל אם אנחנו כבר שם ויש משחק, לא נלך?
אז הקבוצה המקומית משחקת בליגה השניה בוויילס (בוויילס כבר הליגה השניה מחולקת למחוזות האחד צפון- מרכז והשני דרום) ויחד עם עוד כמה מאות בודדות של צופים הגענו למשחק.
כדורגל בריטי טיפוסי, כדורי גובה מרחבה לרחבה ולא מעט אלימות. אני לא יודע כמה אנשים יכולים להתחבר לחוויה הזאת, אני שמחתי נורא לקחת בה חלק לזכר הימים שהייתי גר באנגליה והולך למשחקי נוער או למשחקי ליגה שלישית.
וזהו חזרנו לארץ כדי להתעדכן שנבחרת ישראל הפסיקה לסלובקיה בבית
