שלום לכולם, זוכרים??

רוי א

New member
שלום לכולם, זוכרים??

אני כבר שבוע וחצי מחוץ לבית ואני ממש עובד עצות, הבן הגדול 17 לא מדבר איתי כבר ארבעה ימים והבן הקטן כל הזמן מאשים את אמא שלו שהיא אשמה, לא יודע מה לעשות!!!!!
 
התקופה הראשונה

היא ממש ממש לא קלה בלשון המעטה... רק אבל רק אם אתה שלם עם הצעד שלך חוסר האונים הראשוני התהיות וכושר העמידות יצלחו לך.
 
צריך ללמוד

וזה באמת לא קל ,לא לערב את הילדים בסיפור. הילדים חווים על בשרם את הפרידה ומתמודדים כל אחד בדרכו הוא.משום מה הם לוקחים צד ,מזדהים וכאן הבעיה. וחוץ מלנסות לדבר איתם,בלי הכפשות הדדיות,אין לי תשובה. יכולה רק לתת לך איזה אור קטן באפילה ,שעם הזמן הילדים מתרגלים למצב החדש,כרגע התגובה שלהם היא מאד רגשית,אבל שוב...עם הזמן.
 
מה זה

לא לערב את הילדים בסיפור??? כאילו שהם לא מעורבים בו במילא... הילדים חווים על בשרם לא רק את הפרידה והגירושים, הם חווים על בשרם כל דבר שקורה סביבם. גם אם תשתקי הילד יחוש בתחושות שאת משדרת... את או אתה או אני או הילדים, כולנו "לוקחים צד" ("משום מה"), גם כשלא מתגרשים מזדהים עם צד או אדם זה או אחר, יהיו הוריינו או יהיו ילדיינו. לא להזדהות עם צד זה או אחר, עם דעה כזו או אחרת, בשבילי זה כמו לא לקחת אחריות, זה לא להיות מעורבים. והילדים בהחלט מעורבים, לא פחות מאשר ההורים שלהם - מי אם לא הם וחייהם היומיומיים הם המושפעים הישירים מהחלטות הפרידה? וכן, להתרגל למצב החדש זה מה שנשאר, וזה לא קשור לתגובה "ריגשית" או שיכלית. אלא אך ורק למצב של "זה מה שיש" ומה אני עושה עם זה.
 

פברואר68

New member
רוי שלום

לדעתי אתה ואשתך לשעבר או זוגתך לשעבר ..... קחו אחריות לפחות בצעד ראשון זה ושבו עם הילדים בחוץ בבית קפה שקט נעים או מקום שקט אחר ותשוחחו איתם תסבירו את המצב תאמרו להם מה עומד להתרחש תכינו אותם ואת עצמכם תקשורת תקשורת תקשורת .....זו הדרך להפחית חרדות לעשות סדר להבהיר במצבים כאלה זו חובתכם עבור הילדים בהצלחה אם אתה חושב שזה בלתי אפשרי שיחה בה שני ההורים נוכחים, קח אחריות ועשה זאת בעצמך תהיה הורה הגון כלפי ילדך.. כמובן שזו רק דעתי האישית ומתוך ניסיוני האישי בלבד. פברואר
 

יערית

New member
הרבה מפתחות לתקופה הראשונה

ניתן למסור לך,בינהם: אהבה רגישות עיקביות נחישות אגו מסוגר שיחות בגובה העיניים לא לשקר ולא ליפות יותר מידי את המציאות דריכות. תהליך טיבעי שמאד חשוב שתפנים שרובם הגדול עובר ועבר אותו. צרת רבים נחמת טיפשים יודעת,אבל-כדאי לא להכנס לפאניקה מהתגובות שלהם,אלא לגלות רגישות וקשב.
 
נאמר פה כבר הכל...

תתייחס לכל מה שמנת יערית. הרבה אהבה ונחישות. בעיקר לגיל הטיפש עשרה (כמובן שגם לקטן) הגיל הקשה שבוחן אותך כל הזמן בזכוכית מגדלת. אל תוותר.. אתה תרוויח מזה בסופו של דבר. בהצלחה חבר
 
למעלה