שלום לכולם ותודה

[hag135]

שלום לכולם ותודה

שלום לכולם ותודה
פעם ראשונה שאני כותבת, עד עכשיו רק קראתי ונעזרתי בפורום.בכל אופן אני אחרי בטא שלילי, אחרי שבועיים טראומטים . יש לי חבילה סגורה של קרינון 8% 14 גסטון 50 מל, ו-5 קופסאות פרוגינובה מעונינת למכור למי שצריכה זה עלה לי 200 ש" ואני גרה במרכז.(עברתי את הטיפול בפדיוס דרך זיידמן.)

 

[5nela]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

שלום לכולם ותודה
פעם ראשונה שאני כותבת, עד עכשיו רק קראתי ונעזרתי בפורום.בכל אופן אני אחרי בטא שלילי, אחרי שבועיים טראומטים . יש לי חבילה סגורה של קרינון 8% 14 גסטון 50 מל, ו-5 קופסאות פרוגינובה מעונינת למכור למי שצריכה זה עלה לי 200 ש" ואני גרה במרכז.(עברתי את הטיפול בפדיוס דרך זיידמן.)

ברוכה הבאה

גם אני חדשה בפורום, ראשית צר לי על הבטא השלילית, מאחלת לך התאוששות מהירה ומחזיקה אצבעות לניסיון הבא

 

[אדוינה]

מצטערת על השלילי../images/Emo201.gif

שלום לכולם ותודה
פעם ראשונה שאני כותבת, עד עכשיו רק קראתי ונעזרתי בפורום.בכל אופן אני אחרי בטא שלילי, אחרי שבועיים טראומטים . יש לי חבילה סגורה של קרינון 8% 14 גסטון 50 מל, ו-5 קופסאות פרוגינובה מעונינת למכור למי שצריכה זה עלה לי 200 ש" ואני גרה במרכז.(עברתי את הטיפול בפדיוס דרך זיידמן.)

מצטערת על השלילי

וגם

. האם את לא מתכוונת לנסות שוב?

 

[hag135]

לגבי עוד נסיון

מצטערת על השלילי

וגם

. האם את לא מתכוונת לנסות שוב?

לגבי עוד נסיון
כרגע אני מרגישה אחרי טראומה קשה ,השבועיים הכי קשים אין לי מילים לתאר.. מה ששבר אותי זה ההשפעה של ההורמונים על הגוף והנשמה שאבדתי קשר איתם כתוצאה מהקוקטל ההורמונלי.ועוד לחשוב שזה ממשיך עד 10 שבועות. בנוסף לנסוע לקפריסין להחזרה ולחזור באותו יום היה טירוף ועל זה אני גם מצטערת.כל הכבוד לנשים שעוברות את הסיוט הזה.

 

[צוקה1]

האג, אני מאוד מזדהה איתך-אכן

לגבי עוד נסיון
כרגע אני מרגישה אחרי טראומה קשה ,השבועיים הכי קשים אין לי מילים לתאר.. מה ששבר אותי זה ההשפעה של ההורמונים על הגוף והנשמה שאבדתי קשר איתם כתוצאה מהקוקטל ההורמונלי.ועוד לחשוב שזה ממשיך עד 10 שבועות. בנוסף לנסוע לקפריסין להחזרה ולחזור באותו יום היה טירוף ועל זה אני גם מצטערת.כל הכבוד לנשים שעוברות את הסיוט הזה.

האג, אני מאוד מזדהה איתך-אכן
הטיפולים הללו הם בלתי נסבלים. הם שוחקים עד דק -לא כולם בנויים לשרוד אותם (כמובן אם זה מתמשך לאורך זמן) אני יודעת שלי מאוד קשה להתמודד ולהתמסר (ובעיני לשקוע) לטיפולים רצופים ואינטנסיביים אבל אני עדיין פה לא מתאימות לי האלטרנטיבות האחרות כרגע (אפשר לחשוב שיש לי כל כך הרבה-מה?

). האג חמודה מאחלת לך להיות אמא בכל דרך שתבחרי ובטוחה שכך יהיה בהצלחה צוקה

 

[אאוגניאה]

איזה השפעות היו להורמונים?

לגבי עוד נסיון
כרגע אני מרגישה אחרי טראומה קשה ,השבועיים הכי קשים אין לי מילים לתאר.. מה ששבר אותי זה ההשפעה של ההורמונים על הגוף והנשמה שאבדתי קשר איתם כתוצאה מהקוקטל ההורמונלי.ועוד לחשוב שזה ממשיך עד 10 שבועות. בנוסף לנסוע לקפריסין להחזרה ולחזור באותו יום היה טירוף ועל זה אני גם מצטערת.כל הכבוד לנשים שעוברות את הסיוט הזה.

איזה השפעות היו להורמונים?

 

[אדוינה]

אני יכולה מאוד להבין אותך האג!

לגבי עוד נסיון
כרגע אני מרגישה אחרי טראומה קשה ,השבועיים הכי קשים אין לי מילים לתאר.. מה ששבר אותי זה ההשפעה של ההורמונים על הגוף והנשמה שאבדתי קשר איתם כתוצאה מהקוקטל ההורמונלי.ועוד לחשוב שזה ממשיך עד 10 שבועות. בנוסף לנסוע לקפריסין להחזרה ולחזור באותו יום היה טירוף ועל זה אני גם מצטערת.כל הכבוד לנשים שעוברות את הסיוט הזה.

אני יכולה מאוד להבין אותך האג!
מתחשק לי לפעמים לזרוק הכל, להפסיק את הטיפולים ולהמשיך הלאה עם חיי. אך אני יודעת שאני רוצה ילד בכל כולי,ושיש לי מה להעניק לו, ושנגזל ממני,ואני לכן אעשה מה שצריך כדי שזה יקרה. אני לא יודעת היכן את עומדת ומדוע את בוחרת את בחירותייך,אולי אם תשתפי ,נוכל לעזור.

 

[הדס58]

קחי מנוחה, אך אל תתיאשי

שלום לכולם ותודה
פעם ראשונה שאני כותבת, עד עכשיו רק קראתי ונעזרתי בפורום.בכל אופן אני אחרי בטא שלילי, אחרי שבועיים טראומטים . יש לי חבילה סגורה של קרינון 8% 14 גסטון 50 מל, ו-5 קופסאות פרוגינובה מעונינת למכור למי שצריכה זה עלה לי 200 ש" ואני גרה במרכז.(עברתי את הטיפול בפדיוס דרך זיידמן.)

קחי מנוחה, אך אל תתיאשי
את כל-כך צודקת לגבי ההורמונים ומעלליהם. גם אני דחיתי טיפולים מפעם לפעם לתקופות ארוכות בשל כך, וקנאתי בכל אלה שעברו טיפולים רבים. קנאתי והערכתי את יכולת העמידה שלהם והנחישות. חזרתי שוב והפען לזיידמן. הוא מדהים ביותר ונותן המון כוח. מנסיון, קחי פסק זמן תתנקי מכל ההורמונים ואל תוותרי. אני מאחלת לך בהצלחה, הרבה כוחות ותקווה.

 

[בריזה1]

אוי מצטערת על השלילי../images/Emo201.gif

שלום לכולם ותודה
פעם ראשונה שאני כותבת, עד עכשיו רק קראתי ונעזרתי בפורום.בכל אופן אני אחרי בטא שלילי, אחרי שבועיים טראומטים . יש לי חבילה סגורה של קרינון 8% 14 גסטון 50 מל, ו-5 קופסאות פרוגינובה מעונינת למכור למי שצריכה זה עלה לי 200 ש" ואני גרה במרכז.(עברתי את הטיפול בפדיוס דרך זיידמן.)

אוי מצטערת על השלילי

מקווה שאחרי שתנוחי ותיקחי את הזמן שאת צריכה תוכלי לאסוף כוחות ולהמשיך . בריזה

 

[ayoosh]

../images/Emo201.gif

שלום לכולם ותודה
פעם ראשונה שאני כותבת, עד עכשיו רק קראתי ונעזרתי בפורום.בכל אופן אני אחרי בטא שלילי, אחרי שבועיים טראומטים . יש לי חבילה סגורה של קרינון 8% 14 גסטון 50 מל, ו-5 קופסאות פרוגינובה מעונינת למכור למי שצריכה זה עלה לי 200 ש" ואני גרה במרכז.(עברתי את הטיפול בפדיוס דרך זיידמן.)

ברוכה הבאה, מקווה שתאזרי כוחות ותמצאי את הדרך שלך להורות בקרוב

 

[עולמי5]

לא אל תשברי

שלום לכולם ותודה
פעם ראשונה שאני כותבת, עד עכשיו רק קראתי ונעזרתי בפורום.בכל אופן אני אחרי בטא שלילי, אחרי שבועיים טראומטים . יש לי חבילה סגורה של קרינון 8% 14 גסטון 50 מל, ו-5 קופסאות פרוגינובה מעונינת למכור למי שצריכה זה עלה לי 200 ש" ואני גרה במרכז.(עברתי את הטיפול בפדיוס דרך זיידמן.)

לא אל תשברי
אני גם אחרי בטה שלילית וגם אחרי הפלה כואבת מאוד וכזכור זה קשה כפליים לאחר טיפול בטח יש לתרופות תוקף חכי אל תמהרי צאי מהר להמשך חיים ונסי שוב כשתוכלי אני לא מאמינה שתוצאי את התרופות מהבית שה גם יקל עלייך תשאירי אותם קרוב אלייך כמה שאת יכולה כדי לתדעי בתוך ליבך הנה אני אפילות מוכנה טוב מקוה שזה עוזר לי למשל זה די הקל לדעת שיש לי את הטיול קרוב פסיכולוגיה אולי מטופשת אבל את יודעת גם לקטנות שי השפעה בהצלחה מתוקה והתאשוששות מהירה אמן עולמי

 

[רוית ב]

צר לי על השלילי../images/Emo10.gif

שלום לכולם ותודה
פעם ראשונה שאני כותבת, עד עכשיו רק קראתי ונעזרתי בפורום.בכל אופן אני אחרי בטא שלילי, אחרי שבועיים טראומטים . יש לי חבילה סגורה של קרינון 8% 14 גסטון 50 מל, ו-5 קופסאות פרוגינובה מעונינת למכור למי שצריכה זה עלה לי 200 ש" ואני גרה במרכז.(עברתי את הטיפול בפדיוס דרך זיידמן.)

צר לי על השלילי

אני מכירהא תהשפעות ההורמונים ולקח לי כמה טיפולים ללמוד איך להתסדר איתם... הדבר שמציל אותי הוא דיקור סיני שמאוד עוזר לתופעות הלוואי והמון הומור שחור שלי ושל בעלי... שגם לזה היתה לנו תקופת הסתגלות (מי שישמע איך אנחנו צוחקים על המוגבלות שלי ועל ביציותיי הזקנות הלא פוריות היה מתעלף...) יש מה לעשות עם ופעות לוואי של הורמונים וגם אם התופעות הנפשיות שכשורות לשליליים שמצטברים לא עלינו... עברתי כבר תופת גדולה אחת והריון מזעזע אני יודעת שזה נשמע בדיוני אבל הייסורים שווים את התוצאה - הם שווים אותה אם הדרך שלנו להיות אמהות היא דרך שונה מיוחדת מלאת כאב מוזרה (אפילו בדיונית) ככה זה נראה לי אל תכעסו עלי.. אז זו הדרך אני אעשה הכל כדי שיהיו לי ילדים כל השאר לא חשוב. ואני מתעלמת מדחיקה מרימה את הראש ומשתדלת שהחיים שלי ישארו לפחות כמה שיותר שגרתיים כי זה עוזר לי להאחז במציאות בחיים. מחבקת אותך זה נורא נורא שובר וכואב ואני יודעת שמנוחה עושה נפלאות לגוף ולנפש אני יודעת את זה ההיתי שם ועודני צועדת בשביל הזה בלאות אמנם בפחד גדול אבל בלי לוותר הויתור הוא מותרות ככה אני מרגגישה. תנוחי תעשיל עצמך טוב ואם תצליחי לאזור כוחות גדולים מחודשים יש תקווה לילד זה הכל. בהצלחה אני מקווה שאולי אם תדעיל היתמך נכון במה שניתן אם בעבודה נגד תופעות הלוואי ההורמונאליות, הנפשיות ואיתנו פה בפורום הנפלא הזה יהיה לך יותר קל בדרך הקשה המשותפת שלנו. חיבוק גדול

 

[Pugili]

האג אל תתיאשי ../images/Emo201.gif

צר לי על השלילי

אני מכירהא תהשפעות ההורמונים ולקח לי כמה טיפולים ללמוד איך להתסדר איתם... הדבר שמציל אותי הוא דיקור סיני שמאוד עוזר לתופעות הלוואי והמון הומור שחור שלי ושל בעלי... שגם לזה היתה לנו תקופת הסתגלות (מי שישמע איך אנחנו צוחקים על המוגבלות שלי ועל ביציותיי הזקנות הלא פוריות היה מתעלף...) יש מה לעשות עם ופעות לוואי של הורמונים וגם אם התופעות הנפשיות שכשורות לשליליים שמצטברים לא עלינו... עברתי כבר תופת גדולה אחת והריון מזעזע אני יודעת שזה נשמע בדיוני אבל הייסורים שווים את התוצאה - הם שווים אותה אם הדרך שלנו להיות אמהות היא דרך שונה מיוחדת מלאת כאב מוזרה (אפילו בדיונית) ככה זה נראה לי אל תכעסו עלי.. אז זו הדרך אני אעשה הכל כדי שיהיו לי ילדים כל השאר לא חשוב. ואני מתעלמת מדחיקה מרימה את הראש ומשתדלת שהחיים שלי ישארו לפחות כמה שיותר שגרתיים כי זה עוזר לי להאחז במציאות בחיים. מחבקת אותך זה נורא נורא שובר וכואב ואני יודעת שמנוחה עושה נפלאות לגוף ולנפש אני יודעת את זה ההיתי שם ועודני צועדת בשביל הזה בלאות אמנם בפחד גדול אבל בלי לוותר הויתור הוא מותרות ככה אני מרגגישה. תנוחי תעשיל עצמך טוב ואם תצליחי לאזור כוחות גדולים מחודשים יש תקווה לילד זה הכל. בהצלחה אני מקווה שאולי אם תדעיל היתמך נכון במה שניתן אם בעבודה נגד תופעות הלוואי ההורמונאליות, הנפשיות ואיתנו פה בפורום הנפלא הזה יהיה לך יותר קל בדרך הקשה המשותפת שלנו. חיבוק גדול

האג אל תתיאשי

הרגשות שלך כל כך מוכרות,אני זוכרת שאחרי שקיבלתי את אחד השליליים שלי אמרתי לבעלי שזהוזה לא רוצה להמשיך ולא רוצה לעשות את החזרת המוקפאים שנשארו ,נמאס לי ,אבל בתוך תוכי ידעתי שאני רוצה להמשיך ולנסות עד ההצלחה למרות שזה לא קל.באחת הפעמים כשחזרנו מרומניה באותו יום, הייתה לי מיגרנה חזקה מאוד עם בחילות תתארי לעצמך איך זה גם עם טיסה וברגע שהגענו לשדה התעופה בקושי יכולתי לעמוד עד שחתמו את הדרכונים ,ומיד רצתי לשירותים והקאתי, כל כך פחדתי שהקאתי את העוברים

אז האג בבקשה לא לוותר ותשכנעי את עצמך שאת תצליחי בקרוב

 

[hag135]

המלצה ל"סמויות" להיות פעילות

האג אל תתיאשי

הרגשות שלך כל כך מוכרות,אני זוכרת שאחרי שקיבלתי את אחד השליליים שלי אמרתי לבעלי שזהוזה לא רוצה להמשיך ולא רוצה לעשות את החזרת המוקפאים שנשארו ,נמאס לי ,אבל בתוך תוכי ידעתי שאני רוצה להמשיך ולנסות עד ההצלחה למרות שזה לא קל.באחת הפעמים כשחזרנו מרומניה באותו יום, הייתה לי מיגרנה חזקה מאוד עם בחילות תתארי לעצמך איך זה גם עם טיסה וברגע שהגענו לשדה התעופה בקושי יכולתי לעמוד עד שחתמו את הדרכונים ,ומיד רצתי לשירותים והקאתי, כל כך פחדתי שהקאתי את העוברים

אז האג בבקשה לא לוותר ותשכנעי את עצמך שאת תצליחי בקרוב

המלצה ל"סמויות" להיות פעילות
שוב תודה על החיבוקים וההשתתפות של כולם.בדיעבד הייתי בפורום כמה חודשים לפני כל התהליך אבל רק דפדפתי ולא השתתפתי. באופן פעיל.לכן אני ממליצה לבנות להשתתף באופן פעיל אני מרגישה כמה זה עוזר. כי זה באמת תהליך מאוד קשה ומורכב בכמה מישורים פיזית,נפשית,רגשית ופסכולוגי ומה לא. כמובן שכשיש בן זוג יש עם מי לחלוק.ומי שלבד, צריכה להיות פי שמונה יותר חזקה. פגשתי בתחנת אוטובוס בניקוסיייה את א' (לא אחשוף את השם)ועברנו את היום ביחד אם את קוראת את ההודעה תשמיעי קול ותספרי מה קורה איתך.

 

[tuttifrutti]

את כבר נשמעת יותר אופטימית

המלצה ל"סמויות" להיות פעילות
שוב תודה על החיבוקים וההשתתפות של כולם.בדיעבד הייתי בפורום כמה חודשים לפני כל התהליך אבל רק דפדפתי ולא השתתפתי. באופן פעיל.לכן אני ממליצה לבנות להשתתף באופן פעיל אני מרגישה כמה זה עוזר. כי זה באמת תהליך מאוד קשה ומורכב בכמה מישורים פיזית,נפשית,רגשית ופסכולוגי ומה לא. כמובן שכשיש בן זוג יש עם מי לחלוק.ומי שלבד, צריכה להיות פי שמונה יותר חזקה. פגשתי בתחנת אוטובוס בניקוסיייה את א' (לא אחשוף את השם)ועברנו את היום ביחד אם את קוראת את ההודעה תשמיעי קול ותספרי מה קורה איתך.

את כבר נשמעת יותר אופטימית
מקווה שאכן כך. תראי, אם את עייפה מהטיפולים אפשר לעשות הפסקה קצרה. אולי לעשות חושבים. תראי את הכותבת למעלה, שאימצה ילדה, איזה אושר!!! וזו המצווה הכי גדולה שיש-לעזור לילד שאין לו הורים שייגדלו אותו. אני לא דתיה, בכלל לא , אבל כילדה שלא כל כך אהבו אותה מודעת מאוד לכמה אהבה של הורים חשובה. לפני מספר חודשים עשיתי בירורים בו-זמנית על אימוץ ועל תרומת ביצית. אני רשומה בהמתנה לאימוץ בשתי עמותות, והנה אני בהריון. ועדיין לא נפטרתי מהתרופות ל-IVF. מותר להיות עצובה ולכעוס ולצעוק וגם יש רחמים עצמיים וזה טיבעי. מקווה בשבילך שיש לך עם מי לחלוק. ולומר לך את האמת: ההריון מזה מעייף!!!! אני בחופשת מחלה בגלל דימום שהיה-וזה משפיע על מצב הרוח יותר מההורמונים שבתרופות. ואני ישנה כל היום!!!! לא יצאתי מהבית מיום ד'(כי ישנתי) והערב יצאתי כי הייה תור לגינקולוג. אז העייפות יותר קשה מההורמונים שבתרופות. בהצלחה בכל החלטה שתעשי! ואל תשכחי: אנחנו כן אחת בשביל השניה-גם בשבילך! אורלי

 

[סנשיין60]

מסכימה

את כבר נשמעת יותר אופטימית
מקווה שאכן כך. תראי, אם את עייפה מהטיפולים אפשר לעשות הפסקה קצרה. אולי לעשות חושבים. תראי את הכותבת למעלה, שאימצה ילדה, איזה אושר!!! וזו המצווה הכי גדולה שיש-לעזור לילד שאין לו הורים שייגדלו אותו. אני לא דתיה, בכלל לא , אבל כילדה שלא כל כך אהבו אותה מודעת מאוד לכמה אהבה של הורים חשובה. לפני מספר חודשים עשיתי בירורים בו-זמנית על אימוץ ועל תרומת ביצית. אני רשומה בהמתנה לאימוץ בשתי עמותות, והנה אני בהריון. ועדיין לא נפטרתי מהתרופות ל-IVF. מותר להיות עצובה ולכעוס ולצעוק וגם יש רחמים עצמיים וזה טיבעי. מקווה בשבילך שיש לך עם מי לחלוק. ולומר לך את האמת: ההריון מזה מעייף!!!! אני בחופשת מחלה בגלל דימום שהיה-וזה משפיע על מצב הרוח יותר מההורמונים שבתרופות. ואני ישנה כל היום!!!! לא יצאתי מהבית מיום ד'(כי ישנתי) והערב יצאתי כי הייה תור לגינקולוג. אז העייפות יותר קשה מההורמונים שבתרופות. בהצלחה בכל החלטה שתעשי! ואל תשכחי: אנחנו כן אחת בשביל השניה-גם בשבילך! אורלי

מסכימה
אמנם לא בהריון, אך מסכימה עם טוטי,בבקשה אל תתיאשי, פורום זה רווי כשלונות אך רווי המון המון הצלחות תיצמדי להצלחות,תנוחי,אולי תשני מסלול,תסעי לכמה ימים , תשלבי חופש, זה עוזר,תהני מהנסיעה ומהחברה, רק אל תתיאשי..היאוש קשה יותר בהצלחה בכל דרך שתיבחרי..