שלום לכולם אני חדשה כאן

[שלומית 0710]

../images/Emo45.gif

 

[T0TI]

הורות

מרגש מאוד עבורי לקרוא את הדברים שלך ,לוקח זמן להבין כי שההריון שהוא חוויה נפלאה הוא לא המטרה - להיות הורים ! כל כך חשוב לי לפחות לקרוא את התיחסותך לכך שעשור את סחבת את ההריון זה בדיוק מה שאני מרגישה אחרי 7 שנים וכמעט 20 טיפולים והריון אחד שנגמר לא טוב. תודה לך ואני מקווה שתחזרי אלי אני רוצה לצאת לדרך חדשה.

 

[אמא דב]

../images/Emo50.gifו../images/Emo140.gif(אפשר גם ב../images/Emo104.gif)

ניתן לאמץ גם בישראל, דרך השרות למען הילד. אימוץ של תינוק עשוי לארוך זמן רב, אולם יש מסלולים קצרים יותר. אימוץ של ילדים המוגדרים כבעלי צרים מיוחדים, אורכים זמן קצר יחסית. אנחנו אימצנו לפני שבע שנים תינוקת ממוצא אתיופי. ההמתנה ארכה 13 חודשים בלבד. ואם אתם שומרי מסורת, אתם יכולים לאמץ ילד שיש לגיירו, מסלול כזה, מקצר מאד את התור. בהצלחה בכל אשר תחליטו.

 

[גל3107]

המון הצלחה, חכי ותסיימי את ההפריות

ואם החלטתם שזו ההפריה האחרונה אז תני לה צ'אנס . שימי לפרק זמן הקרוב את האימוץ בצד. אם אתם כבר חושבים על משהו אחר (במקרה זה האימוץ) אתם בתת מודע אומרים שזהו גם הטיפול הזה נכשל. ואם לאחר פרק זמן שהחלט תם , החלטתם שזהו אין יותר טיפולים וכנראה שהייתם צרכים לעצמכם לתת את הצ'אנס הזה של קודם לנסות טיפולים ולאחר מכן לבדוק אפשרויות אחרות. אז תלכו רק על אימוץ. תנו לגוף ולנפש לנוח הם זקוקים לזה -- אי איפשר להלחם בו לנצח. ממליצה לכם להפגש פיזית עם זוגות שאימצו דבר זה יעזור לבעלך להתמודד עם הרעיון ויראה שזו דרך מקסימה ונוחה להיות הורים אנו אימצנו דרך מזל , ממליצה עליהם בחום רב ואם תרצי פרטים נוספים אל תהססי לפנות במסרים בהצלחה

 

[תוליקה]

בהצלחה! אימצנו לפני חמישה חודשים

בדיוק, ואין מאושרים כמונו, הילדה שלנו היא האושר שלנו . וכדאי שתספרי לבעלך את הסיפור שלי: לאיש שלי שתי בנות ביולוגיות מפרק א', הוא הבין מאד את הצורך שלי להיות לאם, כששמע את דרך היסורים שעלי לעבור הודיע מראש שמה שקישר אותו לבנותיו זה לא הגנים שלו שעברו אליהם אלא הטיפול בהם. וכך דיבר אדם שיש לו כבר בנות ביולוגיות. האיש שלי, מאוהב בבת שלנו בצורה מדהימה, לעיתים הוא אומר לי: לכי תעירי אותה כי אני כבר מתגעגע, אין שום הבדל ביחס לבנותיו הביולוגיות ולבת שגנטית היא אינה שלו (אך ורק גנטית) כך שאימוץ הינה דרך נפלאה להיות הורים.

 

[שלומית 0710]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

את הצעד הראשון כבר עשית. הצצת לכאן ואף העזת וכתבת. רבים מאיתנו עברו את הדרך הזו או דומה לה. הבכי הוא בגלל ההורמונים, בגלל ההשלמה, בגלל האכזבה ואולי מעוד סיבות. הבכי הוא גם מנוף לצמיחה. מכתיבתך אני מבינה שמשפחתך תומכת באימוץ. מנסיון של שני ילדים ביולוגיים וילד שאומץ- אין הבדל בהורות שלנו. שלושתם הכי שלנו שניתן לאתר, הכי אהובים. ההבדל הוא בדרך החתחתים שעברנו עד שהגענו אל כל אחד מהם. ומנסיון- יש יותר מדרך אחת להיות הורים. שיהיה בהצלחה בטיפול וזכרי שגם כשדלת אחת נסגרת, אחרת נפתחת.

 

[י י ל נ ה]

בהצלחה, רלי! כולנו עברנו מתישהו את

התלבטויות קשות בדרך אל האושר. תאמיני לי, כדאי לקצר אותה, ואת כבר נכנסת למסלול הנכון. תתחילי לעשות צעדים ראשוניים ותראי, שאין חזרה. בהצלחה!

 

[רלי123]

תודה לכולם

על התמיכה, בשאיבה הרופא פגע בטעות הרחם כך ששאבו רק ביצית אחת שלמרפה ההפתעה הופרתה. במקביל אנחנו נפגשים עם עמותות כדי לבדוק עם מי לחתום חוזה, מה שמפתיע אותי זה התגובה של המשפחה והחברים הקרובים ביותר, מכולם ללא יוצא מהכלל קיבלנו תגובות חיוביות להפליא כך שנראה שאנחנו עושים את הצעד הנכון. תודה רלי

 

[fannyd]

אומץ מהו

היי, את כותבת "אין בי את האומץ לעשות את הצעד הבא בעניין" ואני שואלת אותך: אומץ מהו? לעבור את הטיפולים שעברת, לחיות את המועקה יותר קל? כנראה לכל אחד העיתוי לירידת האסימון. חבל להסס. עשי שיחה למפקחת על אימוץ בינארצי והתעדכני לגבי פעילות העמותות בפועל ובהמשך קבעי מפגשים. זה עדיין לא מחייב אותך לכלום אבל יעשה משהו למחסום הפסיכולוגי. בהצלחה!