שלום לכולם אני חדשה כאן

[רלי123]

שלום לכולם אני חדשה כאן

אנחנו כבר מס' שנים בטיפולים 14 הפריות מבחנה וה- 15 מחר, 3 הפלות ושני הריונות כימיים,כבר שנה אני מסתכלת בפורום אימוץ כשאני מכירה אישית חלק מהמשתתפים בפורום ועדין אין בי את האומץ לעשות את הצעד הבא בעניין. ההשלמה לעבור לשלב האימוץ מתגבשת בי לאט לאט, כאשר לבעלי עדין קשה עם המעבר לשלב הבא. אתמול הורי תפסו אותי לשיחה ואמרו לי " עד מתי יקירה שבי עם בעלך וכדאי שתשקלו אימוץ, אנחנו נשמח ונקבל כל החלטה אבל חבל עליכם אנחנו נעזור בכל דבר גם בכסף ונקבל כל ילד כאילו זה הנכד הביולוגי שלנו" מאחר ואנחנו גרים ביישוב קטן ובחגים יש פעילות עניפה למשפחות עם הילדים עברתי את השבוע האחרון בבכי כי היתה פעילות פורים ושוב הוחצן העניין שלנו אין ילדים. מאז שהורי דיברו איתי אני לא מפסיקה לבכות יתכן שזה ההורמונים ויתכן שלא אני לא יודעת להגיד. בכל מקרה אני מתחילה להתעניין איזה עמותות יש היום ועל איזה ממליצים, מהיכן כל עמותה מאמצת ובאיזה גיל . אשמח אם תעזרו לי להתחיל לגבש אינפורמציה לגבי העמותות השונות. תודה רלי

 

[English]

ברוכה הבאה, רלי ../images/Emo140.gif

הויתור על הגנטיקה (הריון) לטובת ההורות הוא גם קצת תהליך של אבל על מה שאולי כבר לא יהיה וזה בהחלט יכול לגרום לבכי. וכמובן, ההורמונים הרבים שמוכנסים לגוף גם תורמים. כולנו היינו שם, זה כנראה מין שלב הכרחי שממנו עוברים לשלב הבא. ואצל הרבה משפחות בפורום הבעל קצת חשש והסתייג. והנה, היום עשינו מפגש פורום חלקי וחזינו בהמון מהססים לשעבר מסתובבים בעינים מאוהבות עם ילדיהם החדשים, גאים ומשויצים. בקשר לעמותות הפעילות כדאי לשאול את נחמה טל (פרטים בשורה הכחולה שבראש הדף), היא תדע לומר לך מי פעיל ומה קורה. ואנחנו כאן בשבילך עם כל שאלה או רגש שיצוצו. אל תתביישי להיעזר בנו גם למידע וגם לתמיכה. שבוע טוב

 

[משתפרת]

ברוכה הבאה רלי.

לכל אחד ולכל אחת יש סבלנות וכוח סבל משלה. יש מי שמעט טיפולים הספיקו לה, אתם עברתם המון. מקווה ומאחלת שההפריה הבאה תצליח. כל תהליך כזה משגע לך את הגוף והנשמה גם בגלל כל החמרים שמוזרקים לגוף וגם בגלל התהליך הנפשי שעובר עליכם. במשפחות רבות זו האישה שמגיעה ראשונה למסקנה שמה שחשוב לה זה להיות אם, וזה חשוב הרבה יותר מאשר להיות בהריון. נראה לי שאת נמצאת בנקודה הזאת. הבכי שלך מתקשר כנראה לתהליך אבל, אבל על חלום ההריון שנגוז. בעלך יצטרך להבין שאין לך יותר יכולת לעמוד בטיפולים ובאכזבות, שהאפיק הזה ממית בך חלקים מהנשמה ומהחלומות. דברי איתו כשאת רגועה, לא ברגע של משבר. את מתחילה מנקודה מצויינת, כאשר הקרובים ביותר אליך תומכים בך ומבינים בעצמם שילד שתחבקו אל לבכם יהיה ילדכם. העזרי בהם בהסברה. העצה הסטנדרטית בפורום היא להפגש (לא רק באינטרנט) עם משפחות שאימצו ולראות כיצד ההורים (שעברו את תהליך השבירה של החלום אצל אחד, השכנוע של השני, האימוץ והמעבר לחיים מאושרים פי כמה) והילדים מהווים משפחה לכל דבר. לגבי עמותות- כבר קיבלת את העצה לפנות לנחמה טל. בנוסף- מאמצים מהתקופה האחרונה בוודאי יפנו אליך במסרים. עצות לגבי בחירת עמותה תמצאי בשאלות הנפוצות. שיהיה בהצלחה!

 

[עדי2222]

הי רלי

ראשית ברוכה הבאה, גם אם את כבר צופה ותיקה. 15 הפריות זה המוווווווון. אנחנו עברנו 17 ותאמיני לי שאני לא יודעת איך עשינו זאת, היום בדיעבד אני כועסת על עצמי שסחבתי ומשכתי ל כך הרבה. מקווה שתגיעו להחלטה הנכונה והנבונה בקרוב . מאחלת לך להיות אמא בקרוב.

 

[T0TI]

הי עדי../images/Emo20.gif

את משקפת בדבריך בדיוק מה שאני חושבת אני כועסת עלנו שנכנסו למעגל האין סופי הזה לקוא את דבריך פקח את עיני שיש עוד אנשים כמוני ושהם נתנו לעצמם את הזכות להיות הורים הרי זה מה שחשוב לא? תודה ואשמח ליצור איתך קשר.

 

[עדי2222]

אין מה לכעוס

לכל אחד יש את הקצב שלו ולכל אחד לוקח פרק זמן שונה להגיד סטופ ולקחת אחריות על עצמו לכאן או לכאן. אשמח לעזור בכל מה שאוכל. שולחת לך מסר בהצלחה

 

[English]

אל תכעסי על עצמך, טוטי

לכל אחד מאיתנו הקצב שלו עד ש"יורד האסימון" (ויש כאלו שזה לעולם לא קורה להם!) לא עשיתי סטטיסטיקה, אבל נראה לי שרוב המשתתפים כאן עברו מעל 10 טיפולים, ונראה לי שאחוז נכבד גם התקרב ל-20. ותמיד במבט לאחור זה נראה הרבה מדי, אבל כשאת בפנים זה נראה אחרת. זה מקרה קלאסי של חלב שנשפך שאין מה לבכות עליו. כנראה שעד כה לא הייתם בשלים לאימוץ. מפה פשוט כדאי להמשיך הלאה במסלול החדש, להיכנס למנהרה ולראות את האור הגדול שמחכה בסופה. בהצלחה!

 

[דיאנה*]

תותי, הכעס הוא חלק מחוסר הנוחם

אני חושבת שהוא יעלם כשתהפכו להורים. המעגל שנכנסתם אליו הוא מעגל שרבים מאיתנו היו בו. צריך המון כוחות כדי לצאת ועכשיו את עושה את זה. תני לעצמך כמה נקודות על מאמץ ההיחלצות. דווקא מכיוון שכל כך הרבה השקעתם (רגשית) בטיפולי הפוריות, שבירת המעגל כל כך קשה. שיהיה בהצלחה!

 

[בנדה1]

בהצלחה מחר ../images/Emo140.gif

מקווה בשבילך שהפעם זו תהיה הפעם. אם וכאשר, אנחנו אמצנו עם טף לפני כשנה וחצי ורשומים שם למס' 2...

 

[Zugit]

ברוכה הבאה אלינו ../images/Emo39.gif

ראשית, בהצלחה מחר! ורציתי לספר לך שהשנה בפעם הראשונה השתתפנו בארועי פורים מהסוג שאת מתארת והיה כל-כך כיף - הקטנטונת שלנו ישבה בבריכת כדורים, התגלשה, אכלה ג'אנק והסתכלה בעיניים כלות בכל הגדולים המחופשים! לא האמנתי שאני חלק מזה, לפני שנה זה היה נשמע לי מוזר מאוד. חבל על כל יום - אימוץ הוא דבר נפלא. ילדים מקסימים מחכים בבתי הילדים במזרח אירופה לאמא ואבא שיקחו אותם הביתה. תוך פחות משנה גם לכם יכול להיות ילד. מובטח שתחשבו שהוא מדהים, יפהפה ומיוחד במינו, והעיקר - שהוא בדיוק בדיוק מתאים לכם. ואולי זו תהיה ילדה. ההורים שלכם כבר אמרו לכם - הם יאהבו כל נכד מאוד מאוד. ונעבור לפסים מעשיים - אימצנו דרך "טף" לפני כחמישה חודשים. בתנו כעת בת שנה וטיפטיפה. כפי שאת מתארת לעצמך, היא יפהפיה, נבונה ומיוחדת עד מאוד

. היום אחרי המפגש יש לי הרבה עדים! שנינו מאוהבים בה לגמרי

, במיוחד אבא שלה! הוא מוכן לשוחח עם בעלך, אם מתאים לכם. תהיי איתי בקשר במסרים. בהצלחה!!!

 

[דיאנה*]

בהצלחה רלי

מקווה שאת כבר ישנה לקראת ההפרייה שצפוייה לך מחר. רובנו כאן עברנו ומכירים את ההתרגשות העצומה, התקוות שמתפוצצות למרות כל הנסיונות למתן אותן מחשש לנפילה הבאה... לכי בשלווה ככל הניתן להפרייה הזו. את כבר מתחילה לחשוב על אימוץ וגם אם האיש שלך עדיין לא שם, הוא מן הסתם יגיע לשם באם תזדקקו לדרך הזו. לכי מחר בנחת ובידיעה שישנם עוד נתיבים להורות. אחרי מחר נדבר הלאה על אימוץ ועל האפשרויות השונות. הבכי? הבכי שלך מנקז עכשיו את כל המאמצים, הקשיים והתסכולים שעברת עד היום. את הפחד לא להיות אמא ואת הידיעה שאת כן תהיי. ישנן עוד דרכים. אז אם הבכי לוחץ לך, בכי אותו עד שיגמר. אחר כך מחכה עתיד חדש. מבטיחה מחר לכתוב משהו גם על עניין העמותות. לילה טוב ובהצלחה!

 

[Kalla]

ברוכים הבאים!

מידע עדכני אין לי כי אימצתי די מזמן, אך מאחלת המון הצלחה!

 

[דניאל@זר]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

בהצלחה להיום ! מקווה שאת הולכת בראש שקט עם הידיעה שאם זה לא הולך בדרך הזו יש יותר מדרך אחת להפוך לאמא... אנחנו אימצנו דרך עמותת טף ורשומים דרכם לאימוץ שני. שיהיה

 

[טרום אמא]

ברוכה הבאה-הרבה כאן פסעו בדרך

הזאת-מאחלת הצלחה בכל החלטה שלכם-חשוב שתדעו שיש עוד אופציה!

 

[חיובית]

מספר מילים על הורות

רלי יקרה, אימהות בכלל והורות בפרט זה כל כך הרבה מהריון של 9 חודשים....זה עולם ומלואו...זה לקום בלילה על כל לחש ויבבה, זה לשכוח מהי שינת לילה רצופה, זה נחת מכל ביס שהילד שלך לקח, זה גרבר ומטרנה ופירות טריים, זה להקפיד על תוקף מוצרי החלב, זה לשמור על דלתות מטבח סגורות, זה לחייך כל פעם שהוא צוחק, זה להנות מיד קטנה שאוחזת לך את היד, זה סבא וסבתא, ועיצות אין סוף על איך צריך לגדל ילדים, זה איפה עושים את הסדר, זה עיצוב של חדר, זה שילב וילדותי וצעצועי עץ משובחים, זה תוכניות חיסכון, זה שלוה ורוגע והמון בהירות, זה לשכוח סרט ביום שישי, להעדיף חופשה משפחתית על ארוחה רומנטית, זה הלב שמתרחב כל פעם שהוא עושה דבר חדש, זה הלביאה שבך שיוצאת החוצה כל פעם שאת חוששת לשלום ילדך, זה הפרפרים בבטן שהוא מחייך, זה גן ומטפלת ומועדון של אימהות.... המועדון הכי מכובד בעיר!!!! זה ההנאה הבלתי נדלית מהילד הזה שהוא כו כולו שלכם! גם אני באתי אל ההורות בדרך ארוכה ופתלתלה ואני גאה לומר שהילד שלי, הוא העולם ומלואו הזה שאני מדברת עליו ואני אמא שלו בכל רמ"ח איברי ואני יודעת שהוא נולד עבורי ואני פה לעולמי עד..עבורו...ואת ההריון שלו סחבתי עשור..עשור של טיפולים, מחטים, הורמונים...ובסוף נולד הילד המופלא שלי!!! אני מאחלת לך את כול הטוב שבעולם וכל כך מקווה עבורך שהעולם שלך יתמלא בכל הטוב הזה הורות. אני

 

[גל3107]

מילים מקסימות לתאר הורות ../images/Emo127.gif../images/Emo140.gif

 

[דניאל@זר]

כמה טוב לשמוע ../images/Emo24.gif

 

[תוליקה]

../images/Emo24.gif כל כך נכון ומרגש!

 

[עדי2222]

אפשר לאמץ את הדברים שלך?../images/Emo45.gif

 

[דיאנה*]

../images/Emo24.gif לאמא של דביר

על המלים שיצאו מן הלב וכדי שתגענה לעוד הרבה לבבות יכנסו מיד למאמרי הפורום...