שלום לכולכם

[3קלרה היחידה]

שלום לכולכם

אני עוד לא אחת מכם....עוד מעט. בן זוגי במצב סופני, לא מזהה אותי כבר. הסרטן הרס לא את המוח. אני מתבוננת בו ושואלת את ה' למה? אנו צעירים ...אלמנה מבחינתי היא אשה זקנה אבל אני צעירה לפחות בנפש אני בת 55 אבל אני מרגישה כבת 16. אני הולכת לקבוצת תמיכה בבית חולים, הפסקתי מזמן לבכות אולי בגלל הכדורים נגד דכאון שאני לוקחת.אני יודעת שזה המקום של שפיכת לב לכן אני מרשה לעצמי לכתוב.
אם יש מפגשים אשמח להגיע
חיבוק לכולכם בינתיים

 

[yamkachol]

3קלרה היחידה, משתתף בכאבך.

שאלותיך מובנות ומוכרות לנו.
אין לנו מפגשים.

מאוד שמח בשבילך, שאת הולכת לקבוצת תמיכה בבית החולים, ושאת לוקחת כדורים נגד דכאון, אשר עוזרים לך להתמודד בשבר הנורא בו את נמצאת.
מצבך מובן מאוד ומוכר.
יופי שכתבת - ושפכת את אשר על לבך.
אחד הלקחים שלמדתי מהשבר שחוויתי (אשתי התאבדה ונשארתי עם 5 ילדינו- בגילאי 8 שנים עד 14- לפני כשבע שנים),
הוא שכאשר אני מקבל מכה חזקה מאוד - אז כואב לי מאוד.
כשמקבל מכה נוראית - אז נורא כואב לי .
זה טבעי.
זה מובן שיכאב לי אחרי שמקבל מכה.

כל שנותר הוא לכאוב את הכאב, להבינו, לא להוסיף עליו רגשות אשם ועד כהנה וכהנה, ולהבין ש"עכשיו" כך נראים חיי.
ה"עכשיו" הוא דבר מאוד לא קבוע. (משתנה באיטיות רבה-אך משתנה)
אני משנה אותו בהתאם ליכולותי.
בהתאם ליכולת השינוי שלי.
בנוסף - זה כאב לב נוראי, אשר כמו כמו כאב גוף נוראי, הוא משתלט לי על חיי.
הכאב הנוראי הזה, המשתלט על חיי, גורם לי לתחושת חוסר שליטה על חיי / חוסר אונים, ולשאלת שאלות שלא תמיד אני מוצא להן תשובות, או תשובות ברורות. תשובות מוחלטות.
זו תקופה מאוד קשה, אשר יוצרת אצלינו תחושה של "מוחלטות".
כך יהיו חיי מהיום והלאה.
אז לא .
זו תקופה נוראית שכזו.
שורדים גם אותה.
כל אחד בדרכו המתאימה לו.

מאחל לך שיתאפשר לך למצוא גם רגעי שלווה ורוגע (לא יודע אם זה אפשרי - אך זה האיחול)
שמרי על עצמך.
שולח חיבוק.

 

[3קלרה היחידה]

תודה...

אצלך זה נורא יותר כי אצלך הייתה לבחירה ולי אין.
אבל טוב שפה מבינים אותי אני מקווה שיום אחד נפגש

 

[רחל 17]

מענה

קלרה יקרה, כמה מבינה אני אותך, כולנו שואלים את הלמה? תשובה אין לנו לכך...
היי חזקה וחשבי על החיים, השתדלי להמעיט בלקיחת כדדורי ההרגעה...

 

[רוזהלי]

קלרה היחידה

 

[3קלרה היחידה]

תודה לכולם

אין לי מילים

 

[נסיכת הכוכב]

שלום לך קלרה

קראתי את מה שכתבת עוד אתמול וחשבתי איך לענות לך
קודם כל שמי הפרטי הוא קלרה , ואנחנו בנות אותו הגיל , אבל שבאתי לתפוז היה תפוס אז בחרתי בנסיכה
אני כותבת גם בפורום סרטן לא לבד , מלווה חולי סרטן ומפחות בקט שעובר עליך עכשיו
את איתו , באה לבקר, אבל למעשה הוא לא פה יותר משייט בין שמים לארץ , כך הבנתי ממך
המוח הוא החלק השולט על הגוף ואם שם הצרה אז הבעיה רצינית

טוב עשית שכתבת בפורום ששחררת את הלחץ מהלב , זו דרך יעילה להקל על הנשמה
את בתהליך של הפרידה וזה נמשך כל עוד הוא נושם וחי , אפילו אם הוא לא מזהה אותך
ומה שיקרה אחר כך יקרה, אני בטוחה שיש בך שמחת חיים כדי לבנות חיים הלאה
כי את חיה וצעירה במחשבה , אנחנו פה כדי לעטוף באהבה ללוות אותך בתהליך הזה