הסריקה באמת לא משהוא, אבל
אנסה בכל זאת לספר לךקצת על עצמך. אני רואה אצלך הבדל גדול מאד בין מה שמוצג כלפי חוץ ובין מה שקורה בפנים כשאת עם עצמך. לא ציינת את גילך, דבר שהיה יכול לעזור. נראה לי כי התחנכת להתחשב קודם כל בצרכי הסביבה ורק אחר כך לדאוג לצרכייך. חשוב לך מאד לקבל משוב חיובי מן הסביבה, ואת מוכנה לעשות הרבה על מנת לקבל משוב זה. עשייה זו היא גם המפתח להשתייכות החברתית שלך. במקביל לזה יש בך גם חשדנות מסויימת כלפי החברה, מה שמונע ממך פעילות ספונטנית ממשית. במקום זאת את נוטה להפעיל דיפלומטיה, מניפולטיביות ואפילו ערמה וכל זאת על מנת לשמור על התדמית שאת מעוניינת בה. חשוב לציין, שגם בימים קשים אלה, והם ללא ספק קשים מבחינתך, את ממשיכה ומצליחה לשמור על מסיכה חיצונית ללא רבב. בניגוד לחיצוניות המוקפדת, בפנים יש בלגן גדול. נראה שיש המון רגשות עזים הכלואים בקופסה החיצונית ויוצרים המון לחץ. אנני יכול לקבוע מהכתב איזה רגשות הם בדיוק. יכול להיות שזו אהבה עזה, אולי אהבה אסורה, או קינאה עזה. מה שברור, שכל הנושא נשמר בקפדנות בפנים מה שגורם ללחץ להיות אפילו גדול יותר. עד כאן הניתוח הגרפולוגי. מכאן והלאה, סתם יעוץ שלא שייך לגרפולוגיה. הדרך הטובה ביותר להקל על מצב של לחץ היא לשוחח על כך עם מישהוא. אם אין אדם מוכר שאת יכולה לדבר איתו, אפשר לפנות באנונימיות לעזרתם של אנשים לא מוכרים. בתפוז יש כמה פורומים שנותנים תמיכה בנושאים שונים. בארץ יש כמה אגודות שנותנות תמיכה טלפונית (הידועה שבהן היא ער"ן) ואני בטוח שגם בארה"ב יש כאלה. הרעיון בכל המיקרים דומה: שיתוף אדם נוסף תמיד מקל וברגע שאת מדברת על הבעיה עם מישהוא, את יוצרת לעצמך נקודת מבט חדשה על הבעיה וחלק מהלחץ משתחרר. בקשר ללימוד גרפולוגיה, יש בארה"ב כמה מכונים שנותנים קורסים בהתכתבות. לדעתי הדרך הטובה ביותר היא לקנות את "Idiot's guide for Handwriting Analysis", לקרא אותו ולראות אם את באמת רוצה להמשיך. מקווה שעזרתי