princhipeta
New member
שלום לכוולם!
אבקש לשאול שאלה: מה היחס של היהדות כלפי לסביות?
אבקש לשאול שאלה: מה היחס של היהדות כלפי לסביות?
שלום לכוולם!
- פותח הנושא princhipeta
- פורסם בתאריך
עמדת היהדות בנושא לסביות
לק"י השלום והברכה . בניגוד למשכב זכרים, איסור על לסביות אינו מפורש בתורה, ונחלקו הפוסקים האם יש לראות בו איסור תורה או איסור מדרבנן. (על איסור נשים המסוללות זו בזו ראה תורת כהנים ויקרא יח/ג, שבת סה ע"א, יבמות עו ע"א, בספר הלבוש, אבהע"ז סי' כ- כתב שזהו איסור תורה, ואילו בפרישה שם רואה בו איסור מדרבנן). חז"ל למדו שהאיסור נכלל בציווי: "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו" (ויקרא יח/ג) והם הסבירו: "מה היו עושים? איש נושא איש ואשה נושאת אשה, ואלו הן נשים המסוללות זו בזו". כוונתם על פי רש"י (יבמות עו ע"א) שנשים אלו "משפשפות נקבתן זו לזו דרך תשמיש" או כלשון הרמ"א: "משחקות ומתחככות זו בזו" (אבהע"ז כ/ב). (נוסף לאמור, יש להזכיר גם את פירוש הריב"ן שלדעתו נשים המסוללות "מטילות זו בזו שכבת זרע שקיבלו מבעליהן" אך דעתו נדחתה על ידי התוס' ביבמות עו ע"א, ד"ה: "המסוללות", ולא הובאה להלכה על ידי מי מהפוסקים). הרמב"ם בהביאו דין להלכה (הלכות איסור וביאה כא/ח) טורח להשמיענו שאין לאיסור זה לאו מיוחד, באשר הפסוק הנ"ל מבטא מצווה כללית שמעשים הרבה נכללים בה. משום כך אף לא מנה את "כמעשה ארץ מצרים" כמצוה בספר המצוות שלו. הרמב"ם פוסק, אפוא, שאין מלקים על איסור זה, הן משום שאין לו לאו מיוחד והן משום שאין יחסים בין נשים יכולים להיחשב כביאה כלל. יחד עם זאת, לדעתו "ראוי להכותן מכת מרדות" ולדעת הטו"ר יש אף לנדותן. הפוסקים מטילים אחריות על הגברים למנוע את נשיהן מלסביות, על ידי מניעת קשר בין האשה ובין אותם נשים המועדות לעבירה זו (שו"ע, שם). ברם, גם בנושא זה אנו יכולים למצוא שיחסי אשה עם אשה אחרת השתנו לקולא משאר יחסים אסורים, בכך שאין האשה נאסרת בגינם לבעלה. השאלה האם נאסרת אשה לסבית לכהן גדול או אף לכהן הדיוט, מהווה סלע מחלוקת בתלמוד ובפוסקים, באשר יש אי בהירות על הגדרת המעשה- האם הוא בגדר מעשה זנות שיש בו כדי לאסור את האשה על כל כהן או מעשה פריצות גרידא, ולא תיאסר אלא על כהן גדול לפי שאינה עוד בגדר בתולה שלימה (ראה שבת סה ע"ב ובפירוש רש"י ותוס' על אתר). בברכת חונן הדעת.
לק"י השלום והברכה . בניגוד למשכב זכרים, איסור על לסביות אינו מפורש בתורה, ונחלקו הפוסקים האם יש לראות בו איסור תורה או איסור מדרבנן. (על איסור נשים המסוללות זו בזו ראה תורת כהנים ויקרא יח/ג, שבת סה ע"א, יבמות עו ע"א, בספר הלבוש, אבהע"ז סי' כ- כתב שזהו איסור תורה, ואילו בפרישה שם רואה בו איסור מדרבנן). חז"ל למדו שהאיסור נכלל בציווי: "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו" (ויקרא יח/ג) והם הסבירו: "מה היו עושים? איש נושא איש ואשה נושאת אשה, ואלו הן נשים המסוללות זו בזו". כוונתם על פי רש"י (יבמות עו ע"א) שנשים אלו "משפשפות נקבתן זו לזו דרך תשמיש" או כלשון הרמ"א: "משחקות ומתחככות זו בזו" (אבהע"ז כ/ב). (נוסף לאמור, יש להזכיר גם את פירוש הריב"ן שלדעתו נשים המסוללות "מטילות זו בזו שכבת זרע שקיבלו מבעליהן" אך דעתו נדחתה על ידי התוס' ביבמות עו ע"א, ד"ה: "המסוללות", ולא הובאה להלכה על ידי מי מהפוסקים). הרמב"ם בהביאו דין להלכה (הלכות איסור וביאה כא/ח) טורח להשמיענו שאין לאיסור זה לאו מיוחד, באשר הפסוק הנ"ל מבטא מצווה כללית שמעשים הרבה נכללים בה. משום כך אף לא מנה את "כמעשה ארץ מצרים" כמצוה בספר המצוות שלו. הרמב"ם פוסק, אפוא, שאין מלקים על איסור זה, הן משום שאין לו לאו מיוחד והן משום שאין יחסים בין נשים יכולים להיחשב כביאה כלל. יחד עם זאת, לדעתו "ראוי להכותן מכת מרדות" ולדעת הטו"ר יש אף לנדותן. הפוסקים מטילים אחריות על הגברים למנוע את נשיהן מלסביות, על ידי מניעת קשר בין האשה ובין אותם נשים המועדות לעבירה זו (שו"ע, שם). ברם, גם בנושא זה אנו יכולים למצוא שיחסי אשה עם אשה אחרת השתנו לקולא משאר יחסים אסורים, בכך שאין האשה נאסרת בגינם לבעלה. השאלה האם נאסרת אשה לסבית לכהן גדול או אף לכהן הדיוט, מהווה סלע מחלוקת בתלמוד ובפוסקים, באשר יש אי בהירות על הגדרת המעשה- האם הוא בגדר מעשה זנות שיש בו כדי לאסור את האשה על כל כהן או מעשה פריצות גרידא, ולא תיאסר אלא על כהן גדול לפי שאינה עוד בגדר בתולה שלימה (ראה שבת סה ע"ב ובפירוש רש"י ותוס' על אתר). בברכת חונן הדעת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.