ואני אוסיף..
שמסלולי המרידיאנים, זורמים בעומק הגוף ולא ברמה השיטחית ביותר של הגוף- העור. המרידיאנים בגוף, בנויים כרשת מסועפת של תעלות שחלקן עמוקות יותר וחלקן פחות. על המרידיאנים מצויות נקודות האקופונקטורה שאותן ניתן לשפעל באמצעות שיאצו ובדיקור. כיוון שהנקודות נמצאות על גבי המרידיאנים, גם הן נמצאות בעומק הגוף, במרחק של מילימטרים ספורים עד לסנטימטרים בודדים מהעור. כאשר דוקרים במחט בנקודת דיקור, יש אפשרות ליצור קשר ישיר עם הנקודה שנמצאת בשכבה פנימית יחסית לעור, מה שלא בדיוק מתאפשר בעזרת השיאצו, שפועל באמצעות הפעלת הנקודות מהרמה השיטחית. מנסיוני הקליני עם שתי השיטות, ריפוי של מחלות רבות, מהיר יותר בד"כ, כאשר נעשה בדיקור. מאידך, אני מכירה בהשפעה הנפלאה של השיאצו על הגוף והנפש [למרות הזמן שנדרש לראות תוצאות במצבי חולי רציניים, בעיקר כאלה שמקורן בתפקוד האיברים הפנימיים] ואני בעד שילוב של שתי השיטות, בהרבה מאוד מצבים. דבר חשוב נוסף הוא, שישנם אנשים המגיבים טוב יותר לשיאצו מלדיקור, ולהיפך ולכן חשוב להתאים למטופל את השיטה שאליה הוא מתחבר ומגיב טוב יותר. שירי.
