שלום ליושבי הפורום
יש לי כבר הרבה זמן תחושה ש"אני לא בנויה לזוגיות". אני יודעת שאם תהיה לי זוגיות טובה יהיה לי טוב אבל איכשהו בתוך תוכי אנימרגישה שמשהו חסום שם, מזמן כלשהו בתחילת החיים או בחיים קודמים. אני עושה הרבה עבודה על מנת לזמן לחיי זוגיות טובה. מה עלי לראות, מה עלי לדעת, על מנת לאפשר לזוגיות טובה ומספקת לקרות בחיי? ושאלה נוספת: מה יכול לעזור לי בקשר לאבא של ילדתי? קשה לי איתו מאד והייתי רוצה לשנות זאת.
יש לי כבר הרבה זמן תחושה ש"אני לא בנויה לזוגיות". אני יודעת שאם תהיה לי זוגיות טובה יהיה לי טוב אבל איכשהו בתוך תוכי אנימרגישה שמשהו חסום שם, מזמן כלשהו בתחילת החיים או בחיים קודמים. אני עושה הרבה עבודה על מנת לזמן לחיי זוגיות טובה. מה עלי לראות, מה עלי לדעת, על מנת לאפשר לזוגיות טובה ומספקת לקרות בחיי? ושאלה נוספת: מה יכול לעזור לי בקשר לאבא של ילדתי? קשה לי איתו מאד והייתי רוצה לשנות זאת.
ממה שכתבת אני מסיק שאת מבזבזת את רוב זמנך בניתוח סיטואציות וחשיבה קדימה. לדעתי זה לא רע בכלל אבל אם תעשי את זה יותר מידי את תפספסי משהו מאוד חשוב. המשהו הזה הוא אותו הרגע, שאת לא נהנית ממנו בגלל שאת עסוקה ב"מה יהיה ומה קרה ומה יקרה". אולי משם נובע חוסר הסיפוק. הייתי ממליץ לך לשלב קצת סיפוק אישי מלחיות גם בהווה. אני חושב שברגע שתעריכי את מה שטוב עכשיו אז כל הטוב שאמור להגיע מאוחר יותר יגיע הרבה יותר מהר ובספונטניות אפילו. ברגע שאנחנו מחפשים "סימנים" שאומרים שמישהו מתאים לנו, שמישהו לא, או כל דבר אחר.. אנחנו מחפשים עם ההגיון. ההגיון לא תמיד יוביל אותך לחפש בכיוון הנכון. בגלל זה, אנחנו לעיתים כל כך עסוקים בלחפש את הדבר הלא נכון, שאנחנו מפספסים את "ה"דבר כי הסתכלנו לכיוון ההפוך. אז פשוט להרגע ולקחת הכל בקלות. "לחצות את הגשר כשתגיעי אליו" כמו שאומרים. בקשר לאבא, הבעיה נראית לי פשוטה למדי. למרות חוסר הרצינות בעבר... עכשיו הוא שונה. למרות שאין לך אמונה בו... עדיין יש סיכוי שהוא השתנה. הטריק הוא, לתת לו אחריות מצומצת ובעלת משקל קטן בחייך בשביל לראות איך הוא מתמודד איתה ולמדוד את גודל השינוי שהוא עבר מתקופת העבר. במידה והוא מתמודד עם האחריות המוצגת, עד כמה שהיא מינימלית, אולי אין טעם בכל המחשבות ואפשר בכל זאת לקבל ממנו משהו ולדעת שהוא יבצע את המשימות שלפניו. מאחל לך כל טוב ובהצלחה!