מי מחליט?
אני, את, כל אחד מחליט לעצמו. ברור. ולשאלתך, " ואם לפי ראות עיניו של האדם בגידה בקדושת הנישואין היא דווקא מוסרית לעילא ועילא? " פשוט מאוד, כדאי ורצוי לבור את האדם שבאים איתו בקשרי נישואין מראש - חקור ודרוש, דרוש וחקור היטב. ונכון שהחיים דינמיים ואהבה לובשת שנאה וכו' וכו', אך תמיד עדיף להיות במיטה עם מישהו שנמצא שם משום שהוא רוצה להיות שם ולא משום שהוא כבול בכבלים חברתים, דתיים ואחרים. איני משלה עצמי שילדים וסטטוס חברתי זניחים, אך ביחס לקהילה דתית-חרדית, הבוחשת בחיי חבריה עד שיצא מיץ בהחלט שזהו לחץ נמוך. והיא הנותנת - שיעורי הגירושין גבוהים יותר במגזר הכללי. ואתעכב עוד בעניין זוגיות וניאוף (סקס מוכר), דווקא בעידן שכזה בו ההפקר והזימה חופשיים להלך בפרהסיא, יש ערך רב לאהבה ולזוגיות במובנה העתיק, הנאיבי והקלאסי (רמז: יציאה למסיבת חילופי זוגות לא נחשבת לכזו). כשאתה נמצא עם מישהי שיכולה ללכת עם כל מי שתבחר ובכל זאת היא איתך - סימן שהיא אוהבת אותך. ואהבה בימינו שווה זהב טהור. אם את לא מאמינה בבחירותיך ובתפיסתך את המרחב הסובב אותך... את בבעיה קשה ולא רק מבחינה זוגית. חלק מהקושי או אולי הקושי הרב ביותר בעולם החופשי הוא הצורך והיכולת לנתב את חייך למסלול הנכון ולתקן סטיות בכל רגע נתון (חייבים להישאר ערניים. מיצמצת - הפסדת). נכון שאין זה פשוט כלל ועיקר, ובפרט למי שהורגל לשאול את פי הגדולים (האדמו"ר שליט"א) על כל צעד ושעל, אבל זה כל היופי - להרגיש רבי שליט"א... להיות אחראי ואדון לעצמך. בהחלט לא פשוט!