שלום ליוצאים

  • פותח הנושא ds31
  • פורסם בתאריך

ds31

New member
שלום ליוצאים

מזה מס' שנים עזבתי את הדת ובזמן האחרון אני מרגיש ריקנות , פתאום אין לי תחליף לאמונה ,למשהו להאחז בו וזה קשה איך אתם מתמודדים? תודה והמשך יום נעים
 

admor

New member
לא מתמודד

לא צריך להאחז, לא מרגיש ריקנות. לא מאמין ולא מחפש תחליף.
 

מובחרת

New member
עוזבים אמונה

ביטחון שיש אלוקים נשאר לי תמיד.אני מאמינה שהוא לא זקוק לשמירת החוקים שלי,ובעצם לא הוא הכתיב אותם.תאמין בו ותסמוך עליו,בלי קשר לחגים וכו`.
 
גם הפסקת עישון גורמת ריקנות

אנשים שהם מיסטיים מטבעם צריכים איזושהי דת. אמא טבע, אנרגיות חיוביות, וכו'. דת זה מפלט מהחיים האמיתיים (כמו סמים, אלכוהול, ...) יש תמיד משהו שגורם לריקנות. אולי פשוט צריך חבר/ה טוב/ה או כתף טוב.
 

soelistit

New member
תכל'ס

תחושת ריקנות או מילוי - אינה פונקציה של מפלס האמונה שלך... אמנם דת מספקת תחליף לצרכים רוחניים - ולכל אחד יש כאלה - אבל עשויה לגרום לחסכים ולקונפליקטים חמורים לא פחות בד בבד... אכן - נדרשת התמודדות עקשת בכללי בכדי לשרוד את מהמורות החיים ולעמוד איתן מול תחושות שלעיתים מצליחות לתעתע בנו שאין מפלט ואין דרך מוצא - אך הדרך הנכונה היא ראשית להאמין בעצמך - ביכלתך, בכישוריך, בתובנות שלך, בדרכך, בתכונותיך - ולא להשבר ולא להכנע - אף אם אתה נתקל בדחיה או באי הכרה מצד הסובבים אותך... ובמילים פשוטות - פשוט הייה אתה - במלוא האון - ועם נכונות בלתי נלאית להסתער בכל יום מחדש על נסיונות דיכוי - בין פנימיות ובין חיצוניות (כאשר כאן כבר כל אחד ימצא את העזרים המתאימים לו להשלמת המשימה...)
 
כתף טוב(ה) או צלע עסיסית.

ואם צוק העיתים ממש ממש מציק, גם שייק בננה-אגס-מלון יכול למלא ת`חיים בכמה שניות יקרות של טעם. (הריקנות היא הבת דודה הפריקית המעצבנת של השעמום)
 

uri80

New member
אין ריקנות. אם נוצרת כזו אני דואג

למלא אותה במטרות חדשות. גיליתי שמסתדר לא רע בחיים ללא אמונה.
 
לטמון את הראש בחול

יש ריקנות, טבעית שתהיה. המרחק בין חיי קהילה חרדיים לבין חייו של חילוני ממובצע - רחוקים איש מרעהו כרחוק מזרח ממערב. אל תחפשו ריגושים, תחיו את החיים. מתרגלים.
 

שש י ר י

New member
פעם תשובה כזו הייתה יכולה

להוציא אותי מכליי. היום אני מבינה שאתה צודק לגמרי. מה שמביא אותי לתהייה האם לכל מצב האדם יכול להתרגל בסופו של דבר. ז"א, נגיד אדם מאמין במשהו, עקרוני מאוד עבורו. ואז החיים מביאים אותו לידי כך שהוא יתנהג הפוך מאותו עיקרון, ובהתחלה זה מפריע כמובן אבל אח"כ לומדים להתרגל לזה ולחיות טוב אפילו בתחושה טובה. אני באמת לא יודעת את התשובה לזה. אם לוקחים את זה כמה צעדים קדימה מהכיוון הפילוסופי ניתן ליצור מציאות שאדם שפוי לחלוטין שמתחיל לעסוק בגניבה, בסופו של דבר עשוי להרגיש טוב עם עצמו לגמרי. מה שאומר שבעצם ההנחה הראשונית של כל זה היא שאין אמת מידה למוסר -בכלל-. קשה לחיות עם זה.לי לפחות.
 

uri80

New member
ואל תשכחי גם שהתשובה הזו היא אישית

ומתאימה בעיקר לי. יש המוני אחרים שכן מרגישים ריקנות. אני - רק על עצמי לספר ידעתי. לא חושב שאנחנו מגיעים לכאן עם משמעות גדולה כלשהי. בחיים כשלעצמם אין מטרה ספציפית מלמעלה. כשמבינים את זה הציפיות קטנות מלכתחילה והכל נהיה יותר קל. אני מאמין גם שאת המשמעות אנחנו יוצקים אליהם, בהתאם לבחירות שאנחנו לוקחים בחיינו. לכן כתבתי שלא מרגיש בחיי ריקנות. אם אני מתחיל להרגיש ריקנות סימן שהגיע הזמן למלא אותם במשהו חדש, שונה. סימן שהגיע הזמן להתחיל להזיז כמה דברים.
 

אבזץ

New member
אוי ויי זמיר

ערכים הם תלות של אופי ושל סביבת ההתבגרות. אין זה אומר שאדם חייב לבחור להשיל מעליו את ערך היושר והיושרה ולהפוך לגנב. היכולת לתעדף ולערוך מחדש ערכים ואף למחוק את אלה המתגלים כפסולים דווקא מדהימה אותי בהיתכנותה והיא היא מותר האדם מן הבהמה. אחרת - אין ולא תהא תקווה לפושעים. לילה טוב נ.ב. הכותב אינו פסיכולוג ואף לא מתיימר להיות פילוסוף, לא גניקולוג ולא רועה צאן. כל הנאמר כאן הוא על אחריות הקורא בלבד. ולא, לא לנסות בבית.
 

שש י ר י

New member
אוקיי, מסכימה עם זה,

אבל הנקודה היא - מי קובע את אותם ערכים? מי קובע את גדרי המוסר? זה עובד לפי קוד חברתי? או לפי החלטת האדם? ואם לפי ראות עיניו של האדם בגידה בקדושת הנישואין היא דווקא מוסרית לעילא ועילא? האם זה הופך אותה ללגיטימית? ואני לא מתכוונת לזה במובן המתחסד או המצדיק של זה,אלא מבחינה אמיתית.אפילו אני בעצמי יכולה לחשוב על כמה הצדקות מאוד ראויות לבגידה. אין לי תשובות. אני רק אומרת שזה לא פשוט בכלל לחיות כשכל הקווים הללו מוכתבים באופן כה אינדיבידואלי.
 

אבזץ

New member
מי מחליט?

אני, את, כל אחד מחליט לעצמו. ברור. ולשאלתך, " ואם לפי ראות עיניו של האדם בגידה בקדושת הנישואין היא דווקא מוסרית לעילא ועילא? " פשוט מאוד, כדאי ורצוי לבור את האדם שבאים איתו בקשרי נישואין מראש - חקור ודרוש, דרוש וחקור היטב. ונכון שהחיים דינמיים ואהבה לובשת שנאה וכו' וכו', אך תמיד עדיף להיות במיטה עם מישהו שנמצא שם משום שהוא רוצה להיות שם ולא משום שהוא כבול בכבלים חברתים, דתיים ואחרים. איני משלה עצמי שילדים וסטטוס חברתי זניחים, אך ביחס לקהילה דתית-חרדית, הבוחשת בחיי חבריה עד שיצא מיץ בהחלט שזהו לחץ נמוך. והיא הנותנת - שיעורי הגירושין גבוהים יותר במגזר הכללי. ואתעכב עוד בעניין זוגיות וניאוף (סקס מוכר), דווקא בעידן שכזה בו ההפקר והזימה חופשיים להלך בפרהסיא, יש ערך רב לאהבה ולזוגיות במובנה העתיק, הנאיבי והקלאסי (רמז: יציאה למסיבת חילופי זוגות לא נחשבת לכזו). כשאתה נמצא עם מישהי שיכולה ללכת עם כל מי שתבחר ובכל זאת היא איתך - סימן שהיא אוהבת אותך. ואהבה בימינו שווה זהב טהור. אם את לא מאמינה בבחירותיך ובתפיסתך את המרחב הסובב אותך... את בבעיה קשה ולא רק מבחינה זוגית. חלק מהקושי או אולי הקושי הרב ביותר בעולם החופשי הוא הצורך והיכולת לנתב את חייך למסלול הנכון ולתקן סטיות בכל רגע נתון (חייבים להישאר ערניים. מיצמצת - הפסדת). נכון שאין זה פשוט כלל ועיקר, ובפרט למי שהורגל לשאול את פי הגדולים (האדמו"ר שליט"א) על כל צעד ושעל, אבל זה כל היופי - להרגיש רבי שליט"א... להיות אחראי ואדון לעצמך. בהחלט לא פשוט!
 

R a c h e

New member
לא מרגישה כל ריקנות

עסוקה מדי בי, בחיי, בעתיד שלי ושל הדור הבא, בעבודה, בהמון חברים וקצת בפורום הזה. לעניין האמונה: מה זה אומר אמונה ואילו פעולות מתחייבות מאדם מאמין? לדעתי אמונה היא דבר פנימי, אז נניח שאתה מאמין (באלוהים?) זה אומר שאתה צריך גם לקיים את התורה (בכתב ובע"פ) וההתפתחויות/חוסר ההתפתחות שלה עם השנים?
 
בעייה ידועה

אם תבין את שורש הבעייה תוכל להתגבר עלייה.ריקנות/שיעמום/דיכאון. זה תגובה בריאה של המוח לאותת לך שמשהו לא בסדר. לדוגמא כדי לצאת מדיכאון אתה צריך לדבר עם אנשים. לעשות פעילות גופנית. לאכול יותר בריא וכו´ בעצם הגוף דורש חיים יותר רעננים ובריאים. תן לו אותם.
 
אולי תאכל משו?

וברצינות, במילה אחת התנדב ולשאלתך, לא, לי זה לא חסר. אבל אני לא דוגמה, אני שטוח כמו קרש (אבל זה יפה לי...)
 
למעלה