מצתים ישנים בודקים ככה:
ישנן כמה חברות מוכרות יותר שייצרו מצתים בשנות השישים ואחורה, כמו רונסון. אם מדובר במצתים שלהן, יש גם קופסא, רצוי הוראות הפעלה, מיכל קטן לאבני הצתה נוספות. כמעט כל המצתים מהתקופה הזו עשויים מתכת, לעיתים מצופים בכסף זהב או חומרים אחרים, וכולם עבדו על חומר בערה נוזלי כמובן וניתן היה למלא אותם מחדש מעת לעת. נסה להפעיל את המצת: האם יש ניצוץ, או שהאבן שחוקה לגמרי או תפוסה? זה הסימן המובהק ביותר למצבו. בדיקה שניה - מה מצבו החיצוני? האם הוא נראה טוב, שרוט, מה מצב פתח המילוי בתחתיתו - שם יש סיכוי גדול יותר שיהיה שרוט, אם מלאו אותו הרבה פעמים. אם תוכל לתת יותר פרטים - תוצרת מי, תאור חיצוני, יש או אין קופסא וכו', והכי טוב כמובן - כמה תמונות לכל מצת: אחת מהצד, אחת מלמטה, אחת של אבן ההצתה כשהמצת פתוח. אם תספק לי את אלו, אוכל לתת לך יותר פרטים על גיל ושווי. בגדול קח בחשבון שווי ממוצע של 10 דולר למצת ממש נחשק, כ-20 דולר למצת שולחני נחשק, ויותר אם מדובר במצת מצופה זהב, או משהו עם יהלומים, שאז צריך כמובן להעריך שווי לפי הציפוי ולא לפי המצת.