שלום כיתה א'!

[חיה קרן]

שלום כיתה א'!

לכבוד שנת הלימודים החדשה שבצורה כזו או אחרת לכל אחד מאיתנו יש חלק בתחילתה
החליטו תפוזוני העל לחזור גם הם לבית הספר, בתור "המורה ההוא, שנותן שיעורים ביום הראשון ובוחן ביום השני"..

רק שאת הבוחן הקדמנו כבר ליום הראשון, כי הרי כולנו היינו מוכנים לשנת הלימודים מזמן,
כולנו מכירים את החומר ולכולנו ממש מתחשק לענות על בוחן פתע קצר.
|מה, לא?|

קבלו את בוחן "היום הראשון ללימודים במיטולוניה"!
השיעור- זכרונות, שליפת מידע, נוסטלגיה והקשר בינהם.
הציון לא יחושב על פי כמות הזכרונות בלבד, אלא גם על שליפתם, ניסוחם וכמובן- העלתם לכתב כאן.
מוכנים?


הבוחן היום יהיה בנושא: מבחנים ולימודים

1. איזה מן תלמיד היית?
משקיען וחרוץ עם כל הסיכומים, בדיוק להיפך או משהו באמצע?

2. מה הדרך הכי מקורית שמצאת כדי ללמוד למבחן?

3. האם פעם ניסית להעתיק במבחן? ואם כן, האם הצלחת?

4. כשהמורה מדברת על נושא כלשהו, ולך היה פשוט קשה להתרכז, מה בדרך כלל עשית? (ניסית להקשיב בכל זאת, קראת ספר, אולי קשקשת על השולחן?)

5. שיעורי בית היו משהו שהכנת בבית, או העתקת במרץ חמש דקות לפני הצלצול?

6. לכל אחד יש מבחן בו הוא קיבל ציון גבוה במיוחד – ושהוא מתגאה בו מאוד. איזה מבחן זה בשבילך? באיזו כיתה?

7. איפה היית לומד? בספרייה, על המיטה, ליד השולחן, מול הטלוויזיה, על הדשא בגינה?

8. אם היית יכול לחזור אחורה בזמן, מה היית משנה בהרגלי הלמידה שלך?



שימו לב תלמידי מיטולוניה- השבוע הראשון ללימודים הוא החשוב ביותר, ולכן יתכנו עוד בחנים בהמשך השבוע.
אתם מקבלים מראש תוספת זמן, שימוש בחומר פתוח וגם מבחן בית,
אבל זה לא שאין לכם דד ליין.
[ככה זה אצל פיברופוגים- הכל יכול להיות. ותזכרו את זה!]

קדימה, לנשום עמוק, ולהתחיל לכתוב!
בהצלחה אזרחים שלי
|תמונתה של ראש ממשלת מיטולוניה משחקת עם ילד שעולה לכיתה א'. הוא לא נראה מסכן, שמעתם? זה לא שלא נתתי לו בסוף ללכת!|

 

[robinebony]

מה בית ספר? אבל אני חולה....

1. איזה מן תלמיד היית?
משקיען וחרוץ עם כל הסיכומים, בדיוק להיפך או משהו באמצע? - הייתי זאת שבקושי כותבת בשיעורים אבל מקבלת 100 במבחן.

2. מה הדרך הכי מקורית שמצאת כדי ללמוד למבחן? - ללמד אנשים אחרים את החומר (שאני עוד לא יודעת, כן?).

3. האם פעם ניסית להעתיק במבחן? ואם כן, האם הצלחת? - כן. והצלחתי. אבל זאת לא הייתה חוכמה, זה היה במגן בהיסטוריה והמורה ששמר עלינו ראה כמה רוב הכיתה לא מצליחה אז הוא וידא שאין אף משגיח ונתן לנו להעתיק. זה מה שהציל לי את המגן. בבגרות, דרך אגב, כבר ידעתי לבד וקיבלתי ציון לא רע בכלל.

4. כשהמורה מדברת על נושא כלשהו, ולך היה פשוט קשה להתרכז, מה בדרך כלל עשית? (ניסית להקשיב בכל זאת, קראת ספר, אולי קשקשת על השולחן?) - קשקשתי במחברת/ביומן. ברוב המחברות שלי מבית הסבר (וגם עכשיו, מהאוניברסיטה, יש לציין) יש יותר ציורים מאשר חומר לימודי.

5. שיעורי בית היו משהו שהכנת בבית, או העתקת במרץ חמש דקות לפני הצלצול? - תלוי. לרוב הייתי מכינה אותם באמצע הלילה יום לפני. מה שלא עשיתי ככה - העתקתי או הכנתי בהפסקה שלפני.

6. לכל אחד יש מבחן בו הוא קיבל ציון גבוה במיוחד – ושהוא מתגאה בו מאוד. איזה מבחן זה בשבילך? באיזו כיתה? - קיבלתי 100 עגול ויפה ומושלם בבגרות במתמתיקה ב-3 מתוך 5 יחידות. אני מאוד גאה בזה כי במגן נכשלתי (באתי חולה, אף פעם לא רעיון טוב).

7. איפה היית לומד? בספרייה, על המיטה, ליד השולחן, מול הטלוויזיה, על הדשא בגינה? - על המיטה. או על השטיח. מידיי פעם במטבח, אבל ממש רק מידי פעם, ורק שרציתי שאמא תעזור לי.

8. אם היית יכול לחזור אחורה בזמן, מה היית משנה בהרגלי הלמידה שלך? - הייתי מנסה פחות להלחץ מהכנת עבודות.

זה מה שעושים שמרגישי כל כך לא טוב עד שלא מצליחים לישון.
נועה.

 

[כלנית חיננית]

אוו.. בוחן פתע. מזמן לא היה לי כזה..

1. איזו מין תלמידה הייתי? הממ.. תלמידה ממש לא הכי טובה (עם שנים שבהן הייתי אפילו הכי גרועה, עם רביעיות וחמישיות בתעודה). רק באנגלית ובלשון תמיד היו לי ציונים טובים.

2. דרך מקורית ללמוד למבחן? אני חושבת שאצלי זה היה מקורי כשלמדתי למבחן, כי הרגלי הלמידה שלי היו כל כך על הפנים שלרוב לא באמת טרחתי ללמוד למבחנים. כשזה היה מבחן בתחום כמו לימודי קודש או (תורה, נ"ך, תושב"ע וכו') סמכתי בדרך כלל או על כושר ההמצאה שלי (בדרך כלל הוא היה קולע לדעה של אחד הפרשנים) או על הזיכרון שלי (אז עוד הייתי צעירה). בתחומים הומניים אחרים (חוץ מספרות כי המורה שאלה על הכל רק לא על הספר עצמו. ושנאתי אותה!) כושר הבילשוט שלי התעלה על עצמו לרוב, כך שכשהמורה היתה מגיעה לעמוד החמישי בתשובה על שאלה מס' 1 היא היתה מניחה שאי שם בעמודים הבאים נחה לה התשובה הנכונה ולרוב הייתי יוצאת עם ציון סביר. רק במקצועות המתמטיקה/ כימיה/ ביולוגיה/ מחשבים לא היה על מי או על מה לסמוך והציונים נראו בהתאם.

3. זוכרת את הפעמיים בחיי שהעתקתי במבחנים. פעם אחת היתה בכתה ג' כשעשו לנו מבחן לקראת סוף שנה לגלות מי יהיה שנה הבאה בהקבצה של דוברי עברית ומי יהיה בהקבצה של דוברי אנגלית. היינו צריכים למתוח קו בין הציור למילה שמתארת אותו והיה ציור של סבון ושתי מילים אפשריות soup? או soap, וידעתי שזו שישבה לידי ידעה את התשובה והעתקתי את הקו שלה. היא טעתה, כמובן, אבל אני בכל זאת הגעתי לדוברי אנגלית.
הפעם השניה היתה במבחן הארצי בתורה בכיתה ח' כשהיינו צריכים ללמוד את שירת האזינו בעל פה. אני למדתי רק חלק מהשירה וכמובן שהשאלה במבחן דרשה שאשלים בדיוק את הפסוק שבאמצעו הפסקתי ללמוד. אז העתקתי מזו שישבה לידי את המשך הפסוק.
מלבד זאת, בבגרויות אצלנו היינו בית ספר שלא הביאו אליו משגיחים למבחנים כי ידעו שממילא לא נעתיק. אני חושבת שהיו כאלה שכן העתיקו בסופו של דבר אבל אני יכולה לומר בוודאות שאני מעולם לא העתקתי אחרי המבחן ההוא בכיתה ח'.

4. *ה* דבר שעשתי בתיכון היה - היה לי אז שיער ארוך שפיזרתי ולתוכו השחלתי שתי אוזניות. השיער גם הסתיר את הספר שהיה לי על הברכיים מתחת לשולחן. כך ישבתי רוב הזמן בתיכון (עם ספר בעיקר, פחות עם מוזיקה) וטרחתי להתערב רק לעיתים נדירות במה שנעשה בכיתה.

5. שיעורי בית - כמו מבחנים, נעשו לעיתים רחוקות בלבד ורק כשלא היתה ברירה. היתה לי מורה מדהימה ללשון שמאוד אהבתי אבל למרות שהיא אהבה אותי בחזרה היא תמיד ביקשה ממני להקריא את התשובות מדף העבודה שהיא נתנה (והיא תמיד היתה נותנת) ולי אף פעם לא היו תשובות כתובות. לפעמים הייתי ממציאה את התשובה בזמן אמת, אבל הייתי אוכלת אותה כשבסוף השיעור היא ביקשה שיגישו את הדף.

6. את בטוחה שלכל אחד יש מבחן כזה? כי לי לא זכור שיש אחד כזה. אף לא אחד.

7. איפה הייתי לומדת, מה? למבחנים. לא הייתי לומדת. גם לא הייתי עושה שיעורי בית. הייתי חוזרת הביתה ומתיישבת מול הטלוויזיה ואם הייתי נשלחת לחדר שלי ללמוד הייתי פותחת ספר וקוראת.

8. אם הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן אני חושבת שהייתי מבקשת שמישהו ילמד אותי ללמוד. שמישהו ילמד אותי איך לשבת על התחת ולכתוב שיעורי בית, איך לסכם בשיעורים במקום לכתוב שטויות על השולחן או לקשקש במחברת, ואיך ללמוד למבחנים בצורה נורמלית. כי תכל'ס, אם הייתי יודעת את זה אולי היה לי ממוצע טוב יותר בבגרויות ואולי הייתי יכולה להתקבל ללימודים מעניינים יותר לתואר ראשון ושני ואז לא הייתי צריכה את כל דרך החתחתים הזו שאני עושה כדי להגיע בסופו של דבר ליעד הסופי שלי.

 

[11161]

מעניין מה שכתבת

אהבתי את זה שהצלחת לקלוע לדעה של פרשן בתנ"ך. זה יפה.

גם אני מאלתר כשאני לא יודע. לקח לי זמן להבין את זה, אבל זה הרגל שאני צריך להיזהר בשימוש איתו, כי לפעמים (תמיד) כן חשוב להכין דברים מראש ובאופן מסודר.

מה שאני רוצה לשאול - איך לדעתך היה אפשר ללמד אותך איך ללמוד,להכין שיעורי בית, לסכם וכו'?
אשמח לשמוע מה דעתך כי זה באמת נושא חשוב, והיום כשאת יודעת כמה זה היה יכול לעזור, איך היית רוצה שהיו מלמדים לעשות את זה?
אני גם בדעה שהכי חשוב זה ללמד איך ללמוד, אבל קשה לי להוריד את זה לרמת המה זה אומר תכל'ס. מה דעתך?

 

[כלנית חיננית]

יש מורים להוראה מתקנת

ובכלל, כל הנושא הזה של לקויות למידה זה קודם כל להקנות הרגלים של למידה.

 

[11161]

את מגדירה את זה כלקות למידה?

אני חשבתי שכדאי להכניס את זה לא דווקא לתגבור של תלמידים עם בעיות,
אלא תוכנית משולבת בלימודים "הרגילים".
כי אחרת מי שיקבל את המענה לזה (אם בכלל) אלו רק תלמידים חלשים במיוחד, ולא בטוח שאת הייתה ביניהם, נכון?

אבל אם להתחיל לדבר על כל הרפורמות שאפשר לעשות במערכת החינוך, אפשר לדבר על זה בלי סוף,
למרות שלעניות דעתי בסך הכל משרד החינוך כן בכיוון של התקדמות

 

[כלנית חיננית]

דווקא כן

כלומר היה ברור לכולם שזה לא מחוסר הבנה של החומר או מטיפשות יתר, אבל בכל זאת, הציונים אף פעם לא שיקפו את מה שבאמת קרה בתוכי, או את מה שבאמת ידעתי או יכולתי לדעת, אם רק הייתי יודעת איך לדעת ואיך לזכור.

אבל כן, בהחלט היו שנים שבהן מספר הרביעיות והחמישיות בתעודה שלי השתוו רק לאלה של הבנים הכי מופרעים שלא היו מגיעים בכלל לבית הספר.

 

[ira87]

חננה גדולה הייתי והנני

1. איזה מן תלמיד היית?
משקיען וחרוץ עם כל הסיכומים, בדיוק להיפך או משהו באמצע? משקיענית עם סיכומים. פעם המורה להיסטוריה צחק איתי שכל אפצ'י שלו אני כותבת ובאותה הזדמנות עבד עליי מול הכיתה בצחוק שקיבלתי ציון ממש נמוך וזה היה קרוב ל100

2. מה הדרך הכי מקורית שמצאת כדי ללמוד למבחן? במהלך התיכון לא יכולתי ללמוד בלי גלי צה"ל, כן כן חננה של חדשות עד הסוף

3. האם פעם ניסית להעתיק במבחן? ואם כן, האם הצלחת? אני די פחדנית בקטעים האלה. הייתה איזו פעם שלמדתי למבחן בערבית אבל לא זכרתי איך כותבים מילים, זה היה בכיתה ו' והפעם הראשונה והאחרונה. כל כך התביישתי בעצמי אח"כ.

4. כשהמורה מדברת על נושא כלשהו, ולך היה פשוט קשה להתרכז, מה בדרך כלל עשית? (ניסית להקשיב בכל זאת, קראת ספר, אולי קשקשת על השולחן?) - ניסיתי להתרכז ולכתוב כל מילה שלה כי ידעתי שכרגע אני רק שומעת ולא באמת מקשיבה.

5. שיעורי בית היו משהו שהכנת בבית, או העתקת במרץ חמש דקות לפני הצלצול? - הכנתי ועוד איך הכנתי. תור שלם עמד בהפסקה להעתיק ממני.

6. לכל אחד יש מבחן בו הוא קיבל ציון גבוה במיוחד – ושהוא מתגאה בו מאוד. איזה מבחן זה בשבילך? באיזו כיתה? - 99 במתכונת באזרחות, אבל יחד עם זאת זה היה אחד המבחנים המבאסים גם. היה גם איזה 100 בהיסטוריה אצל מורה קטלנית לחלוטין.

7. איפה היית לומד? בספרייה, על המיטה, ליד השולחן, מול הטלוויזיה, על הדשא בגינה? - ליד השולחן.

8. אם היית יכול לחזור אחורה בזמן, מה היית משנה בהרגלי הלמידה שלך? - אני חושבת שהייתי מנסה קצת לקחת את כל הסיפור ביותר איזי. אבל גם היום שאני בפתחו של התואר השני, אנימתרגשת ולחוצה גם יחד.

איחולי הצלחה לכל התלמידים ולנערות שהתחילו את שנת הלימודים שאני עובדת איתן

 

[11161]

תשובות

הבוחן היום יהיה בנושא: מבחנים ולימודים

1. איזה מן תלמיד היית?
משקיען וחרוץ עם כל הסיכומים, בדיוק להיפך או משהו באמצע?
עד סוף כיתה ט' הייתי מאוד חרוץ. אחר כך התקשיתי ללמוד עם כאב כרוני (התחיל בי').

2. מה הדרך הכי מקורית שמצאת כדי ללמוד למבחן?
לא יודע אם הכי מקורי, אבל כשהמתכונת בלשון התעכבה ב15 דקות, המשכתי ללמוד על מבנים של משפטים מורכבים. רגב, זה עבד יופי.


3. האם פעם ניסית להעתיק במבחן? ואם כן, האם הצלחת?
לא. חנון הייתי, וחנון אשאר (בתקווה).

4. כשהמורה מדברת על נושא כלשהו, ולך היה פשוט קשה להתרכז, מה בדרך כלל עשית? (ניסית להקשיב בכל זאת, קראת ספר, אולי קשקשת על השולחן?)
לקשקש על השולחן? למה? תמיד יכלתי להפליג בדמיון למקומות מעניינים יותר.

5. שיעורי בית היו משהו שהכנת בבית, או העתקת במרץ חמש דקות לפני הצלצול?
גם וגם.

6. לכל אחד יש מבחן בו הוא קיבל ציון גבוה במיוחד – ושהוא מתגאה בו מאוד. איזה מבחן זה בשבילך? באיזו כיתה?
בכיתה י' כאמור די הפסקתי ללמוד. בבגרות בהיסטוריה של עם ישראל (2 יחידות) לא עשיתי שום מבחן, וגם לא למדתי לבגרות. בכל מקרה ביום של המתכונת הייתי במצב רוח טוב מהרגיל, והקשבתי לשיעור חזרה שמישהו העביר, ואז החלטתי שלא יקרה כלום אם אני אקדיש כמה דקות לרפרף על שאלות ולראות אם אני יכול להגיע ל65.
מתברר ששילוב של ידע כללי + היגיון עושה פלאים, והציון אכן היה 96.

7. אם היית יכול לחזור אחורה בזמן, מה היית משנה בהרגלי הלמידה שלך?
האמת, אני ממש מרוצה מהם. תיאורטית אם הייתי חוזר בזמן, הייתי מנסה להכניס קצת מהדברים שלמדתי בשנים האחרונות על איך ללמוד. אבל מעשית קשה לי לדמיין איך בכיתה א' או ט' או י' אפשר להיות עם תובנות שלמדתי "תוך כדי עשייה".

 

[ruthi26]

יותר מאוחר אענה, נראה לי נחמד

עייפה ממירוצים של יומיים, על סף עילפון לגמרי... בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

בערב מקווה שאתאושש קצת, רצה נו כמה שיכולה לרוץ, למזגן והולכת מתחת לשמיכות.. לילה טוב

 

[ruthi26]

טוב גם אני עונה

תלמידה שתעזבו אותי לנפשי, בשביל מה צריך בי"ס

לפעמים הייתי משקיענית, ולפעמים לא היה איכפת לי מכלום, י"ב היו לי בנים בראש, מבריזנית חבל"ז, אבל בכל זאת עשיתי בגרות

הייתי לומדת עם מוסיקה ורעש

כשהיה לי קשה להקשיב, שירבטתי עוד איך כל מיני ציורים וקישקושים

בכתה ט' הייתי טובה במתימטיקה ופיסיקה, זוכרת שקיבלתי 90 בפיסיקה, הייתי גאה בעצמי, הרגשתי סופר טווסית, דרך אגב שנה יחידה בהיסטוריה, חושבת שזה מאוד תלוי במורה

לפעמים הכנתי שיעורים, ולפעמים העתקתי מהחרוצה של הכיתה

לומדת על המיטה

הייתי מנסה ללמוד בכל זאת, עובדה שניסיתי ולמדתי בגיל 37 בערך, וסיימתי שיאצו, שלא היה קל בכלל, בהתחלה ממש לא ידעתי איך ללמוד, בכל זאת עברו שנה-שנתיים מאז הלימודים

גמרתי בהצטיינות עם ציון 95, כך שאם רוצים אפשר ללמוד, ועכשיו בגילי המופלג

צריכה שקט מוחלט, הייתי סוגרת את הדלת של החדר, וכרגיל לומדת על המיטה

ובתור תושבת מיטולוניה שגאה להיות חלק ממנה, זה חלק מקורות חיי

ולא פייר שיש אייקון של קרמבו, מה זה בא לי

 

[ריפנזל]

יאללה, מתחשק לי גם

איזה מן תלמיד היית?
משקיען וחרוץ עם כל הסיכומים, בדיוק להיפך או משהו באמצע?
חנונית, אבל מהסוג המשועמם. לפעמים היו שיעורי בית כל כך משעממים שממש הייתי מכריחה את עצמי לכתוב איזה תשובה דבילית. אז הייתי מכינה שיעורים, אבל לא משקיעה בהם במיוחד. סיכומים? מה זה?

מה הדרך הכי מקורית שמצאת כדי ללמוד למבחן?
יש לי זיכרון ממש ממש טוב (בימים טובים הוא עדיין איתי), לרוב הייתי לומדת קליל יום לפני המבחן וסומכת על הזיכרון שיעשה את השאר. זה פעל

ממש הייתי זוכרת שהיתה עוד פיסקה במחברת בדף ההוא ששכחתי לכתוב, והייתי מאמצת רגע את הזיכרון להיזכר מה היה כתוב שם.

האם פעם ניסית להעתיק במבחן? ואם כן, האם הצלחת?
לא, אבל לא מעט ניסו להעתיק ממני

בי"ב השתחררתי קצת מהבוקיות והחלטתי שלא כזה אכפת לי שאלה אחת או שתיים, אם זה יעזור למישהו לעבור את המבחן.

כשהמורה מדברת על נושא כלשהו, ולך היה פשוט קשה להתרכז, מה בדרך כלל עשית? (ניסית להקשיב בכל זאת, קראת ספר, אולי קשקשת על השולחן?)
ציירתי בלי סוף, היו לי מחברות על מחברות. רוב השיעורים עברו לי נורא לאט והייתי משתגעת ואם הייתי מחלקת את הקשב בין הציור לשיעור זה היה הולך הרבה יותר טוב. היו כמה מורים שכעסו על זה אבל הראתי להם שאני יודעת את כל החומר, כותבת, מקשיבה, מקבלת 90 במבחנים, אז שיירדו ממני ויתעסקו עם תלמידים אחרים.

הייתה גם תקופה בי"ב שישבתי ליד החלון ובחוץ היה שיח עם זוג זיקיות כל כך מצחיקות וחמודות ופשוט בהיתי בהן שעות מהלכות את ההליכה המצחיקה שלהן ומחליפות צבעים. השיעורים הכי שווים!

שיעורי בית היו משהו שהכנת בבית, או העתקת במרץ חמש דקות לפני הצלצול?
הספרים היו נורא כבדים, אז השתדלתי להספיק כמה שאפשר בהפסקות כדי לחסוך לי לסחוב כמה מהם הביתה. בשנתיים האחרונות הייתי מכינה חלק באוטובוס בדרך כי כבר היה לי פחות אכפת.

לכל אחד יש מבחן בו הוא קיבל ציון גבוה במיוחד – ושהוא מתגאה בו מאוד. איזה מבחן זה בשבילך? באיזו כיתה?
בגרות בתנ"ך 97! ולא כי למדתי יותר מדי, פשוט זה הבגרות היחידה עם "חומר פתוח" והייתי אלופה בלמצוא את עצמי בין הפרקים ולהבין את הטקסט ולזכור מה המורה הסבירה בשיעור לגבי זה. ולתת דוגמאות הכי מטופשות לכל פסוק, כי זה היה בדרישות והקפדתי אפילו שזה היה מטופש בעיניי.

הבגרות שאני לא גאה בה היא ספרות, 95 - כמה בולשיט זרקתי שם! פשוט הבנתי בתחילת י"ב שזה כל מה שמצפים ממני במבחנים. נהנתי מאוד מהסיפורים והשירים (כי בי"ב סופסוף זכיתי למורה לספרות מדהימה!) אבל יכולת הניתוח שלי לא היתה מאוד עמוקה, והבנתי שכל מה שאני צריכה זה לחרטט ולתת דוגמאות שמחזקות את זה.

לא בטוחה שאני גאה שהחזקתי מעמד במתמטיקה 5 ופיזיקה. זה היה בעיקר הלחץ של המורים, היו לי מספיק נקודות ואפשר היה לוותר לי על זה. בי"ב פשוט הכאבים התגברו ואיבדתי את היכולת להבין דברים כ"כ מסובכים, נושא אחרי נושא פתאום לא קלטתי כלום, ואת המבחנים עברתי בשיניים. 77,78.

ואחרון חביב - המבחן באזרחות. ההיגיון שם היה כל כך אידיוטי ומעצבן שכל הזמן כתבתי תשובות שנראו לי ממש הגיוניות והתבררו כטעויות קשות. מבחן אחד אני מקבלת 95 ומבחן אחריו 56. בסוף הבגרות נסגרה על 76.

את הבגרות בספורט השלמתי ע"י כתיבת עבודה על חשיבות הפעילות הגופנית

כבר היו הרבה כאבים וויתרו לי על השיעורים.

מה שהיה הכי קשה במבחנים זה לכתוב כל כך הרבה! היד שלי הייתה כואבל ברמות היסטריות בסוף מבחן של 3 שעות. בכמה מהמבחנים אשכרה ויתרתי על כמה תיקונים כי כבר לא הייתי מסוגלת יותר. חבל שלא נתנו לי להקליד.

איפה היית לומד? בספרייה, על המיטה, ליד השולחן, מול הטלוויזיה, על הדשא בגינה?
ליד השולחן עם אוזניות - בעיקר מתמטיקה באה ממש טוב עם מוזיקה. אונה אחת מתרכזת במילים ובלחנים והשניה נקייה מהסחות דעת מחשבתיות פנויה למשוואות. שוב, עד י"ב.
את השאר עשיתי בעיקר על השולחן אוכל, באוטובוס בדרך, ובהפסקות.

אם היית יכול לחזור אחורה בזמן, מה היית משנה בהרגלי הלמידה שלך?
הייתי שמחה מאוד אם היו מאבחנים שאני מחוננת וגורמים לי לעבוד קשה יותר, אולי הייתי מפתחת איזשהו הרגל למידה במקום לזלזל בלמידה.
איך אמא שלי היתה משתגעת מזה שאני כמעט לא לומדת למבחנים ובמיוחד לבגרויות.

 

[11161]

הסקר הזה שבר אותך, הא?

(גרם לך לענות עליו)..

אם היו מאבחנים אותך כמחוננת, מה למשל את חושבת שזה היה עוזר?
(מה למשל היית לומדת יותר, אם בכלל)?

גם לי היה קטע כזה באזרחות.
ידעתי טוב את החומר (ככה חשבתי) אבל גם הייתה מתכונת או בגרות שהתקשיתי לעבור את השמונים וקצת.
בדיוק יצא לי לדבר על זה בטלפון השבוע,
שחבל שמערכת החינוך חוסמת את הפרשנויות החדשות של התלמידים לחומר,
איך הקדמה תתקדם ככה?
ורק בשנה האחרונה ידעתי שצריך ללמוד לבגרות בתנך.
מבחינתי כל עוד הטקסט היה בעברית, לא הייתה בעיה לקרוא.
פוטנציאל לא מנוצל החברה פה, אה?

 

[ריפנזל]

לגמרי

השנה הכי זכורה לטובה אצלי היא כיתה ד' או ה', ולמה? כי לקחו אותי לקבוצה קטנטנה של מתמטיקה מוגברת. זה היה כל כך כיף!
גם הרגשתי סופסוף אתגר,
גם הרגשתי בסביבה טובה, שאני יכולה להתגאות בהישגים שלי בלי שיעשו ממני צחוק (כבר למדתי שבכיתה רגילה עדיף לי מאוד שלא להתבלט)
סופסוף שיעור שהייתי מחכה לו, ועושה את שיעורי הבית כחידות כיפיות ומחפשת עוד.

אח שלי אובחן כמחונן בגיל צעיר והופנה ביסודי למסגרות מעניינות של פעם בשבוע - הוא פרח שם! כל כך נהנה, היה חוזר הביתה מלא בסיפורים מרתקים על מה הוא למד ומה הוא הבין. בבית ספר הרגיל הוא היה משועמם כל כך, וסבל נורא מהילדים. גם כי הפכו אותו למושא לבדיחות וגם עם החברים שכן היו, הוא הרגיש שאין לו על מה לדבר איתם. הוא סתם מקשקש על שטויות כשהוא רוצה לספר להם על התוכנית המרתקת שהוא ראה אתמול בנשיונל ג'אוגרפיק. הוא ניסה את זה מספיק פעמים כדי להבין שאין טעם. אז הוא היה מתחבר למבוגרים ממנו, ומרגיש עוד יותר חריג.

וב-י', י"א, י"ב הוא הלך לתיכון למדעים ואומנויות בירושלים ונהנה שם כל כך! פתאום היו לו המון חברים טובים שאפשר לדבר איתם כל הלילה על השטויות שבאמת מעניינות אותו, ושיעורים שאשכרה גורמים לו לחשוב ולהתאמץ. הוא חושב שזו היתה בחירה ממש ממש טובה לשלוח אותו לשם

ולא שהיה להורים שלי איך, כלכלית, אבל הוא קיבל מילגה על חצי משכר הלימוד ואת השאר התאמצנו להשיג ואני שמחה על כך.