שלום כיתה א'

מרמריסה

New member
שלום כיתה א' ../images/Emo5.gif

בני בן 5 וקצת. כמו שכבר הזכרתי, ההתרשמות היא כי לילד יש קשיים במספר תחומים: קושי שפתי (עכשיו קל) המתבטא בקושי להביע את עצמו ולהתנסח בהתאם לגילו, קשיים מוטוריים (איטיות, קושי גרפומוטורי, תכנון וארגון) ונראה שגם בעיית ריכוז המתבטאת בחולמניות קיצונית ("אסטרונאוט" רציני), מוסחות וקושי בהשלמת משימות. אנו לפני אבחון מקיף של הפרעת קשב וריכוז. טופל אצל קלינאית תקשורת והיום מטופל בריפוי בעיסוק. הילד אמור לעלות לכיתה א' בשנה"ל הקרובה, אם כי נראה שאולי יישאר שנה בגן כדי שמיומנויותיו יתחזקו, עד ש"נעלה על דרך המלך" מבחינת הטיפול המועדף עבורו. בכיתה א' בעירנו לומדים בשיטת 'ליטף', שיש לציין שהיא מ-ז-ע-ז-ע-ת בעיניי. פירוש הדבר הוא שהוא צריך להגיע לכיתה א' כשהוא מכיר את כל האותיות על בוריין, גם מספרים - ולהתחיל כבר לקרוא ולבצע פעולות חשבון בסיסיות. אחרת, הילד נופל. הבעיה היא שאיתנו, ההורים, הוא לא ממש משתף פעולה וגם אין לנו כלים ללמד נכון (אנחנו לא מורים). בקיצור, לא הולך. מסקנתנו היא שכדאי לקחת אותו למורה שתלמד אותו לקרוא ולכתוב. אני חושבת שעדיפה "מורה מתקנת" שמן הסתם יש לה את הכלים להתאים את שיטת הלימוד לילד. מה דעתכם? ואשמח לקבל המלצות למורות כאלו בפתח תקוה ממי שמכיר/ה. תודה.
 

05 מיכל

New member
חכי טיפה

אם נשקלת אפשרות שהוא יישאר עוד שנה בגן - אז אולי עדיף לחכות. הוא נורא צעיר, ולא כל ילד בגילו בשל לקריאה - לא כל שכן ילד עם קשיים. חכי לאבחון, ובקשי שייעצו לך גם בשאלות של שנה נוספת בגן ושל הוראה מטרימה.
 
מוכנות לכיתה א'

אני בהחלט חושבת שכדי לתת לו עזרה ןלהכין אותו לכיתה א ' אבל יחד עם זאת לחשוב היטב אם לא כדי להשאירו שנה נוספת בגן. שום ילד לא ניזוק מזה שנשאר אבל מי שעולה לא מוכן גורר את הקשיים איתו עוד הרבה זמן. בקשר לליטף גם אני ממש לא אוהבת את השיטה הזו. גם ביתי שבכתה א' ילדה ללא קשיים לקחתי למורה פרטית שתכין אותה לקראת בה"ס, גם היא לומדת בליטף אבל ישנם ילדים בכיתתה שלא מסוגלים להתקדם בשיטה זו והחליפו להם שיטה, וכך גם בבה, שבו אני עובדת כך שאין לך ממה לחשוש רוב בתה"ס מעבירים לשיטה אחרת ברגע שלילד קשה. אני לא מאזור פתח תקווה אבל אם קשה לך למצוא מורה פרטית כדי לפנות ל"לניצן" הם מכינים ילדים לכתה א' ושמעתי שזה בהחלט מוצלח.בהצלחה ואל יאוש.
 

ריטה ב

New member
מה זה השיטה הזאת - ליטף?? ../images/Emo122.gif

הסבירו, בבקשה, מהי השיטה ליטף? מה, איך, איפה, למה, ממתי??? מה, מדובר בבית ספר למחוננים? הבנתי, שלא. למה שמים סף כניסה כה גבוה לכיתה א'? אם ההורים נאלצים לקחת מורה פרטי כבר לפני בית הספר - אז למה צריך בית ספר בכלל? יללה, בואו נעבור לשיטת לימוד ביתי ופתרנו את כל הבעיות! האירו את עיניי!
 
הי ריטה ב

ליטף זו שיטת קריאה מטופשת ביותר , בה מלמדים מלים גלובליות אחר כך מפרקים להברות ומההברות בונים מילים חדשות. שיטה מאוד מסורבלת סתם מקשה על הילדים. כיום מדברים על כך שהשיטות הפונטיות ,ה שיטות שאנחנו למדנו בהן הן הכי טובות. גם ביתי שאין לה קשיים ומצליחה ללמוד בשיטה זו אני מרגישה שסתם מקשים עליה היא מקבלת המון שיעורי בית לשם תירגול. ובקשר "לשאלתך" שיטת הלימוד היום היא בהחלט גם ביתית ההורים צרכים לקחת גם את תפקיד המורים אוו לתת לאחרים- מורים פרטיים לעשות זאת.ומה לעשות יש האבה מאוד גנים בארצנו שלא מכינים כמו שצריך לקראת בה"ס ומה הפלא שאחר כך ילדים שלהוריהם אין מודעות לכך מגיעים לא מוכנים לבה"ס כי הדרישות היום מאומ מאוד גבוהות. עצוב ? כן בהחלט וגם מאוד מתסכל.(מצטערת גם אני שייכת למערכת"הדפוקה" הזו שנקראת מערכת החינוך)
 

yuliba

New member
תשובה על ליטף

יש שתי שיטות לימוד קריאה וכתיבה. אחת היא הדרך הישנה והמוכרת לכולנו: לומדים לקרוא אותיות ולומדים ניקוד ואחר כך מחברים את האות עם הצליל. השיטה החדשה מלמדת את הילד לקרוא מילה שלמה בבת אחת ודרכה להכיר אותיות וצלילים. ממחקרים אישיים שערכתי בתחום וכן מניסיון אישי עם שני ילדים שונים, בסוף כתה ב' כל הילדים יודעים לקרוא פחות או יותר אותו דבר ולא הוכחה שיטה אחת כיעילה יותר על פני השנייה. ביה"ס שלנו חילק את הילדים לשתי קבוצות, כל קבוצה עבדה בשיטה אחרת ובספרים שונים, יענו: התאמה אישית. היום הם בכתה ד' וכולם יודעים לקרוא מצויין. אני פיתחתי שיטה משלי להקל על הילד להבין את הצלילים, למשל הצליל או = חולם הוא כמו איש שמעליו כדור והוא מתפעל מהבעיטה הגבוהה ואומר או (חולם), או שורוק= איש שחטף כדור בבטן ומכווץ מהכאב ואומר או בשורוק. וכן הלאה. ההמחשה מעולמו של הילד עזרה לו מאד לזכור את הצלילים. חיריק הוא כמו אבן שדורכים עליה ואומרים אי, ועוד ועוד..הילד לומד לזכור לפי ה"ציור" את הצליל.
 

zivadina

New member
לפני אבחון מקיף של הפרעת קשב

אני חושבת שאבחון מקיף אצל פסיכיאטר או נוירולוג עלול לתת לכם תמונה אחרת של הבעיות של הילד, אם יתברר שאכן יש לו הפרעת קשב, ולכן הייתי נמנעת להתחיל טיפולים חדשים. הילדים שלי לא ידעו לקרוא בגן, וכשהיגיעו לכתה א' השוו את הרמה לילדים שכן ידעו לקרוא בגן. כנראה בגלל שלא היו להם ליקויי למידה, אלא "רק" הפרעת קשב. בנוסף, הבנתי שהיום מוציאים את השיטה התבניתית מתוכנית הלימודים וחוזרים לשיטה הישנה של הברות. כבר לפני שנתיים כתבו על זה בעתונים, ולא ברור לי למה לוקח זמן לבצע את זה. את מוזמנת לקרוא בקישורים המצורפים. שיהיה בהצלחה באבחון!
 

מרמריסה

New member
זיוהדינה, לא הבנתי

למה אבחון מקיף אצל פסיכיאטר/נוירולוג לפני אבחון הפרעת הקשב. אגב, נכון לשנה"ל הזאת עדיין לומדים ב'ליטף'. מסתמן שגם בשנה הבאה.
 

zivadina

New member
כי זהו האבחון של הפרעת קשב

לעומת זאת, אבחון פסיכודידקטי לא מוסמך להצביע על הפרעת קשב ולא לטפל בה, אלא רק לחשוד בה ולהציע פתרונות רק בשטח הלימודי.
 

zivadina

New member
אבחון נכון של הפרעת קשב ורכוז

הנה מידע על האבחון הנכון של הפרעת קשב ורכוז, שהוא אבחון רפואי אשר נעשה על ידי רופא נוירולוג או רופא פסיכיאטר שמבינים ב-ADHD (כי יש רופאים כאלה שלא מבינים בהפרעה).
 

מרמריסה

New member
אה. כמובן.

אנחנו הולכים לד"ר מנור. לא לאבחון פסיכודידקטי.... אני מניחה שזה בסדר
 

matandvir

New member
שיטת "ליטף"

אני מסכימה איתך בכל ליבי בנוגע לשיטה הנוראית לרכישת הקריאה. זו שיטה שמסתמכת על זיכרון צילומי של מילים. על מנת שילד יוכל לעמוד במשימה הקשה של למידה בשיטה זו, עליו להגיע עם ידע מוקדם של ידיעת אותיות וסימני ניקוד. ילד שחסר ידע זה, או שזיכרונו אינו חד, יתקשה מאד להדביק את אלו שזכו להגיע לכתה א' כשרכשו ידע מוקדם בגן. מכאן שמוטל על הגננת לתת לילד יותר מאשר רק בסיס לקריאה, אלא להקנות לו ידע ממשי, כדי שלא ילך לאיבוד בשיעור. בני היה בר מזל לשהות בגן בו הגננת התעקשה על לימוד ושיעורי בית, דבר שהתווה לו דרך קלה כעת כשהוא בכתה א'. אין כמו השיטה של הכרת כל האותיות ולאחר מכן בהדרגה סימני הניקוד. בקיצור: תוחזר "דנה קמה". מירי
 

מרמריסה

New member
../images/Emo45.gifפשוט איום ונורא.

יש לי שתי חברות שבנותיהן עלו השנה לכיתה א'. הן ידעו את הא'ב' ובכל זאת נורא קשה. הן לא מספיקות למלא את החוברות המטופשות הללו בכיתה, וכל יום יושבים בבית עד שעות הערב המאוחרות להשלים. למרבה האירוניה - "אין שיעורים בכיתה א'. רק מה שלא מספיקים בכיתה"... אף אחד לא מספיק. ואני מדברת על ילדות עירניות ללא קשיים! אני לא רוצה לחשוב מה יהיה עם החולמני שלי. שלא לדבר על הקצב המטורף. חודשיים בכיתה א' (מתוכם כחודש חגים) וצריך לכתוב חיבור על "מתנה שקיבלתי מההורים", על חצי עמוד (!). מה זה???? ואף אחד לא פוצה פה ומצפצף, "שהמורה לא תחשוב שהילדה שלי מתקשה ולא מספיקה". שיטה פסולה לחלוטין, לא מאפשרת הטמעה של החומר והנאה מהלמידה. אנגלית מתחילים בכיתה ב'. למה הילדים צריכים ללמוד לקרוא/לכתוב כבר מגן חובה? לא מגיע להם להיות ילדים? מחכות להם 12 שנות לימוד לפחות. כשאני עליתי לכיתה א' אפילו לא ידעתי לכתוב את שמי. קרה אסון? למדתי בכיתה א' - כמו כולם. לא הפריע לי להיות תלמידה מצטיינת ולסיים לימודים גבוהים. מחריד.
 
אין שום פגם בללמוד קרוא וכתוב רק

בכיתה א'. אין שום פגם בלצפות שהמורה תלמד ותדאג שנלמד... לא זו המטרה בבי"ס? אם מטרת בתי הספר היום, היא שההורים יישבו עם הילדים וילמדו אותם אחה"צ, או ישלמו למורים פרטיים לעשות את בודת בית הספר- מה ההבדל בינם לבין בייביסיטר? לא עדיף ללמד את הילדים בבית וזהו? ילדיי לא הסתדרו עם השיטה של ליטף, מלאת ה"מחמאות". פניתי למורה ודרשתי ללמדם בשיטה שתתאים להם יותר. כל השלושה שלי, למדו בחוברות 'בלי סודות' בהדכת המורה + המורה להוראה מתקנת של ביה"ס. אפשרי. צריך לדעת זכויותכם- ולדרוש בהתאם. לא לתת לילד לשבור שיניו בשיטה שאינו מצליח להתמודד עימה.
 

דליה.ד

New member
אני סבורה שיש כאן קצת הגזמה...

בלשון המעטה, הרי לא משנה באיזה שיטה ילמדו את הילדים לעולם היא לא תהיה טובה, נכון? אני יכולה לומר לכם שארבעת ילדי למדו בשיטת "ליטף" וכולם למדו לקרוא...בקצב כזה או אחר. מכיוון שזו שיטה שיש לה את אישור משרד החינוך ואני לא יודעת מה מידת ההכשרה שלכן ומה הידע שלכן על הרציונל של השיטה אז לא אמשיך אבל רק לידע כללי: גם ילדים עם פיגור שכלי לומדים לקרוא עם שיטת "ליטף"... העיקרון החשוב הוא שכיום בכל בתי הספר - למרות שיש החלטה על שיטה "ראשית" שאיתה מקנים קריאה, מאוד עוקבים אחרי הילדים וילדים אשר השיטה אינה מתאימה לסגנון הלמידה ולקשיים שלהם - יקבלו מענה הולם די במהירות. בנוגע לשיעורי הבית אני רוצה לומר משהו בתור אם לחמישה ובתור מורה לחינוך מיוחד. חייבים להבין שאין קיצורי דרך ברכישת הקריאה והמפתח הוא.....תרגול. חייבים להפגיש את הילדים עם המלים מספר פעמים מסויים עד שהמילה תיטמע (ותאמינו או לא אך הדרך שבאקדמיה נחשבת כדרך "הישירה" והיעילה בה משתמש הקורה המיומן היא דרך ה.....תבנית! ואת זה מוכיחים מחקרים רבים מאוד). נכון שבתחילת רכישת הקריאה הבסיס הוא פענוח כי הילדים עובדים דרך הערוץ הפונולוגי אך המטה היא שהם לא ישתמשו בערוץ הפונולוגי כל חייהם ושתבנית המילה תיכנס ללקסיקון המנטלי שלהם, כך שברגע שיזדקקו לה היא "תישלף" בשבריר של מאית השניה...וזה מה שקורה! אז, הפכו את שיעורי הבית למשחק, לכייף, למטלה שהילד יבין שהוא חייב אותה לעצמו! ומה שאני חושבת שיהיה חשוב לבצע הוא כן להכין את הילד הקטן היטב לכיתה א', כן לבצע אבחון התפתחותי טוב שיכלול בנוסף לאבחון פסיכולוגי גם את ההערכות של הקלינאית והמרפאה בעיסוק. כן ללעבוד איתו על מוכנות לכיתה א' (ולא ללמד אותו לקרוא כרגע!) ולהשאיר את ההחלטה אם להשאיר אותו שנה - או לא לפסח.
 

מרמריסה

New member
סליחה, אבל אני לא מסכימה.

העובדה שלשיטה יש 'אישור של משרד החינוך' לא מעידה על איכותה. ישנם כוחות שונים שפועלים ומשפיעים על ההחלטות ולא כולם "נקיים"... אני לא יודעת אם הבעיה היא בשיטה או ביישום, אבל הקצב שנדרש מהילדים הוא מ-ט-ו-ר-ף. אני מסכימה שבהמשך הקריאה ההתבססות לא צריכה להיות על הפיענוח הפונולוגי, אבל זה קורה באופן טבעי: לאחר שרוכשים את שלב הפיענוח (שהוטמע היטב, לאט, בצורה לוגית ומובנית), יכולים להתמודד עם כל מילה כתובה - וככל שקוראים יותר ונפגשים הרבה עם המילה הכתובה, המוח "מצלם" את המילים והשליפה הופכת להיות אוטומטית, ב"שבריר שניה" לדברייך. עם כל הכבוד, כיצד ילד שמגיע לכיתה א' ולא מכיר את האותיות והניקוד היטב אמור להתמודד? נניח שהוא לא ניחן בזיכרון צילומי לעילא ולעילא? ולמה רצים כל כך מהר? נכון, הילדים לומדים לקרוא בסוף (רובם) אבל למה ככה? מה עם המחיר שהם משלמים? וההורים? מה עם ההנאה שבלמידה?
 
מצטרפת לכל מילה של מרמיסה

גם אני מורה להוראה מתקנת מכירה המון שיטות קריאה וגם לי ילדה בכתה א' ללא קשיים שהיגיע לכיתה א' מוכנה מאוד. אני חושבת שהמעבר מהגן לכתה א' חד מידי פתאום הם צרכים לשבת הרבה שעות על הטוסיק דורשים מההורים הרבה השקעה בבית לא לכל אחד יש את הידע והיכולת לעשות זאת. הקצב מאוד מהיר. אני רואה את הבת שלי כל יום נכנסת הביתה אחר בה"ס רצה ישר לחדר לשחק. גם אני המצאתי משחקים ודרכים שונות לגרום ללמידה בכף אבל זה החזיק מעמד זמן קצר. חבל שהלמידה הופכת כבר עכשו למתח ולחץ כזה אני ממש פוחדת מאנטיות ללמידה וזו ילדה שיש לה רצון וסקרנות לדעת .גם כאמא וגם כמורה לפעמים פשוט בא לי לבכות מה קורה במערכת הכינוך שלנו.
 

d a n i t l

New member
שיטות נוספות

היתה החלטה במשרד החינוך לחזור לשיטות הקודמות, הן בקריאה והן בחשבון (לותר על שיטת הבדידים - הנוראה - לדעתי) אצלנו ילדי כיתות א' מאובחנים ע"י המורה והמתקדמים עובדים עם "צלילים מספרים" או "סוד הצלילים" (לא זוכרת בדיוק - כי אנחנו כמובן בקבוצה השניה) והמתחילים והאיטיים יותר עם "בצעדים שלי" הילדים שלי לא עברו מוכנות לכיתה א' (זו החלטה אישית) והגיעו ללא כל יכולת קריאה וכתיבה, ולומדים בכיתה א' כמובן עם עזרה ותרגול בבית. (הגדול למד עם ליטף וריטלין בביה"ס ולא קלט, ובבית כמו שאנחנו למדנו לפני 35 שנים גם קריאה וגם חשבון - נקלט במהירות) ונכון בסוף כולם קוראים - אבל עם השיטות מתאימות לילדים המתקשים, החוייה יותר נעימה, מהירה ופחות מתסכלת
 

rachel v

New member
היי מרמריסה

גם בתי אובחנה פחות או יותר עם מה שציינת לגבי בנך. היו המון קשיים בהכנתה לכיתה א' וויכוחים אין סופיים סביב הנושא, ואז החלטתי שאני יורדת מהקטע של ישיבה איתה על דפי עבודה ועברתי לשיטה, של משחקים. הכנתי אותיות ומספרים גדולים, בצורת דומינו ופזל על הרצפה. התאמת אות לאות, הברה להברה, ולאחר מכן חיבור הברה למילה. היא נהנתה וגם אני וכך הצלחתי להפנים אצלה את החומר הנלמד. בחשבון הכרת המספרים בקפיצה על מדרגות בסדר עולה ויורד עם כרטסיות. שיהיה לך המשך יום נעים, ואני מקווה שיהיו לך ימים ורודים.
 
למעלה