שלום כולן/ם

[אמא מ ו ד א ג ת]

שלום כולן/ם

יש לי שאלה קצת גדולה ומסובכת, אבל מאחר ואנו מתקלים בקשיים מהותיים החלטתי לנסות לשאול פה. נעם, תפקוד נמוך כאמור, התחיל לדבר רק לאחרונה, בן 7 וחצי. בכל פעם שקוראת סיטואציה מסוימת שהוא צריך להביע רגש "קשה" כלשהו זה פשוט לא קורה. לדוגמא היום המטפלת שלו שמה לו בטעות DVD אחר ממה שהוא ביקש, נעם התרגז ובכה שהוא נשאל מה קרה, ולמה הוא כועס הוא אמר: "אלעד תזהר שלא ליפול" ציטוט שלגמרי לא קשור, ששמע אותו במקרה בגן משחקים לפני כמה ימים. בסיטואציות אחרות שהוא מתוסכל, שלא מצליח לו משהו והוא נשאל מה קרה, ע"י התראפיסטית הוא מצטט גם כן ציטוט לא קשור.. כמובן שהדיבוב נעשה ע"י הרבה מאוד רגש והמללה, אבל גם כאשר ממש מכניסים לו מילים לפה .."אוי אני כועס עכשיו שלא שמו לי את הסרט שרציתי.." הוא עדיין לא מבין וחוזרת אל הציטוט שלו. גם ניסיון להעביר סיטואציות חברתיות ע"י סיפורים חברתיים כשל שנעם פשוט הפך הכל למלל אחת מעורבב וצחק מכל סיטוציה. היתה לנו גם בעיה בדרך שהתייחס לאחרים שקבלו מכה- פשוט צחק ומחא כפיים- והצלחנו ע"י הרבה מאוד סשנים של גרינשפן ליצור מצבים חברתיים שעזרו לו יותר להבין מה קורה..ואכן, יש שיפור. אבל בתחום הזה הסשנים לא כ"כ מתפתחים כי הם יותר מורכבים ונעם גם לא מבין כ"כ מה בדיוק קורה- כלומר אם הבובה מתרגזת שהיא לא נסעה באוטו עם כל הבובות, נעם פשוט יקח אותה וישים אותה באוטו ויתעלם מכל ההצגה חסרת המעצורים על התסכול של הבובה שלא יצאה לטיול יחד עם כל החברים. ואחרי המגילה הזאת אני ממש אשמח לקבל עצות תודה מאיה

 

[נונינה1]

נראה לי.........

ואני מדברת רק מהנסיון הפרטי שלי עם הבן שלי, שכאשר מדובר ברגשות חזקים וקשים הם "גדולים מדי" על הילד והוא לא מסוגל לתפקד - לדבר, להסביר כי הכל מציף אותו. את יכולה אולי להקביל את זה להתרגשות גדולה מאוד של אדם רגיל ושהוא נאלם דום כי אין לו מילים. אז לילדים הרגישים שלנו, מצבי תסכול וחרדה מציפים אותם מהר מאוד והם לא מסוגלים לארגן את עצמם ולהסביר. אולי הדרך לשם היא בלהתאמן על מצבים פחות מתסכלים. למשל במקום לשים די,וי,די לא נכון לקחת שניים אחד מה שהוא רצה והשני לא ולשאול זה או זה - לא הבנתי. מצבים של חוסר ודאות ואפשרות "להציל" את המצב לפני מצבים של תסכול. ואולי לנסות גם לתת לו לעצור את המצב המתסכל לפני שהוא קורא במילה אחת שמתאימה לכל המצבים המתסכלים (שאולי יהיה לו יותר קל לשלוף אותה) כמו "רגע רגע", כאשר הוא רואה שהולך לקרות משהו מתסכל.

 

[נונינה1]

ועוד משהו

זה שהוא התחיל לדבר בגיל יחסית מאוחר זה נפלא, הרבה מרימים ידיים כבר בשלב הזה אבל הוא לא הראשון ששמעתי שהדיבור יוצא בגילאים האלו.

 

[mayarel]

זורקת רעיונות..

רותם עוד לא מדבר אז באמת אין לי ניסיון אלא רק מחשבות (ולשמוע שאלעד התחיל לדבר זה נהדר

כל הכבוד!). בקשר לציטוטים - אולי אפשר "לחבר" את הציטוט שלו לסיטואציה? (לא ממש מתורגלת בזה אבל אולי "שלא ליפול לכעס אלעד?") וככה לעזור לו להגיע לדיבור ענייני מתוך המילים שלו? בקשר לכעס- אולי להשתמש בהרבה פחות מלל כשהוא לא מווסת? כשרותם מתוסכל אני רק אומרת שוב ושוב "כועס, רותם כועס". בקשר למודולינג עם הבובות - כשהבובה כן מוכנסת לאוטו אני הייתי ממשיכה לכעוס במקומה... "רציתי ראשונה..רציתי עם כולם.." לראות איך הוא מתמודד עם משהו שהפיתרון לא כל כך פשוט..

 

[yonitbrk]

במקרה שלנו עם טל

אנחנו מנסים לשאול אותו, טל אתה כועס, אתה עצוב וכו'. קנינו גם בזמנו ספר, שמדבר על רגשות, כעס,כעב וכו', וכן עבדנו בגן, על תמונות המראות רגשות, כמו לדוגמא: תמונה של ילד בוכה ולידו כוס עם נוזל שנשפך. ואז עושים מדרש תמונה - מנסים לתרגם את הבכי של הילד לרגש , עצוב, כועס וכו'. אותו דבר עם תמונה של שני ילדים רבים על משחק, והפנים של שניהם רגוזות ואדומות, ואז שוב, מדרש תמונה , ומנסים לפרש את הבעות הפנים של הילדים לרגשות - כעס, עצב וכו'. תמונה של ילד שבוכה ורואים אותו שוכב על הרצפה ולידו אופניים הפוכים - מדרש תמונה: הילד נפל מהאופניים והוא בוכה כי כואב לו וכו'. לאט לאט טל הפנים את הבעת הרגשות והיום כשבוכה , יודע להסביר אם מכאב,כעס וכו'. וגם למה. כמובן בעזרתנו, במקרה כמו שתארת, אם טועים בקלטת או ב - D.V.D והוא מתחיל לצרוח, אז מבינים שזה קשור בטעות ואז לפני שמתקנים את הטעות שואלים אותו ומנסים להוציא ממנו את הדברים : אתה כועס כי... אתה לא רוצה לראות את זה אלא משהו אחר... וכו'. הזמן כבר יעשה את שלו. לקח לנו המון זמן להגיע למקום הזה, וגם עדיין לעיתים נתקעים ולא תמיד זה עובד (טל כבר בן 9 עם ותק של 7 שנים מאז האיבחון ומתוכם 6 שנים במסגרות השונות ).

 

[ליייייי]

יונית-איזה ספר על רגשות?מומלץ?

 

[גאמי]

אוי יש את ההוא של ד"ר סוס נדמה לי

אבל שכחתי את שמו יש בו המחשה ויזואלית יפיפיה לרגשות ותחושות, הוא צבעוני ומרהיב בעל מלל מועט וקליט,, מי יכול לעזור ויודע על איזה ספר אנימדברת?

 

[ציפולי]

הימים הצבעוניים שלי / ד"ר סוס

 

[yonitbrk]

לפעמים של פאול קור

 

[גילי יהב]

בארץ ההבעות

 

[גאמי]

לא לכאוס על שורה מיותרת אולי....

רק רציתי לומר לך מאיה שקראתי אותך ונשארתי קצת חסרת מילים. אבל רק לצורך השתתפות בדילמה רציתי שתדעי שהייתי פה

שבת שלום!

 

[גאמי]

"לכעוס" מה עלה בדעתי???????? SORRY

 

[mayarel]

יפתי לא הבנתי.. ושבת שלום../images/Emo140.gif

 

[גאמי]

אה באמת יש לנו פורום מרובה מאיות

הפעם כיוונתי לאמא מודאגת, גם שמה מאיה אם אינני טועה שבת שלום גם לך מאיונת

 

[ילד אור שלי]

מודלינג

עם בני משפחה אחרים, סיטואציות פשוטות ומוכרות וגם להקדים תרופה למכה, לזהות כעס, תסכול ולהתחיל למהליל עבור הילד "אני רואה שממש קשה לך עכשיו, בוא נמשיך עוד קצת"/ "אוי טעיתי, שמתי לך את הדיסק הלא נכון?" לא להתייאש, גם אצלנו זה לקח המוווווון זמן ובסופו של דבר היה שינוי חיובי. בהצלחה

 

[shirkoosh1]

נתנו כאן המון עצות טובות

כמו מודלינג, וסיפור פשוט בתמונות שממחיש כאב וצער והמללתו... באמת עצות מעולות. רק רציתי להוסיף דבר אחד, אני חושבת שכולנו נוטים לפעמים ללמד את הילדים דברים תוך כדי שאילת שאלות. ובכלל במשך היום אנחנו מציפים אותם בשאלות :מה עשית בבי"ס? למה אתה עושה את זה? וכו' וכו'. ואולי לפעמים כדאי במקום לשאול שאלות כאלו, פשוט לספר להם: היום עבדתי ועשיתי כך וכך ולצפות לתגובתם. או במקרה של נועם, לומר לו: "אני ממש מצטערת ששמתי את הDVD שאתה לא אוהב. אתה עצוב , וגם אני עצובה", או משהו דומה. במקום לשאול אותו, ללמד אותו תוך כדי שיתוף ומודלינג. לפעמים, עם עינב לדוגמא, אני מרגישה שגישה כזו עובדת יותר טוב משאילת שאלות וציפייה לתשובות.

 

[מועדון החולמים]

שתי אפשרויות פשוטות יותר

גם אצלנו המצב דומה, ילד שמתקשה בדיבור ובעיקר בהבעת רגש מילולית. לכן במקום להגיד "אני כועס כי.... " לימדנו אותו להגיד "אוף..." זה גם יותר קל ללמידה, וגם יותר מקובל אצל ילדים. גם הוא היה מצטט- דווקא שורות מתוך שירים, וזה נשמע ממש ביזארי. כשאני לא ממש מבינה מה הוא רוצה - אני אומרת לו "תראה לי", או "מה אתה רוצה" או "תגיד לי מה לעשות". מנסיוני לא כדאי לשאול את הילד שאלות שלא מסוגל לענות עליהן , כי אם אילן לו כלים לענות עליהן, הוא רק יהיה יותר מתוסכל, מעבר לזה שלא יענה לעניין. אצלנו בכל פעם שהיה נשאל "מה קרה" היה עונה - "קיבלתי מכה" גם כשזה לא היה נכון - וזה הפך לתבנית שהיה קשה להוציא אותו ממנה.

 

[אמא מ ו ד א ג ת]

ת ו ד ה גדולה לכולן!!!!

קראתי כל תגובה כמה וכמה פעמים, וקבלתי רעיונות מעולים לטיפול בעניין. תודה ענקית! רק מקוצר זמן אני לא מגיבה לכל תגובה, אבל קראתי כל אחת ולמדתי המון. תודה

 

[yonitbrk]

תגובה אחרונה בהחלט בנושא

לפחות שלי, השבוע התחילו בבית הספר של טל, שיטה חדשה בעבודה על נושא הרגשות . והיא מראה. שלחנו לכל ילד מראה , לא חייב גדולה מידי, גודל כזה שיספיק לילד לראות בבירור את הפנים שלו, ואז עובדים איתם מול המראה, והם צריכים לזהות את ההבעה שהם רואים. בכי,כעס,שמחה וכו'. רעיון מעולה לדעתי. מה גם שטל ישר התחיל ליישם את זה בבית, מול המראה בחדר האמבטיה. עומד, עושה הצגות ופרצופים, משתף אותי גם, ומזהה את ההבעות. מדהים.מאוד מומלץ.

 

[אמא מ ו ד א ג ת]

תודה

הבעות אנחנו דווקא עשינו בתקופה הראשונה של הABA וזה נלקט מהר, גם בחיקוי.. אחרי שהמראה הפכה לאטקרציה והייתה גירוי חיצוני שהפריע מאוד למהלך העבודה העפנו אותה מהחדר אבל אולי באמת אפשר לחזור לזה..תודה.