זה הסבר קצת מתוסבך
ויש לו הרבה דקויות שיקח לי חודשים להסביר את כולן (ובעצם אני ממילא לא מבין את הכל בעצמי). מה שמקל על העניינים, לפחות הוא שברוב המקרים הצורות האלו מאוד מקבילות לזוג צורות אחר, מאוד דומה, באנגלית. צורת פועל הווה/עתיד ביפנית: suru (הצורה הבסיסית של הפועל) צורת פועל הווה (חוץ מנסתר יחיד) באנגלית: do (הצורה הבסיסית של הפועל) צורת פועל הווה/עתיד מתמשך ביפנית: shite iru (צורת te + פועל העזר "להיות", iru) צורת פועל הווה מתמשך באנגלית: am/is/are doing (צורת ing + פועל העזר "להיות", to be, שבמקרה הזה מוטה לפי גוף). אז בגדול, צורת te+iru מסמלת פעולות מתמשכות, כמו הצורה המקבילה באנגלית. למשל: ima benkyou shite iru תתרגם באופן חלק לאנגלית: I am studying now. עוד דוגמה (הפעם בעבר): shiken de ichinichijuu benkyou shite itta באנגלית: I was studying all day long for the test במקרה הזה (של עבר), יש הבדל קטן בין האנגלית ביפנית. באנגלית יותר מתאים לומר I studied all day long for the test, אם אין עוד פעולה אחרת באותו הזמן (כמו ב-The phone rang several time when I was studying for the test, but I didn't bother to answer). יפנית לעומת זאת, שפה יותר הגיונית, ואם זאת היתה פעולה מתמשכת אז היא מתיד תשתמש בצורת te+iru, גם בעבר. עוד הבדל בין יפנית לאנגלית, היא שבאנגלית רגשות (וזה כולל גם מחשבות, או ידע) נחשבים בתור הרגלים (ולכן משתמשים בהווה פשוט), אבל ביפנית הם נחשבים בתור פעולה מתמשכת (ולכן משתמשים בהווה מתמשך). מצד שני, בשביל רוב הרגשות ביפנית ממילא משתמשים בתארים ולא בפעלים, ככה שלא נתקלים בזה הרבה, אבל הנה דוגמה: ano hito wo shite imasu ka? Do you know him? באנגלית הרי אי אפשר לומר: ?Are you knowing him.