שלום יש לי שאלה...

new tone

New member
שלום יש לי שאלה...

יש לי ידיד (חילוני) שבזמן האחרון כל הזמן משפיל אותי ליד הרבה אנשים, וצוחק עליי, וממש גורם לי עגמת נפש, אני כל בוקר מתפלל "ונפשי כעפר לכל תהיה" ולכן אני באמת לא עונה לו ומשתדל לצחוק ולדון אותו לכף זכות, כי יכול להיות שהוא סתם מנסה להצחיק או לצחוק והוא לא שם לרגשותיי, אך לא משנה כמה אני רומז לו שיפסיק, הוא לא מפסיק. אני אישית מנסה להתפעלם מכך, אך מה שמפריע לי זה שהוא חוטא בחטא הלבנת פנים ברבים, וזה אחד החטאים החמורים ביותר, אז מה עליי לעשות, האם עליי להגיד לו שיפסיק לעשות זאת, או שעליי לשתוק ולספוג את העלבונות, כי אני יודע שבורא עולם מנסה אותי, לראות את תגובתי, והאם הכבוד חשוב לי או שלא... אך כואב עליו שהוא לא מודע לגודל החטא, וגם אם אגיד לו זאת באופן ישיר לא נראה לי שהוא יפסיק, אז מה עליי לעשות?? תודה רבה
 

softcactus

New member
כבוד בין חברים

ערב טוב שלומי אם אותו ידיד לא שומע ומקשיב בעיקר, אז הוא לא ידיד שלך. מצא לך ידיד אמת ויש כאלו. נאמר : "כי מכבדי אכבד" ומצטט - שמואל א' פסוק ל' "לָכֵן, נְאֻם-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר אָמַרְתִּי, בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד-עוֹלָם; וְעַתָּה נְאֻם-יְהוָה חָלִילָה לִּי, כִּי-מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ. בברכת שבוע טוב
 

אופירA

New member
מנהל
מצוות תוכחה

יש מצווה להוכיח את הזולת על עבירה, אך רק בתנאי שהדברים יישמעו. ובכלל - בדורנו אין מי שראוי להוכיח את זולתו כלל. כיוון שסביר שהוא לא ישמע לך - הימנע מלהוכיח אותו (על מנת לגאול אותו מחטאו). ראוי להעמיד אותו על מקומו, במקרה שהוא פוגע ברגשותיך באופן שגורם לך חלישות הדעת. אבל אם אתה מזדהה עם הרעיון של "ונפשי כעפר לכל תהיה" עד כדי כך שאתה מרגיש שיש לך כוחות לסבול את עוגמת הנפש ולא להיחלש, ואפילו להתחזק באמונה ובחובה לדון לכף זכות - אחוז בפלך השתיקה, ועליך ייאמר "תולה את העולם על בלימה". כיוון שאין אפשרות להוכיח, ראוי להתפלל על הזולת שהקב"ה יפקח את עיניו לחזור בתשובה. בכל מקרה, אין אנו אמורים לעשות את חשבונו הרוחני של זולתנו.
 

gdisrael

New member
השאלה אם באמת סביר שהוא לא ישמע לו

אמנם בחילוניים עסקינן, אך לכולם יש רגשות - במיוחד לחברים שלך שאוהבים אותך בצורה זו או אחרת. גם אצלנו נהוג לרדת על כולם - ובשביל זה כבר פחות נפגעים כי זה הרגל, עוד מאז היינו קטנים, אפילו אם יש המון אנשים. זה מנהג חילוני ידוע. אך אני מניח שאם מישהו היה מבקש שיפסיקו לרדת עליו כי זה לא נעים לו (ואם הוא לא היה עושה זאת זה רק מפני שהיה פוחד להתפדח) אני מניח שלכולם היה לב להפסיק (ולא גדלתי עם אנשים שחורי-שלום ואחווה, באמת שלא). נראה לי מאוד לגיטימי. אני יכול להציע פתרון, להתרחק מאותו החבר\ידיד - וכך הוא ישים לב שנפגעת או כיוצא בכך, ויבין לבד - ויפסיק. ואם לא יפסיק, אזי טוב שהתחרקת וכך עדיף שישאר. מעבר לכך, איני יודע מה עושים, לענות לבטח אי אפשר (על אף שאני לא דן אף אחד שיענה) מכיוון שיש את את העניין של השומע עלבונו וישתוק וכו'...
 
למעלה